אושרה ייצוגית נגד רמי לוי: מה לבדוק בתלוש אחרי חוסר בקופה

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים אישר ביום שלישי, 6 באוקטובר 2026, לנהל תובענה ייצוגית נגד רמי לוי שיווק השקמה סביב ניכויי כספים מקופאים ומקופאיות בגין חוסרים בקופה. ההחלטה, שניתנה בראשות השופטת רחל בר"ג-הירשברג ונציגי הציבור, אינה קובעת כי הרשת חייבת כבר עתה להשיב סכום מסוים לעובדיה. היא מאפשרת לברר בהליך ייצוגי את הטענה שלפיה ניכויים אלה נעשו בניגוד לחוק הגנת השכר.

המבקשים המייצגים הם מאיר אדרי וברוך שאלתיאל, שני קופאים לשעבר ברשת. לטענתם, חוסרים שהתגלו בתום משמרות נוכו משכרם או שנדרשו להשלים אותם במזומן. אצל אחד מהם נטען לניכוי של 45.70 שקלים, ואצל האחר לניכוי של 257.50 שקלים.

ההכרעה: חוסר בקופה אינו הופך אוטומטית לחוב

בלב ההחלטה עומד סעיף 25 לחוק הגנת השכר. הסעיף מתיר, בתנאים מסוימים, ניכוי של חוב על פי התחייבות בכתב. רמי לוי טענה כי טפסי הניכוי שעליהם חתמו עובדים מאפשרים את הקיזוז. בית הדין קבע, בשלב אישור ההליך, כי קיימת אפשרות סבירה לקבל את הטענה ההפוכה: חוסר בקופת מרכול אינו בהכרח "חוב" של הקופאי או הקופאית במובן החוק.

לפי ההחלטה, חוב שניתן לנכות מן השכר צריך להיות סכום קצוב, מוכח, מוסכם וידוע. חוסר בקופה אינו תמיד כזה. הוא עשוי לנבוע מטעות בחיוב, מתן עודף, שטר מזויף, החלפת קופאים, טעות בספירה או גורמים נוספים הדורשים בירור.

בית הדין הדגיש כי הצורך לברר את מקורו של החוסר אינו מתיישב עם ניכוי אוטומטי מהשכר. הוא הזהיר מפני מצב שבו המעסיק יוכל להכריע לבדו כי העובד אחראי לחוסר ולנכות את הכסף בהתאם. בהחלטה נכתב כי אימוץ פרשנותה של הרשת עלול להוביל ל"ריקונו מכל תוכן של חוק הגנת השכר בכללותו".

עוד נקבע כי חתימה של עובד על טופס אינה מסיימת בהכרח את הדיון. מן העדויות שעלו בהליך התרשם בית הדין שעובדים התבקשו לעתים לחתום בסוף משמרת ובתנאי לחץ, לעיתים כתנאי מעשי לעזיבת הסניף. בנסיבות כאלה, עצם החתימה אינה מוכיחה בהכרח הסכמה חופשית לניכוי.

עמדת הרשת והנקודות שבמחלוקת

רמי לוי טענה כי פעלה לפי נוהל מסודר. לדבריה, מתבצעת ספירה חוזרת של הקופה, וכאשר מדובר בחוסר העולה על 100 שקלים נבדקות גם מצלמות בידי קב"ט. לטענת החברה, ניכוי מבוצע רק לאחר הסכמה אישית ובכתב. היא הוסיפה כי בכ-30% מן המקרים עובדים מסרבים לחתום, ואז לא מבוצע ניכוי והסניף סופג את החוסר.

החברה טענה גם כי מטרת הנוהל אינה גביית כספים אלא "הטמעת הרגלי עבודה נכונים". בנוסף, היא סברה שמדובר במחלוקות פרטניות, שאינן מתאימות לבירור ייצוגי.

בית הדין ציין כי הוצגו דוגמאות למקרים שבהם עובדים לא חויבו בסופו של דבר גם לאחר חתימה. ואולם, הוא קבע כי רבות מן הדוגמאות לא הראו שהחברה ספגה את ההפסד מתקציבה; לעיתים החוסר אופס באמצעות עודפי גבייה או לאחר שהלקוח אותר. בהחלטה צוין גם כי בירור מלא נעשה במקרים רבים רק כאשר החוסר עלה על 100 שקלים, בעוד שלפי עדויות נציגי החברה כ-90% מהמקרים הסתיימו בחתימת העובד על טופס ניכוי.

לפי קביעת בית הדין בשלב זה, השיטה עשויה להטיל אחריות מוחלטת על העובד, בלי להביא בחשבון גורמים שבתחום אחריות המעסיק, כגון הכשרה לא מספקת או לחץ בעבודה מול לקוחות.

מי עשוי להיכלל בקבוצה

הקבוצה שאושרה כוללת קופאים וקופאיות שעבדו ברמי לוי בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור, ושכרם נוכה בגין חוסרים בקופה. מן הפרסום על הגשת הבקשה עולה כי ההגדרה נועדה לחול גם על מי שכבר סיימו את עבודתם ברשת, ולא רק על עובדים פעילים.

הנוסח שאושר מתמקד במי שנוכה משכרו כסף בגין חוסר. הטענות שעלו בהליך עסקו גם בדרישות להשלים חוסרים במזומן בסוף משמרת, אך שאלת התחולה על מי ששילם במזומן בלבד, ללא ניכוי מתועד בתלוש, תידרש לבחינה נפרדת לפי נסיבותיו.

ההליך העיקרי צפוי לעסוק בהיקף הקבוצה, בשאלת ההשבה ובזכויות נלוות שנפגעו, לפי הטענה, מהקטנת השכר. סכום הפיצוי או ההשבה הכולל טרם נקבע. רמי לוי נדרשה להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים.

בשלב האישור חויבה הרשת לשלם 25 אלף שקלים שכר טרחה לבא-כוח המבקשים, ועוד 4,000 שקלים הוצאות לכל אחד משני המבקשים.

התלוש הבא: רשימת בדיקה לקופאים ולקופאיות

הצעד הראשון הוא לעבור על סעיף הניכויים בתלוש, ולא להסתפק בסכום הנטו. בפרסום על בקשת האישור נטען כי ניכויי חוסר הופיעו תחת הכותרת "ניכויים אישיים". כדאי לשים לב גם לניסוחים כמו "חוסר קופה", "השלמת קופה" או "קיזוז", וכן לכל סעיף שאינו מוסבר.

חשוב להשוות את התלוש לתלושים קודמים ולרישום המשמרות: לציין את תאריך המשמרת, הסכום, הסניף ומספר המשמרות שבהן נטען כי נוצר חוסר. יש לשמור את המסמכים המקוריים: תלושי שכר, טופסי ניכוי שנחתמו, הודעות, תיעוד ממנהל או מנהלת משמרת, ואישורים על תשלום במזומן אם היו כאלה. יש ערך גם לשמירת תלושים ישנים, נוכח חלון שבע השנים שהוגדר לקבוצה.

לפני חתימה על טופס הנוגע לחוסר, ניתן לבקש העתק שלו. תיעוד של בקשה לבירור או של הסתייגות עשוי להיות רלוונטי בהמשך. רצוי לבדוק גם רכיבי שכר הנגזרים מן השכר ששולם, שכן ההליך מבקש לברר לא רק השבה של סכומי הניכוי, אלא גם זכויות סוציאליות שנפגעו עקב הקטנת השכר.

ככלל, ניכוי מן השכר צריך להיות מותר במפורש בדין ולהופיע בתלוש. לפי כל-זכות, מעסיק אינו רשאי להטיל על דעת עצמו קנסות בגין נזק במקום העבודה או חוסר בקופה. מי שמזהה ניכוי שלדעתו דורש בירור יכול להגיש תלונה למינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה, גם באופן אנונימי. בפנייה בענייני שכר וניכויים מתבקש העובד לצרף, בין השאר, תלושים, דוחות נוכחות וחוזה העסקה. מסלול זה מיועד לאכיפה ולהרתעה, ואינו מסלול להשבת כסף או לפסיקת פיצוי לעובד.

ברקע ההחלטה קיימת גם הצעת חוק שאושרה בפברואר 2025 לקריאה ראשונה, המבקשת לאסור במפורש גביית חוב מעובד בשל נזק סביר לרכוש המעסיק, ובכלל זה חוסרים בקופה. מדובר בהצעת חוק שטרם נכנסה לתוקף.