{"language":"he","article":{"id":121,"type":"news","headline":"ליברמן נגד איזנקוט: \"חותר לממשלה עם נתניהו\"","summary":"יו״ר ישראל ביתנו טוען כי קמפיין \"המפלגה הגדולה\" של גדי איזנקוט פוגע בשותפיו למחנה ומכין אותו למו״מ עם נתניהו. איזנקוט מצדו הצהיר בימים האחרונים כי יעדו הוא קואליציה ציונית רחבה.","key_points":["ליברמן האשים את איזנקוט בתכנון מהלך שיאפשר לו לנהל משא ומתן עם נתניהו לאחר הבחירות.","לטענתו, קמפיין \"המפלגה הגדולה\" מחליש מפלגות אחרות באותו מחנה במקום להעביר קולות מהיריבים.","הוויכוח חושף מחלוקת על ממשלת מיעוט, שיתוף פעולה עם מפלגות ערביות וזהות המועמד לראשות הממשלה.","הבחירות לכנסת ה־26 יתקיימו ב־27 באוקטובר."],"topic":{"slug":"politics","name":"פוליטיקה"},"published_at":"2026-10-16T09:46:12.156Z","updated_at":"2026-10-16T09:46:12.158Z","url":"https://jwnet.co.il/politics/liberman-eisenkot-netanyahu-government-claim","image":"https://jwnet.co.il/api/media/file/free-mvas8yaf-768x512.webp","author":"דסק החדשות","sources":[{"title":"ליברמן במתקפה על איזנקוט: ״חותר להקמת ממשלה עם נתניהו״","publisher":"ישראל היום","url":"https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/21639498"},{"title":"ליברמן מסכל את תוכנית איזנקוט: לא לממשלת מיעוט — גם לא לתקופת מעבר","publisher":"ישראל היום","url":"https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/21633398?amp=1"},{"title":"גוש איזנקוט מתחזק, וינטר מתחת לאחוז החסימה | סקר מנדטים","publisher":"ישראל היום","url":"https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/21636491"},{"title":"ביום שאחרי הבחירות: הרצוג פועל להקים ממשלת אחדות בראשות נתניהו–איזנקוט","publisher":"ynet","url":"https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/bjegbd9igl"},{"title":"אני לא שמאלני: איזנקוט מבהיר את עמדותיו לימין","publisher":"ערוץ 7","url":"https://www.inn.co.il/news/708230"},{"title":"ליברמן על הדרישה להמליץ על ראש המפלגה הגדולה: טעות קשה","publisher":"N12","url":"https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2026/Article-c0f8d544d1420a1026.htm"},{"title":"דף הבית וציר הזמן לבחירות לכנסת ה־26","publisher":"ועדת הבחירות המרכזית","url":"https://www.bechirot.gov.il/home/"},{"title":"בחירות לכנסת ה־26, 27.10.2026","publisher":"משרד הפנים","url":"https://www.gov.il/he/pages/knesset-elections-2026?chapterIndex=3"}],"body_markdown":"אביגדור ליברמן החריף ביום שישי את העימות הפוליטי עם גדי איזנקוט, יו״ר מפלגת ישר!, וטען כי יריבו למחנה מתכנן, לדבריו, להקים לאחר הבחירות ממשלה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו״ר ש״ס אריה דרעי ויו״ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף. ליברמן תקף את קמפיין \"המפלגה הגדולה\" שמנהל איזנקוט, וטען שהוא נועד לחזק את ישר! על חשבון מפלגות אחרות במחנה המתנגד לנתניהו.\n\nהדברים נאמרו 11 ימים לפני הבחירות לכנסת ה־26, שיתקיימו ב־27 באוקטובר. ביום שישי חל גם המועד האחרון לדיווח לוועדת הבחירות המרכזית על התקשרויות והסכמי עודפים — שלב שמחדד את המאבק על כוחן היחסי של המפלגות ועל יכולתן לבנות רוב לאחר ספירת הקולות.\n\n## ההאשמה: קמפיין פנימי במקום מאבק על הגוש היריב\n\nליברמן הציג את קמפיין איזנקוט כמהלך שפונה פנימה, אל מצביעי המפלגות האחרות במחנה, ולא אל מצביעי מפלגות הקואליציה. לדבריו, המהלך סותר את ההבנות שהושגו בפגישת ראשי הגוש ב־26 בספטמבר ופוגע ביכולת להגדיל את כוחו הכולל של המחנה.\n\nבפוסט שפרסם ברשת X הוא כתב: \"המסקנה שלי מההתנהלות של איזנקוט היא שהוא חותר להקמת ממשלה עם נתניהו, גולדקנופף ודרעי\". לפי טענתו, איזנקוט מבקש להיות גדול מן הליכוד כדי להגיע לעמדת כוח במשא ומתן על הקמת הממשלה.\n\nליברמן הוסיף כי האפשרות לממשלת מיעוט נשארת, לשיטתו, על השולחן כאמצעי לחץ על נתניהו, במטרה להשיג רוטציה שבה איזנקוט יכהן ראשון. מדובר בהערכה פוליטית של ליברמן; לא פורסמה ראיה להסכם או למגעים בין איזנקוט לבין נתניהו, דרעי וגולדקנופף.\n\nאת טענתו ביסס ליברמן על דברים שיוחסו לשר מיקי זוהר על אפשרות לשיתוף פעולה עם איזנקוט, על פרסומים בדבר יוזמת אחדות, ועל מה שהגדיר כתדרוכים מהבית הלבן. פרסום ב־ynet מ־12 באוקטובר דיווח כי הנשיא יצחק הרצוג העלה בפני גורמים אפשרות לממשלת אחדות של נתניהו ואיזנקוט. בית הנשיא הכחיש את הדיווח בתוקף.\n\n## הוויכוח הישן על \"המפלגה הגדולה\"\n\nהמתקפה הנוכחית אינה עומדת בפני עצמה. מאז אוגוסט מתנהל ויכוח בין ליברמן לאיזנקוט על השאלה מי צריך להוביל את המחנה לאחר הבחירות. איזנקוט תומך בעיקרון שלפיו ראש המפלגה הגדולה ביותר בגוש יהיה המועמד המוסכם לראשות הממשלה — כלל שלדבריו היה נכון גם כאשר מפלגתו לא הובילה בסקרים.\n\nליברמן התנגד לכך כבר בשלבים מוקדמים של הקמפיין. לשיטתו, התחייבות מוקדמת של ראשי מפלגות אחרים לתמוך במפלגה הגדולה תגרום לבוחרים לראות בבחירות תחרות פנימית, ולא מאבק בין הגושים. הוא הזהיר כי הדבר עלול להרחיק קולות מן המחנה, אל גוש נתניהו או אל הימנעות מהצבעה.\n\nהעימות התחדד על רקע סקר קנטר שפורסם ב־15 באוקטובר עבור \"היום\". לפי הסקר, ישר! בראשות איזנקוט קיבלה 24 מנדטים, עלייה של שני מנדטים לעומת הסקר הקודם. גוש השינוי קיבל בו 52 מנדטים וגוש הימין 50. הליכוד קיבל 21 מנדטים, עוצמה יהודית תשעה והציונות הדתית שישה.\n\nלפי אותם נתונים, מפלגת \"ביחד\" של נפתלי בנט ויאיר לפיד קיבלה 12 מנדטים, ואילו יועז הנדל וירון זליכה קיבלו ארבעה מנדטים כל אחד. מפלגתו של עופר וינטר נותרה מתחת לאחוז החסימה. זהו סקר אחד, אך הוא מסביר את עוצמת המחלוקת: על פי התמונה שהציג, לאחד משני המחנות אין רוב של 61 בלי זיקה כלשהי למפלגות הערביות.\n\n## קווים אדומים על ממשלת מיעוט ועל המפלגות הערביות\n\nמאחורי העימות על זהות המפלגה הגדולה עומדת מחלוקת עמוקה יותר: אילו הסדרים אפשריים ביום שאחרי הבחירות. ליברמן שב והבהיר כי ישראל ביתנו לא תצטרף לממשלה בראשות נתניהו ולא תתמוך בממשלת מיעוט, גם לא כממשלה זמנית. הוא פסל קואליציה שתלויה ברע״ם או ברשימה המשותפת, בתמיכה ישירה או עקיפה.\n\nבהצהרה קודמת הוא גם שלל שותפות עם ש״ס ויהדות התורה, ואמר: \"לא רע״ם, לא הרשימה המשותפת, לא ש״ס ולא יהדות התורה\". הוא הותיר פתח לשיתוף פעולה עם הליכוד רק אם נתניהו לא יעמוד בראשו.\n\nליברמן תקף גם את מתווה הגיוס המיוחס לאיזנקוט. לטענתו, המתווה מאפשר דחיית שירות לכ־4,500 לומדי תורה בשנה ומציע הקמת מינהלת שתקבע מי ייכלל במסלול. מבחינתו, משמעות הדבר היא שהפטור לא יבוטל. ישראל ביתנו מציגה את התנגדותה לפטור מגיוס כעמדה עקבית, וליברמן הזכיר כי מפלגתו סירבה להצטרף לקואליציה כבר ב־2019 על רקע חוק הגיוס.\n\nאיזנקוט מציג קו שונה. בריאיון לערוץ 7 ב־11 באוקטובר הוא אמר כי הוא מבקש \"קואליציה רחבה עם ממשלה שתביא להסכמה לאומית רחבה\". הוא הבהיר שאינו רואה בממשלה צרה, המבוססת על היעדרות חברי כנסת מהצבעות, פתרון רצוי. עם זאת, הוא לא התחייב מראש לשלול כל הישענות חיצונית על מפלגה ערבית.\n\nאיזנקוט הציב ארבעה תנאים לממשלה בראשותו: הכרה בישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית ושוויונית; קבלת ערכי מגילת העצמאות; שירות צבאי, לאומי או אזרחי לכלל האזרחים; ופירוק כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס.\n\n## מה עשוי להכריע את המאבק\n\nהוויכוח בין ליברמן לאיזנקוט עוסק אפוא לא רק בשאלת המנדטים, אלא בגבולות המו״מ העתידי. האם מפלגות המחנה יתחייבו מראש לרוב ציוני בלבד? האם תישקל ממשלת מיעוט? והאם גודל המפלגה יהיה הגורם המכריע בהמלצה לנשיא?\n\nסקר קנטר המחיש גם את עומק חוסר האמון הציבורי בהצהרות הקמפיין: 71% ממצביעי הקואליציה ו־56% ממצביעי האופוזיציה אמרו שאינם מאמינים להבטחות של ראשי מפלגות שלא להסתמך על תמיכת מפלגות ערביות או על תמיכה חיצונית. הנתון הזה מעצים את הלחץ על ראשי המפלגות להבהיר לציבור את הקווים האדומים שלהם לפני ההצבעה.\n\nליברמן קורא לארבע מפלגות המחנה להשיג רוב מוצק שימנע, לשיטתו, תלות בממשלת מיעוט או במגעים עם נתניהו. איזנקוט, מן העבר האחר, מבקש לבסס קואליציה ציונית רחבה ולהעמיד את המפלגה הגדולה במחנה בעמדת הובלה. ככל שמתקרב 27 באוקטובר, הפער בין שתי הגישות נעשה לאחת הסוגיות המרכזיות במערכת הבחירות.","jewish_perspective":{"heading":"מחלוקת לשם שמים דורשת אמת ואחריות","body_markdown":"מערכת בחירות מבליטה מטבעה מחלוקות, חשדות ומאבקי כוח. אך חז״ל לימדו שהמבחן אינו עצם קיומה של מחלוקת, אלא הכיוון שאליו היא מובילה. המשנה קובעת: **\"כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים\"** (אבות ה, יז). מחלוקת לשם שמים אינה מחלוקת שבה כולם מסכימים; היא מחלוקת שבה גם הוויכוח נשאר כפוף לחיפוש האמת ולתועלת הציבור.\n\nהדוגמה שמביאה המשנה היא מחלוקת הלל ושמאי. בית הלל ובית שמאי חלקו בעניינים יסודיים, ובכל זאת לא הפכו את היריב לאויב. הגמרא מספרת שאף על פי שנחלקו בשאלות הלכתיות כבדות, נהגו אלה באלה כבוד וקיימו ביניהם קשרי משפחה, כדי ללמד ש\"חיבה ורעות נוהגים זה בזה\" (יבמות יד ע״ב). זהו שיעור גדול לכל ויכוח ציבורי: אפשר להתעקש על עיקרון, בלי לאבד את האחריות לדיבור ישר ומכבד.\n\nלציבור יש זכות לדרוש ממנהיגיו בהירות. מי מבקש להקים ממשלה, עם מי הוא נכון לשתף פעולה, ומהם הגבולות שלא יחצה — אלו שאלות שאינן טכניות. הן נוגעות לאחריות על חיי הציבור. ובאותה מידה, גם האשמה חריפה מחייבת זהירות: \"מדבר שקר תרחק\" (שמות כג, ז). התורה אינה מסתפקת באיסור לשקר; היא דורשת להתרחק ממנו, כלומר להיזהר מהצגה של השערה כידיעה ומהפיכת חשד לעובדה.\n\nהדיון הציבורי יועיל יותר כאשר האזרחים יבחנו לא רק סיסמאות או תוצאות סקרים, אלא גם עקביות, יושר ונכונות לשאת באחריות. כוח פוליטי הוא כלי, לא תכלית. השאלה החשובה היא אם משתמשים בו כדי לשרת את הציבור, לשמור על האמת ולחזק את האחריות ההדדית בישראל."},"tags":["אביגדור ליברמן","גדי איזנקוט","בחירות 2026","ישראל ביתנו","בנימין נתניהו","קואליציה"]}}