הנאסד״ק התאושש, אבל נפט וריבית מעלים את הסיכון לחוסכים

יום המסחר האחרון בוול סטריט הסתיים בעליות מתונות, אך לא מחק את סימני האזהרה שנרשמו קודם לכן במניות הטכנולוגיה. מדד הנאסד״ק קומפוזיט עלה ביום שישי, 9 באוקטובר, ב־0.6% ל־27,366.17 נקודות, לאחר שנפל ב־1.3% ביום חמישי. גם S&P 500 עלה ב־0.6% ל־7,811.54 נקודות, והדאו ג׳ונס התחזק ב־0.8% ל־51,654.95 נקודות.

עבור החוסך הישראלי, התנועה היומית במדד היא רק חלק מהתמונה. מחיר ברנט נותר מעל 100 דולר לחבית, תשואת אג״ח ממשלת ארה״ב ל־10 שנים הגיעה ל־5.24%, והשווקים תימחרו אפשרות להעלאת ריבית נוספת בארה״ב. שלושת הגורמים הללו משנים את סביבת הסיכון של קרנות העוקבות אחר נאסד״ק, וביתר שאת של מניות שבבים וחברות הקשורות לתשתיות בינה מלאכותית.

התאוששות במדד הרחב, לא בהכרח במניות השבבים

העלייה ביום שישי באה אחרי יום חמישי חלש במיוחד לטכנולוגיה. מדד השבבים של פילדלפיה ירד אז ב־3.4%. אנבידיה ירדה ב־2.9%, AMD ב־3.9%, מיקרון ב־4.8%, ברודקום ב־4.4% ואורקל ב־5.5%. הירידות הדגישו את רגישות הסקטור לשינויים בהערכות לגבי הכנסות מתחום ה־AI, היקף השקעות ההון הנדרש לתשתיות מחשוב ועלויות המימון שלהן.

החשש נוגע גם לעלות הכלכלית של המרוץ לבינה מלאכותית: היקף ההון שיידרש לבניית תשתיות מחשוב ולשאלה מי יממן אותו. רויטרס דיווחה על דאגה בשוק מהיקף המימון האפשרי לתשתיות AI, בין השאר סביב דיווחים על מימון לברודקום בקשר ל־OpenAI ועל גיוס חוב אפשרי מצד אורקל.

גם דיווח שלפיו ההכנסות השנתיות בקצב שנתי של OpenAI עמדו בסוף ספטמבר על כ־50 מיליארד דולר, נמוך בכ־20 מיליארד דולר מנתונים שפורסמו קודם בתקשורת, תרם ללחץ הסנטימנטלי. התנודתיות ביום חמישי הראתה עד כמה תמחור מניות השבבים תלוי בציפיות להמשך הצמיחה.

למה נפט יקר ותשואות גבוהות לוחצים על הטכנולוגיה

מחיר חבית ברנט סיים את יום שישי ב־104.72 דולר, עלייה יומית של 0.4%, לאחר שבמהלך היום נע בין 102.50 ל־105 דולר. ביום חמישי עלה ברנט ב־4.1% ל־104.28 דולר. בחודש האחרון הוא נע בין 96 דולר לכמעט 110 דולר, על רקע אי־ודאות בענף האנרגיה.

נפט יקר מגדיל את הסיכון לאינפלציה גבוהה יותר. חשש כזה עשוי להשפיע על תמחור הריבית והתשואות בשוק.

כאן נכנסת לתמונה תשואת האג״ח. התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל־10 שנים עלתה ביום שישי ל־5.24%, לעומת 5.22% בסוף יום חמישי. לפי AP, היא נגעה לאחרונה ברמה הגבוהה ביותר מאז 2002, על רקע חששות מאינפלציה, חוב ממשלתי וצמיחה כלכלית מתמשכת.

תשואה גבוהה יותר מעלה את שיעור ההיוון שבו השוק מחשב את שוויים הנוכחיים של רווחים עתידיים. מניות צמיחה, שבחלקן הגדול מתומחרות לפי תחזיות רווח לשנים הבאות, רגישות לכך במיוחד. לכן, עלייה בתשואות עשויה ללחוץ על מכפילי השווי של חברות טכנולוגיה, גם אם לא חל שינוי מיידי בפעילות העסקית שלהן. בחברות שבבים ו־AI, שבהן תוכניות השקעה גדולות ועלויות מימון הן מרכיב מהותי, הרגישות הזו עלולה להיות בולטת יותר.

הפד, נתון האינפלציה ומה שהשוק מתמחר

הפדרל ריזרב העלה ב־16 בספטמבר את טווח ריבית היעד ב־25 נקודות בסיס, ל־3.75%–4.00%. ההחלטה התקבלה פה אחד. בהודעה צוין כי הפעילות הכלכלית מתרחבת בקצב מוצק, אך כי האינפלציה נותרה גבוהה. הוועדה הבהירה כי מחויבותה היא להשגת יציבות מחירים.

הנתון הקרוב שעשוי להשפיע על התמחור הוא מדד המחירים לצרכן בארה״ב לחודש ספטמבר, שאמור להתפרסם ביום רביעי, 14 באוקטובר, בשעה 8:30 בבוקר לפי שעון החוף המזרחי. הפרסום עשוי לשנות במהירות את תמחור הריבית ואת התשואות בשוק.

ישיבת הפד הבאה נקבעה ל־27–28 באוקטובר. במהלך המסחר ביום שישי, ההסתברות שנגזרה מחוזי Fed Funds להעלאה נוספת של 25 נקודות בסיס בישיבה זו עמדה על 19.4%, לפי CME FedWatch. מדובר במדד לציפיות השוק המשתנות, ולא בתחזית רשמית של הבנק המרכזי.

לא כל קרן נאסד״ק מחזיקה אותו הדבר

הכותרת על העלייה ביום שישי מתייחסת לנאסד״ק קומפוזיט, מדד הכולל יותר מ־3,000 ניירות ערך הנסחרים בבורסת נאסד״ק. ואולם, קרנות רבות הזמינות לציבור עוקבות דווקא אחר נאסד״ק־100: מדד של 100 החברות הלא־פיננסיות הגדולות בבורסה. שני המדדים חשופים במידה ניכרת לטכנולוגיה, אך הם אינם אותו מוצר.

נאסד״ק־100 משוקלל לפי שווי שוק מתוקן, עובר איזון רבעוני והרכבה מחדש פעם בשנה. משמעות הדבר היא שלחברות הגדולות יש השפעה ניכרת על ביצועי הקרנות המחקות אותו. בנתוני נאסד״ק ל־31 במרץ 2026, הטכנולוגיה היוותה 59.77% ממשקל המדד; משקל אנבידיה היה 8.69%, אפל 7.64% ומיקרוסופט 5.64%. המשקלים עצמם משתנים, אך הנתונים מדגימים את הריכוזיות ואת הקשר החזק בין ביצועי המדד למספר מצומצם יחסית של ענקיות טכנולוגיה.

מכאן נובע שהחזקה בקרן מחקה נאסד״ק־100 אינה חשיפה לכל השוק האמריקאי. היא חשיפה ממוקדת יחסית לחברות גדולות, לא־פיננסיות, עם משקל משמעותי לטכנולוגיה. בתקופה שבה השוק מתמחר מחדש אינפלציה, ריבית ועלויות מימון של תשתיות AI, חשיפה כזו עשויה להיות תנודתית במיוחד.

גם הדולר הוא חלק מהתשואה בשקלים

לחוסך בישראל יש שכבה נוספת של סיכון: שער החליפין. השער היציג של הדולר שפרסם בנק ישראל ביום שישי עמד על 3.0550 שקלים לדולר. בקרן שאינה מגודרת מטבע, התשואה בשקלים משקפת גם את השינוי במדד הדולרי וגם את השינוי בשער הדולר מול השקל. מדד שעולה בדולרים אינו מבטיח בהכרח תשואה זהה בשקלים, ולהפך.

קרן מנוטרלת מט״ח עשויה לפעול אחרת. בתשקיף של קרן ישראלית לדוגמה, מטרת הקרן הוגדרה כהשגת שינוי מדד Nasdaq-100 בלי להביא בחשבון את השינוי בשער היציג של הדולר. עם זאת, גם שם אין התחייבות להשגת מטרת הקרן או לתשואה חיובית.

לכן, מעבר לכותרות על המדד, ראוי להבין מהו נכס המעקב המדויק, אם הקרן מגודרת או חשופה למטבע, ומהם דמי הניהול, טעות העקיבה, מדיניות הדיבידנדים והמיסוי. העלייה ביום שישי סיפקה התאוששות חלקית לאחר הירידה, אך הנפט, התשואות והציפיות לריבית נותרו גורמים מרכזיים בתמחור מניות הטכנולוגיה.