{"language":"he","article":{"id":95,"type":"news","headline":"מינוי יחיד מול 31 משרדים: אישה אחת בלבד בראש משרד ממשלתי","summary":"דגנית סנקר־לנגה מכהנת כמנכ״לית משרד העלייה והקליטה, והיא האישה היחידה בתפקיד זה בממשלה. בג״ץ קבע כי הממשלה הפרה את חובת הייצוג ההולם, ותחזיות הסקרים מצביעות על פער נרחב בין הרשימות בשיעור הנשים במקומות הריאליים.","key_points":["דגנית סנקר־לנגה היא המנכ״לית היחידה של משרד ממשלתי, מתוך 31 משרדי ממשלה.","בג״ץ קבע בפברואר 2025 כי הממשלה לא קיימה את חובת הייצוג ההולם לנשים במינויים בכירים.","לפי הנתונים שפורסמו, שיעור המנכ״ליות בתקופת הממשלה נע בין אפס ל־5% — הנמוך ביותר זה לפחות שני עשורים.","תחזיות הבחירות מצביעות על פער חד בין הרשימות בשיעור הנשים הצפויות להיבחר לכנסת."],"topic":{"slug":"politics","name":"פוליטיקה"},"published_at":"2026-10-14T05:04:28.532Z","updated_at":"2026-10-14T05:04:28.535Z","url":"https://jwnet.co.il/politics/women-representation-government-2026","image":"https://jwnet.co.il/api/media/file/free-mv7nay1a-768x512.webp","author":"דסק החדשות","sources":[{"title":"31 משרדים, רק מנכ\"לית אחת: השפל בייצוג הנשים בממשלה - והפער בין הגושים","publisher":"ynet","url":"https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14923344"},{"title":"חצי שנה לבחירות: אשה ראשונה בממשלה הנוכחית תמונה למנכ\"לית משרד","publisher":"כלכליסט","url":"https://www.calcalist.co.il/local_news/article/ryvpsftt11x"},{"title":"איתור הסדרי ניגוד עניינים","publisher":"משרד המשפטים, ממשלת ישראל","url":"https://www.gov.il/he/Departments/dynamiccollectors/ministers_conflict?skip=0"},{"title":"פעילות המחלקה המשפטית — בג\"ץ המנכ\"ליות","publisher":"שדולת הנשים בישראל","url":"https://iwn.org.il/our-activity/legal-activity/"},{"title":"בג\"ץ: הממשלה לא מינתה נשים למנכ\"ליות משרדי הממשלה, זו הפרה של החוק","publisher":"ynet","url":"https://www.ynet.co.il/news/article/rjisascq1e"},{"title":"בחירות 2026: ייצוג נשים בכנסת הבאה","publisher":"המכון הישראלי לדמוקרטיה","url":"https://www.idi.org.il/articles/66220"},{"title":"Benchmarking gender gaps, 2026","publisher":"World Economic Forum","url":"https://www.weforum.org/publications/global-gender-gap-report-2026/in-full/benchmarking-gender-gaps-2026/"},{"title":"מתוך 86 מינויים בכירים בשירות הציבורי בשנה האחרונה - 7 בלבד היו של נשים","publisher":"ynet","url":"https://www.ynet.co.il/economy/article/yokra14815846"}],"body_markdown":"דגנית סנקר־לנגה מכהנת כמנכ״לית משרד העלייה והקליטה, והיא כיום האישה היחידה העומדת בראש משרד ממשלתי. רישום רשמי במאגר משרד המשפטים מתעד את כניסתה לתפקיד ב־29 באפריל 2026. המינוי סיים תקופה שבה לא כיהנה מנכ״לית משרד, אך אינו משנה את הנתון הרחב: בממשלה שבה 31 משרדים, שיעור הנשים שמונו למנכ״ליות נע לאורך כהונתה בין אפס ל־5% בלבד.\n\nלפי הנתונים שפורסמו, זהו השיעור הנמוך ביותר של מנכ״ליות משרדי ממשלה זה לפחות 20 שנה. בממשלת בנט־לפיד מונו 11 נשים לתפקיד מנכ״לית משרד ממשלתי. סנקר־לנגה עצמה כבר כיהנה בעבר כמנכ״לית משרד העלייה והקליטה בתקופת אותה ממשלה.\n\n## בג״ץ: החובה חלה גם במשרות אמון\n\nב־24 בפברואר 2025 קיבל בג״ץ את העתירה בעניין תת־הייצוג של נשים במינויים בכירים. ההרכב, שכלל את השופטים נעם סולברג, חאלד כבוב ודפנה ברק־ארז, קבע כי הממשלה הפרה את חובתה החוקית לייצוג הולם של נשים.\n\nפסק הדין הבהיר כי החובה אינה מוגבלת לתפקידים המתמלאים במכרז. היא חלה גם על מינוי מנכ״לי משרדי ממשלה ועל משרות אמון בדרגים נוספים. כאשר נשים מצויות בתת־ייצוג, נקבע, על הגורם הממנה לפעול באופן פעיל לאיתור מועמדות מתאימות.\n\nהשופט סולברג תיאר את המצב שנבחן בעתירה כך: \"מצב הדברים הנוכחי רחוק מעמידה בחובה זו כרחוק מזרח ממערב\". הוא הוסיף כי נשים \"כמעט ואינן מיוצגות בשכבת הניהול הבכירה בשירות הציבורי\".\n\nבית המשפט הורה לממשלה לגבש בתוך שישה חודשים הנחיות מעשיות. בנוהל שפורסם לאחר הפסיקה נקבע כי שר המבקש למנות גבר בעת שקיים תת־ייצוג נדרש להראות שנעשה מאמץ אקטיבי וממשי לאתר מועמדות ראויות. הייצוג ההולם הוא שיקול בהחלטה, לצד דרישות הכשירות המקצועית.\n\n## מיעוט נשים גם בעמדות ציבוריות בכירות אחרות\n\nהנתונים על משרדי הממשלה משתלבים בתמונה רחבה יותר של ייצוג נשים במשרות ציבוריות בכירות. בדוח שבחן 566 תפקידי מפתח במערכות הציבוריות, נשים איישו 11% בלבד מן המשרות שנבדקו. בדרג המקצועי הבכיר בשירות המדינה עמד שיעורן על 15%; במשרות שרים על 11%; ובראשות רשויות מקומיות ובמערכת הביטחון על 6% בלבד.\n\nגם בהרכב הממשלה נרשמה ירידה לעומת הממשלה הקודמת. בממשלה הנוכחית כיהנו בסך הכול שש שרות, שאחת מהן התפטרה ב־2023. בממשלה שקדמה לה כיהנו תשע שרות.\n\nבדוח הפער המגדרי העולמי של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2026 דורגה ישראל במקום ה־71 מתוך 145 מדינות, עם ציון של 71.7% במדד הכולל.\n\n## הסקרים: פער חד בין הרשימות\n\nלפי ממוצע סקרים שפורסם ב־ynet, 33 נשים עשויות להיבחר לכנסת הבאה. זו תחזית המבוססת על סקרים ולא תוצאות בחירות, ולכן היא עשויה להשתנות עם תזוזות במפת המנדטים וברשימות המועמדים.\n\nאותו ממוצע מצביע על פער ניכר בין הגושים: בגוש השינוי, ללא המפלגות הערביות, צפויות 24 נשים מתוך 52 מנדטים — 46%. בקרב המפלגות שהודיעו כי ימליצו על בנימין נתניהו צפויות שבע נשים מתוך 52 מנדטים — 13%.\n\nסקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהתבססה על תשעה סקרים שנערכו בין 31 באוגוסט ל־6 בספטמבר 2026, הציגה תרחיש שונה במקצת: עד 31 נשים, שהן 26% מחברי הכנסת, בתרחיש האופטימי שנבדק. גם בסקירה זו נראו פערים חדים בין הרשימות: 50% נשים במקומות הריאליים של הדמוקרטים, 48% ב\"ישר!\" ו־46% ב\"ביחד\", לעומת 13% בליכוד, 17% בציונות הדתית ו־20% ברע״ם.\n\nהסקירה ציינה כי ברשימות החרדיות אין נשים, וכי לא עמדה אישה בראש רשימה שנחזתה להיכנס לכנסת לפי הסקרים שנבדקו. עוד הודגש כי ברשימות קטנות, תזוזה של מנדט בודד עשויה לשנות במידה ניכרת את שיעור הנשים הצפויות להיבחר.\n\nמינויה של סנקר־לנגה מציב אישה אחת בלבד בראש משרד ממשלתי מתוך 31 משרדים. פסק הדין מחייב את הממשלה לפעול באופן יזום לאיתור מועמדות כאשר מתקיים תת־ייצוג, והנתונים על מינויים ועל הרשימות לקראת הבחירות ממחישים את הפער הקיים בין מוסדות ומפלגות שונים.","jewish_perspective":{"heading":"דבורה הנביאה והאחריות שבמנהיגות","body_markdown":"ספר שופטים מציג דוגמה בולטת למנהיגות נשית בישראל: **\"ודבורה אשה נביאה אשת לפידֹות, היא שֹפטה את ישראל בעת ההיא\"** (שופטים ד, ד). הכתוב אינו עוצר בשאלה מי מחזיק בתפקיד, אלא מתאר את תכליתו: דבורה יושבת תחת תומר דבורה, ובני ישראל עולים אליה למשפט. המנהיגות מוצגת כאחריות לשמוע, להכריע ולשאת בעול הציבור.\n\n### לא כבוד התפקיד, אלא כובד השליחות\n\nכשדבורה קוראת לברק בן אבינועם לצאת למערכה, היא אינה מבקשת מעמד לעצמה אלא מכוונת לקיום שליחות: **\"הלא צִוָּה ה׳ אלקי ישראל\"** (שופטים ד, ו). גם בהמשך, כשהיא נענית לבקשת ברק ללכת עמו, היא מבהירה שהתהילה אינה עיקר המעשה: **\"אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך\"** (שם, פסוק ט). השאלה העומדת במרכז אינה מי יקבל את הכותרת, אלא האם נעשה הדבר הנכון ובזמן הנכון.\n\nחז״ל לימדו: **\"במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש\"** (משנה אבות ב, ה). אין זו קריאה לרדוף אחר שררה, אלא תביעה שלא להותיר חלל כאשר נדרשים אחריות, תבונה ומעש. לעתים אדם נדרש להוביל, ולעתים נדרשת אישה להוביל; המדד הוא היכולת לשאת באמונה את המשימה שהוטלה על האדם לטובת הכלל.\n\nהוויכוח על ייצוג במוסדות הציבור יכול אפוא להזכיר אמת יסודית: ציבור זקוק למנהיגים ולמנהיגות הרואים בתפקיד פיקדון. לא תואר, לא כוח ולא פרסום הם העיקר, אלא יראת שמים, יושר, כישרון ונכונות לפעול למען מי שנתנו אמון בממונה. דבורה מלמדת שמנהיגות ראויה נבחנת באחריות שהיא מקבלת על עצמה ובתועלת שהיא מביאה לעם."},"tags":["ייצוג נשים","משרדי הממשלה","דגנית סנקר־לנגה","בג״ץ","בחירות 2026","הכנסת"]}}