{"language":"he","article":{"id":146,"type":"news","headline":"לקראת ריבית בנק ישראל: התאוששות הנאסד״ק מול אינפלציה אמריקאית חמה","summary":"בנק ישראל יפרסם מחר את החלטת הריבית, כשהאינפלציה בישראל עומדת בתוך היעד. מעבר לים, עליית מחירים בארה״ב מחזירה את החשש ממימון יקר למניות ה-AI ולחיסכון הישראלי החשוף לשווקים בחו״ל.","key_points":["בנק ישראל יפרסם ביום רביעי את החלטת הריבית, התחזית ומסיבת העיתונאים.","האינפלציה השנתית בישראל עמדה בספטמבר על 1.6%, לאחר ירידה חודשית של 0.5% במדד.","הנאסד״ק עלה ביום שני ב-1.1%, לאחר שבוע הירידות החריף ביותר שלו מאז יוני.","החשיפה הרחבה של החיסכון הישראלי למניות בחו״ל הופכת את תנודות וול סטריט לרלוונטיות גם לפנסיות בישראל."],"topic":{"slug":"economy","name":"כלכלה"},"published_at":"2026-10-20T05:04:14.089Z","updated_at":"2026-10-20T05:04:14.091Z","url":"https://jwnet.co.il/economy/bank-israel-rate-ai-markets","image":"https://jwnet.co.il/api/media/file/free-mvg7xqw1-768x512.webp","author":"דסק החדשות","sources":[{"title":"מועדי החלטות הריבית לשנת 2026","publisher":"בנק ישראל","url":"https://www.boi.org.il/roles/monetary-policy/interest-rate-dates/"},{"title":"הוועדה המוניטרית החליטה ב־1 בספטמבר 2026 להוריד את הריבית ל־3.25%","publisher":"בנק ישראל","url":"https://www.boi.org.il/en/communication-and-publications/press-releases/01-9-26-en"},{"title":"ירידה של 0.5% במדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר 2026","publisher":"הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה","url":"https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Madad/DocLib/2026/326/10_26_326b.pdf"},{"title":"AI stocks lead a rebound on Wall Street as European markets drop following protests","publisher":"Associated Press","url":"https://apnews.com/article/stocks-markets-oil-us-ai-494fbe4361a0360b2f6368e7a6d8f058"},{"title":"The public's financial assets portfolio in the second quarter of 2026","publisher":"בנק ישראל","url":"https://boi.org.il/en/communication-and-publications/press-releases/23-9-26-en/"},{"title":"נעילה מעורבת בתל אביב: מניות הבנייה קפצו, מניות השבבים נפלו","publisher":"גלובס","url":"https://en.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001559578"},{"title":"AI stocks bounce back after bruising selloff, CoreWeave gets Goldman upgrade","publisher":"Reuters, באמצעות MarketScreener","url":"https://www.marketscreener.com/news/ai-stocks-bounce-back-after-bruising-selloff-coreweave-gets-goldman-upgrade-ce785cdbda8df120"},{"title":"מדד ספטמבר ירד ב-0.5%, האינפלציה השנתית ב-1.6%; ירידה חדה במחירי הדיור | כלכליסט","publisher":"calcalist.co.il","url":"https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hjuvbu0ozg"},{"title":"How major US stock indexes fared Friday 10/16/2026","publisher":"apnews.com","url":"https://apnews.com/article/c27809783ae3230b44c26e5ee4bea056"},{"title":"Producer Price Index Home : U.S. Bureau of Labor Statistics","publisher":"bls.gov","url":"https://www.bls.gov/ppi/?view=default"},{"title":"US stocks drop to their worst day since July as inflation worsens","publisher":"apnews.com","url":"https://apnews.com/article/704d3190f0fba2908df07c85f26346ec"},{"title":"USD ILS Data Sejarah - Investing.com","publisher":"ms.investing.com","url":"https://ms.investing.com/currencies/usd-ils-historical-data"}],"body_markdown":"בנק ישראל יפרסם ביום רביעי, 21 באוקטובר, את החלטת הריבית הבאה שלו, לצד תחזית חטיבת המחקר ומסיבת עיתונאים. ההחלטה תתקבל כשהאינפלציה בישראל נמצאת בתוך יעד היציבות של הבנק, מול האצה באינפלציה בארה״ב ועליות חדות במחירי היצרן. תנודות חדות במניות הבינה המלאכותית מדגישות את רגישותן של חברות ממונפות לעלות המימון.\n\nריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3.25%, לאחר הפחתה של רבע נקודת אחוז ב־1 בספטמבר. עבור הציבור בישראל, ההחלטה המקומית אינה עומדת לבדה: מי שחוסך לפנסיה, לקופת גמל או לקרן השתלמות חשוף, במידה משתנה, גם למה שמתרחש בוול סטריט ובשוק המטבע.\n\n## בישראל: מדד נמוך, אך ההחלטה רחבה יותר\n\n[מדד המחירים לצרכן](https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Madad/DocLib/2026/326/10_26_326b.pdf) ירד בספטמבר ב־0.5%, לאחר עלייה של 0.7% באוגוסט. המדד הגיע ל־105.3 נקודות, לפי בסיס ממוצע 2024=100. האינפלציה השנתית עמדה על 1.6% — בתוך יעד היציבות של בנק ישראל, 1%–3%.\n\nהירידות הבולטות בספטמבר נרשמו בתרבות ובידור, בשיעור של 2.7%; בתחבורה, בשיעור של 2.5%; ובהלבשה והנעלה, בשיעור של 0.9%. מן העבר האחר, מחירי הירקות הטריים עלו ב־6.6%, שירותי החינוך התייקרו ב־0.8% ושכר הדירה עלה ב־0.4%.\n\nהמדד היה נמוך גם מהציפיות שדווחו בשוק, שעמדו על ירידה של כ־0.2%–0.3%. עם זאת, האינפלציה השנתית עלתה מ־1.5% באוגוסט ל־1.6%, בין היתר מפני שבספטמבר 2025 נרשמה ירידה חודשית עמוקה יותר במדד.\n\nהנתונים הללו מעניקים בסיס לטיעון בעד הפחתה נוספת, אך הם אינם מכריעים לבדם. בהודעת הריבית הקודמת הבהיר הבנק כי תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, הפעילות הכלכלית, אי־הוודאות הגיאופוליטית וההתפתחויות הפיסקליות.\n\nבאותה החלטה ציין הבנק כי המשק צמח ברבעון השני של 2026 ב־6.2% במונחים שנתיים, לעומת הרבעון הרביעי של 2025. בניכוי ייצור של חברות ישראליות בחו״ל, הצמיחה עמדה על 3.8%. הבנק גם הצביע על עלייה של 5.4% בשכר במגזר העסקי, ללא הייטק, בתקופה מרץ–מאי לעומת התקופה המקבילה.\n\nבשוק קיימת גם הערכה זהירה יותר. עינת מאיר, מנהלת המחלקה הכלכלית בבנק דיסקונט, אמרה כי \"השווקים מגלמים הסתברות נמוכה להפחתת ריבית נוספת\". לפי הסקירה שבה צוטטה, אי־ודאות גיאופוליטית עולמית, הבחירות בישראל והיחלשות השקל היו בין הגורמים שהוזכרו. גם לידר שוקי הון העריכו לפני פרסום מדד ספטמבר כי הריבית תיוותר על 3.25%.\n\n## בוול סטריט: עלייה יומית אחרי שבוע קשה\n\nביום שני, 19 באוקטובר, [מדד נאסד״ק קומפוזיט עלה ב־1.1%](https://apnews.com/article/stocks-markets-oil-us-ai-494fbe4361a0360b2f6368e7a6d8f058). מדד S&P 500 עלה ב־0.4%, בעוד מדד דאו ג׳ונס ירד ב־0.1%. העליות התרכזו בעיקר בטכנולוגיה ובמניות הקשורות לבינה מלאכותית; רוב המניות מחוץ למגזרים אלה דווקא ירדו.\n\nההתאוששות באה לאחר שבוע סוער. ביום שישי, 16 באוקטובר, הנאסד״ק ירד ב־2.1%, ובסיכום השבוע רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז יוני. גם S&P 500 רשם את השבוע הגרוע ביותר מאז יוני.\n\nהחזרה לעליות אינה מבטלת את השאלה שהכבידה על השוק: האם הקמת תשתיות בינה מלאכותית ומרכזי נתונים יכולה להישען לאורך זמן על אשראי יקר יותר. לפי דיווח רויטרס, הירידה בתשואות אג״ח ממשלתיות וההתמתנות במחיר הנפט סייעו למניות AI להתאושש ביום שני. אך המכירות בשבוע הקודם החלו לאחר נתוני אינפלציה חזקים, שהעלו חשש מעלויות מימון גבוהות לחברות ממונפות.\n\nהרגישות הזאת ניכרה כבר ב־14 באוקטובר, יום פרסום נתון האינפלציה האמריקאי. מניית CoreWeave ירדה אז ב־15.5%, Oracle ירדה ב־8.8% ו־GE Vernova ירדה ב־6.2%. תשואות גבוהות בשוק האג״ח מפעילות לחץ על תמחור מניות, ובייחוד על חברות שנדרשות ללוות כסף כדי להתרחב ולהקים תשתיות.\n\n## האינפלציה בארה״ב מחזירה את עלות המימון למרכז\n\n[מדד המחירים לצרכן בארה״ב](https://www.bls.gov/news.release/archives/cpi_10142026.htm) עלה בספטמבר ב־0.6% וב־3.7% ב־12 חודשים, לאחר קצב שנתי של 3.4% באוגוסט. מדד הליבה עלה ב־0.3% בחודש וב־2.6% בשנה, לעומת 2.4% באוגוסט.\n\nלאנרגיה היה תפקיד מרכזי בהאצה: מחיר הבנזין עלה ב־9.1% בספטמבר, מדד האנרגיה עלה ב־5.2% בחודש וב־20.4% בשנה. גם לחצי המחירים בשלבים מוקדמים יותר של המשק נותרו בולטים. מדד מחירי היצרן לביקוש סופי עלה ב־1.3% בספטמבר וב־6.3% ב־12 החודשים שהסתיימו בספטמבר. מחירי הסחורות עלו ב־2.6% ומחירי השירותים ב־0.8% בחודש.\n\nהנתונים אינם קובעים ישירות את הריבית בישראל, אך הם משנים את תנאי הרקע הגלובליים. כאשר האינפלציה בארה״ב מאיצה, השווקים חוששים שריבית גבוהה תישאר לאורך זמן. החשש הזה משמעותי במיוחד לענף שבו חלק מהחברות מממנות הרחבה גדולה של מרכזי נתונים ותשתיות מחשוב באמצעות חוב.\n\n## הפנסיות, מניות החו״ל והשקל\n\nהקשר הישראלי אינו מסתכם בכותרות מוול סטריט. בסוף הרבעון השני של 2026 החזיק הציבור השקעות בחו״ל בהיקף של כ־1.45 טריליון שקלים — 19% מתיק הנכסים הפיננסיים הכולל. ההחזקה במניות בחו״ל עמדה על כ־901 מיליארד שקלים, לאחר גידול רבעוני של 16.8%.\n\nהנכסים המנוהלים בידי הגופים המוסדיים, הכוללים אפיקי חיסכון ארוך טווח, גדלו באותו רבעון בכ־198 מיליארד שקלים, או 6.1%, לכ־3.5 טריליון שקלים. השקעותיהם בחו״ל גדלו בכ־109 מיליארד שקלים, 13%, בעיקר בשל עליות מחירים.\n\nמכאן שתנודות בשווקים האמריקאיים עשויות להשפיע על שווי החיסכון ארוך הטווח של ישראלים. עם זאת, הנתונים הרשמיים אינם מפרטים כמה מן החשיפה הזאת מושקע דווקא במניות AI מסוימות, ולכן אי אפשר לקבוע את מידת הפגיעה או התועלת הישירה של תנודה במניה בודדת.\n\nגם שער החליפין הוא ערוץ השפעה. במסחר ב־19 באוקטובר נסגר הדולר סביב 3.1025 שקלים, ירידה יומית של 0.32% לפי הנתון ההיסטורי של Investing.com — כלומר התחזקות יומית של השקל מול הדולר. שער המטבע משתנה במהלך המסחר, אך הוא מוסיף שכבה נוספת לתשואת נכסים זרים עבור החוסך הישראלי.","jewish_perspective":{"heading":"השקעה אחראית: לא לרדוף אחר הרעש","body_markdown":"תנודות חדות בשוק מעוררות לעיתים שתי תגובות הפוכות: פיתוי לרדוף אחר העלייה, או בהלה לברוח בירידה. חכמת ישראל מציעה דרך שקולה יותר — זהירות, בדיקה, פיזור וסבלנות.\n\nקהלת אומר: **\"תן חלק לשבעה וגם לשמונה, כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ\"** (קהלת י״א, ב׳). הפסוק אינו מדריך כיצד לבחור נייר ערך מסוים, אך הוא מניח עיקרון אנושי יסודי: העתיד נסתר מן האדם. דווקא משום כך אין להעמיס הכול על אפשרות אחת, מוצלחת ככל שתיראה. פיזור אינו הבטחה מפני הפסד, אלא הכרה ישרה במגבלות הידיעה שלנו.\n\nהזהירות מתחילה עוד לפני ההחלטה. ספר משלי מלמד: **\"פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשורו\"** (משלי י״ד, ט״ו). בעולם שבו כותרת אחת על בינה מלאכותית, ריבית או מטבע יכולה להניע שווקים, ראוי להבחין בין מידע לבין התלהבות רגעית. הבדיקה אינה חשדנות משתקת; היא אחריות. אדם אינו חייב להבין כל תנודה יומית, אבל הוא נדרש שלא למסור את שיקול דעתו לרחשי הסביבה.\n\nולצד הזהירות נדרשת גם סבלנות. משלי קובע: **\"מחשבות חרוץ אך למותר, וכל אץ אך למחסור\"** (משלי כ״א, ה׳). תכנון עקבי שונה מן החיפזון. בחיסכון ארוך טווח, ובייחוד בכספים שנועדו לשנים הבאות, ההחלטה הנכונה אינה בהכרח תגובה לכל יום מסחר. אפשר לעקוב, לשאול ולהבין — בלי להיסחף אחרי פחד או אופוריה.\n\nהמסר אינו הוראת השקעה, אלא מידת חיים: להכיר בכך שהפרנסה והעתיד אינם נתונים לשליטה מלאה, לפעול באחריות, ולשמור על יישוב הדעת גם כשהמסכים צובעים את המציאות בירוק או באדום."},"tags":["בנק ישראל","ריבית","נאסד״ק","אינפלציה","מניות AI","פנסיה","שקל"]}}