קיצוץ של 2.6 מיליארד שקל לרכש ביטחוני: המחלוקת על מקור המימון

הממשלה צפויה לדון היום, יום ראשון, בקיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל מתקציבי המשרדים האזרחיים, למימון רכש ביטחוני שהוגדר דחוף. המחלוקת שפורסמה סביב המהלך עוסקת במקור המימון ובפגיעה האפשרית בתוכניות ובהתחייבויות עתידיות של משרדי הממשלה. לפי המתווה שעליו דווח, הכספים הקואליציוניים אינם נכללים בקיצוץ.

לפי כלכליסט, היקף המהלך שקול לכ־4.9% מתקציב הקניות הגמיש של הממשלה. לצד הקיצוץ בתקציב, דווח גם על הפחתה של 2.15 מיליארד שקל בהרשאות להתחייב — המסגרת המאפשרת למשרדים להתקשר בהסכמים ובחוזים לעתיד. להפחתה כזו עשויה להיות השפעה על קידום פרויקטים והתקשרויות עתידיות.

לא רק גובה הקיצוץ — גם מקור המימון

הקיצוץ מגיע ימים אחרי שהממשלה אישרה הקצאה של כ־1.03 מיליארד שקל להקדמת רכש ביטחוני מסווג. לפי ynet, הכסף נועד בפועל לעסקה לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י. כ־964 מיליון שקל הועברו מתוכנית החומש לחברה הערבית לשנים 2027–2029, ועוד 68 מיליון שקל מתקציב 2026.

כעת מדובר במהלך רחב יותר, שיחול על משרדים אזרחיים רבים. לפי ynet, המתווה שהוצג כלל קיצוץ של 285 מיליון שקל בחינוך, 225 מיליון שקל במשרד לביטחון לאומי, 150 מיליון שקל בבריאות ו־140 מיליון שקל ברווחה. באותו דיווח נאמר כי הקיצוץ יחול על התקציבים הגמישים ולא על שכר העובדים והתחייבויות קשיחות.

פירוט אחר, שפורסם בישראל היום, הציג חלוקה שונה: 422.7 מיליון שקל ממשרד התחבורה, 171.5 מיליון שקל ממשרד החינוך, 137.8 מיליון שקל ממשרד הרווחה ו־40.7 מיליון שקל ממשרד הבריאות. הפער בין הפירוטים מחייב להציג את חלוקת הקיצוץ בין המשרדים כמתווים שדווחו לפני ההכרעה, עד לפרסום החלטת ממשלה ונספח תקציבי מחייב.

הייעוץ המשפטי: יש חלופות שפגיעתן קטנה יותר

היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו״ד דודי קופל, נתן אישור משפטי עקרוני למהלך, אך הצביע בחוות דעתו על חלופות למקור המימון. לדבריו, קיימים מקורות אחרים שעשויים לפגוע פחות בפעילות משרדי הממשלה, ובהם תקציבים מהחלטות ממשלה שטרם מומשו או סעיפים שאינם חיוניים להפעלת המשרדים.

קופל ציין כי לנוכח גודל הקיצוץ, עיתויו המאוחר בשנת התקציב והשלכותיו האפשריות, הממשלה נדרשת לדון במפורש בהשלכות המעשיות של המהלך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע ב־14 באוקטובר על הכוונה לקדם קיצוץ נוסף של 2.6 מיליארד שקל. לפי וואלה כסף, הוא אמר כי הצורך בהתעצמות ביטחונית מחייב גם בחינה של יעילות כלכלית במימונה.

משרד הבריאות מבקש החרגה

מנכ״ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, פנה לאוצר בדרישה להחריג את מערכת הבריאות. במכתב שפורסם בכלכליסט, הוא הזהיר כי הקיצוץ החדש עלול להשלים פגיעה מצטברת של כ־600 מיליון שקל בתקציבי הבריאות מתחילת השנה.

לדבריו, כ־500 מיליון שקל, שהם כ־20% מהתקציב השוטף של משרד הבריאות, כבר קוצצו ב־2026, ובשנה האחרונה בוטלו יותר מ־100 תקנים. בר סימן טוב התריע מפגיעה אפשרית בבריאות הנפש, במרכזי החוסן, במיגון בתי החולים ובהיערכות למצבי חירום.

במשרדי החינוך, הרווחה והבריאות מזהירים כי קיצוץ בתקציבים גמישים עלול לפגוע בתוכניות ובשירותים שאינם מוגנים במסגרת השכר וההתחייבויות הקשיחות.

רצף הקיצוצים לרכש ביטחוני

כבר במרץ 2026 אישרה הממשלה הקצאה קודמת של 2.6 מיליארד שקל לרכש ביטחוני. לפי מפתח התקציב, 1.5 מיליארד שקל מומנו מהפחתת תשלומי ריבית ועמלות, ו־1.1 מיליארד שקל מקיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה.

המהלך הנוכחי מציב שוב את שאלת סדר העדיפויות התקציבי: האם ייבחר קיצוץ רוחבי במשרדים האזרחיים, או אחד ממקורות המימון החלופיים שעליהם הצביע הייעוץ המשפטי במשרד האוצר.