הריבית בישראל עשויה להיעצר: מה זה אומר לחיסכון ולמניות השבבים

ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25% לאחר חמש הפחתות בתוך פחות משנה, אך המסלול כלפי מטה אינו מובטח עוד. לקראת החלטת הוועדה המוניטרית ב-21 באוקטובר, הנתונים מציירים תמונה מורכבת: האינפלציה השנתית נמוכה, אך לחצי המחירים במשק טרם נעלמו. באותו זמן, ירידות חדות במניות השבבים בוול סטריט ב-8 באוקטובר העלו מחדש שאלות על התמחור הגבוה של חברות הבינה המלאכותית. עבור מי שחוסך בקרן השתלמות, בפנסיה או בקופת גמל, אלה שני אירועים שונים — אך שניהם מדגישים את חשיבות ההבנה של רמת הסיכון בתיק.

הריבית ירדה, אבל ההפחתה הבאה אינה ודאית

ב-1 בספטמבר הפחית בנק ישראל את הריבית ברבע נקודת אחוז, ל-3.25%. מאז ספטמבר 2025 ירדה הריבית מ-4.5%, בעקבות חמש הפחתות. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1.5%, נתון הנמוך ממרכז תחום היעד של בנק ישראל.

על פניו, נתון כזה עשוי לתמוך בהמשך ההקלות. גם תחזית חטיבת המחקר של הבנק מיולי העריכה אינפלציה של 1.8% בארבעת הרבעונים שיסתיימו ברבעון השני של 2027. אותה תחזית גילמה ריבית ממוצעת של 3.0% ברבעון השני של 2027 — נמוכה במעט בלבד מהרמה הנוכחית. כלומר, אפילו בתרחיש הבסיס של הקיץ לא הונח רצף מהיר ועמוק של הפחתות ריבית.

מנגד, מדד המחירים לצרכן באוגוסט עלה ב-0.7%, והאינפלציה מתחילת השנה הגיעה ל-2.1%. לפי הניתוח שפורסם בכלכליסט לאחר המדד, קצב האינפלציה המגמתי הוערך ב-2.0%, שיעור עליית השכר במגזר העסקי עמד על 6.4%, ושיעור האבטלה היה 2.8%. שוק עבודה הדוק ועלייה מהירה בשכר עלולים להזין לחצי מחירים גם כאשר האינפלציה השנתית הנראית לעין מתונה.

לכן, עצירה בהחלטה הקרובה אינה בהכרח שינוי כיוון דרמטי, אלא אפשרות שהוועדה תבחר להמתין לנתונים נוספים. המדד של ספטמבר טרם פורסם, והוא עשוי להיות רכיב חשוב בהחלטה. בנק ישראל עצמו מדגיש כי תוואי הריבית ייקבע לפי האינפלציה, הפעילות במשק, אי-הוודאות הגיאופוליטית וההתפתחויות הפיסקליות.

מה יכולה עצירת הריבית לשנות למשק הבית

אין משמעות אחת לעצירת הפחתות. למי שמחזיק פיקדון בנקאי או קרן כספית, ריבית גבוהה יותר לאורך זמן עשויה לסייע לשמר תשואות גבוהות יותר באפיקים סולידיים יחסית. מנגד, לווים — משקי בית וחברות — עשויים להמשיך לשלם עלויות מימון גבוהות יותר.

בשוק ההון, ריבית שנשארת גבוהה לאורך זמן נוטה להכביד במיוחד על חברות צמיחה. שוויין של חברות כאלה נשען במידה רבה על רווחים עתידיים, וכאשר שיעור הריבית גבוה יותר, הערך הנוכחי שמייחסים המשקיעים לאותם רווחים עשוי לרדת. חברות טכנולוגיה ובינה מלאכותית בולטות בהקשר זה, משום שחלקן מתומחרות לפי ציפיות לצמיחה חזקה בשנים הבאות.

עם זאת, גם הפחתת ריבית אינה הבטחה לעליות בשווקים. היא יכולה לתמוך באיגרות חוב קיימות ובמניות צמיחה, אך לעיתים היא מגיעה על רקע האטה בפעילות או חשש לפגיעה ברווחי החברות. השאלה אינה רק אם הריבית תרד, אלא מדוע היא תרד ומה יספרו הנתונים על מצב המשק באותה עת.

בתרחיש של התלקחות גיאופוליטית, גיוס מילואים ממושך, גידול בהוצאות הביטחון או עלייה בפרמיית הסיכון, חטיבת המחקר של בנק ישראל ציינה כי עלולים להיווצר לחצים אינפלציוניים שיצריכו מדיניות מרסנת יותר. מנגד, ירידה בפרמיית הסיכון וייסוף השקל עשויים לאפשר הפחתות מהירות יותר. מכאן שתחזית ריבית היא כלי להערכת כיוון, לא התחייבות מראש.

השבבים ירדו: מה באמת קרה סביב OpenAI

בוול סטריט נרשמה ב-8 באוקטובר ירידה בולטת במניות הטכנולוגיה: מדד נאסד״ק ירד ב-1.3%, מדד S&P 500 ירד ב-0.5%, ואילו דאו ג׳ונס עלה ב-0.1%. מניות השבבים הובילו את המגמה: אנבידיה ירדה ב-2.9%, אינטל ב-5.3% ו-ARM ב-6.5%. מדד השבבים של פילדלפיה איבד 3.4%.

אחד הגורמים למהלך היה בחינה מחודשת של ההנחות שמאחורי השקעות הענק בתשתיות בינה מלאכותית — שבבים, ענן ודאטה-סנטרים. לפי דיווח של Axios, OpenAI מסרה למשקיעים שקצב ההכנסות השנתי שלה בספטמבר היה קרוב ל-50 מיליארד דולר. זה נמוך בכ-20 מיליארד דולר מנתון של כ-70 מיליארד דולר שפורסם קודם.

אולם הפער אינו מוכיח בהכרח ירידה פשוטה בהכנסות. Axios דיווחה כי הנתון הגבוה יותר כלל התאמה שנועדה, בין היתר, להשוות את הצגת ההכנסות לזו של Anthropic, וכי קיימים הבדלים בטיפול במכירות דרך שותפי ענן. שתי החברות מדווחות לפי כללי GAAP, אך אופן הצגת רכיבים מסוימים בהכנסות אינו זהה.

גם הנתון של קרוב ל-50 מיליארד דולר מעיד על צמיחה מהירה: לפי דיווח רויטרס, OpenAI פתחה את 2026 עם קצב הכנסות שנתי של 20 מיליארד דולר, לעומת 6 מיליארד דולר בשנת 2024. לכן, הדיווח אינו הוכחה לכך שהביקוש לבינה מלאכותית קרס. הוא כן חידד את השאלה אם ההכנסות והביקוש העתידיים יצדיקו את היקף ההוצאות העצום על התשתיות.

לירידות נוספה גם עליית מחירי האנרגיה. לפי Associated Press, מחיר חבית ברנט עלה ב-4.1% ל-104.28 דולר באותו יום. עליית מחירי נפט עשויה להגביר חששות אינפלציוניים, ובסביבה כזו מניות צמיחה בעלות תמחור גבוה רגישות במיוחד לשינויים בציפיות הריבית.

כך נבחנת ההשפעה על קרן ההשתלמות והפנסיה

הכותרות מוול סטריט רלוונטיות לחוסך הישראלי, אך אינן מספרות לבדן מה קרה בחיסכון האישי שלו. בסוף הרבעון השני של 2026 הגיעו ההשקעות בחו״ל בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור לכ-1.45 טריליון שקל, שהם 19% מהתיק. יתרת המניות בחו״ל הייתה כ-901 מיליארד שקל. הגופים המוסדיים — קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וחברות ביטוח — ניהלו כ-3.5 טריליון שקל, כ-46% מתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור.

הנתונים מסבירים מדוע ירידה ממוקדת בוול סטריט יכולה לעבור בעקיפין גם לחסכונות בישראל. אך הדרך שבה היא עוברת משתנה מאוד בין מסלולים. מסלול מנייתי או מסלול מחקה מדד חו״ל עשוי להיות חשוף יותר למניות טכנולוגיה ולנאסד״ק. מסלול כללי עשוי לכלול גם מניות זרות, אך בשיעור אחר ולצד איגרות חוב ונכסים נוספים. מסלול סולידי יותר עשוי להגיב באופן שונה לחלוטין.

גם חשיפת המטבע חשובה: שינוי בשער השקל מול הדולר יכול להשפיע על התוצאה בשקלים, בנפרד מהשינוי במחיר המניה בחו״ל. לכן, ירידה יומית באנבידיה או במדד השבבים אינה מאפשרת להסיק מה תהיה התשואה החודשית או השנתית של קרן השתלמות או פנסיה.

הבדיקה העניינית היא של מאפייני המסלול: שיעור המניות, חשיפת חו״ל, חשיפת מט״ח והחזקות טכנולוגיה בפועל. בנק ישראל מפרסם נתונים על הרכב נכסי הגופים המוסדיים ועל חשיפותיהם, אך הבחירה והחשיפה המדויקת שונות בין גוף מנהל למסלול. תנודתיות של יום אחד אינה תחליף לבחינה של אופק החיסכון ושל רמת הסיכון המתאימה לכל חוסך.