בני ברק: כינוס הרבנים קרא להגביר את ההצבעה בקרב צעירים

כינוס רבנים, ראשי ישיבות ומשגיחים שנערך במוצאי שבת בסמינר וולף בבני ברק הציב במרכזו את שיעור ההצבעה בציבור החרדי לקראת הבחירות לכנסת ה־26, שייערכו ביום שלישי, 27 באוקטובר. המסר שנשמע מן הבמה היה קריאה להגביר את ההצבעה לרשימת יהדות התורה, ובפרט לפנות לבני ישיבות, לצעירים בעלי זכות בחירה ולמי שמתלבטים אם להשתתף בהצבעה.

לפי כיכר השבת, השתתפו בכינוס חברי מועצת גדולי התורה, ראשי ישיבות ומשגיחים מכלל הישיבות הגדולות. בחדרי חרדים דיווח כי נכחו גם ראשי ישיבות של עשרות אלפי בחורי ישיבות. האירוע, שנפתח בידי יו״ר יהדות התורה יעקב אשר, נועד לחבר בין הנהגת הישיבות, פעילי השטח והציבור הצעיר לקראת יום הבחירות.

המסר: כל קול נספר

הרב דב לנדו קרא בכינוס "להרבות נציגים ולהרבות מצביעים לרשימת ג׳". בדבריו הדגיש את משקלו של כל קול: "במיוחד שכל קול יכול להכריע וכל קול נספר ונחשב". הוא הזהיר מפני הימנעות מהצבעה בשל טענות או מחלוקות הנוגעות לאנשים, וקשר את ההשתתפות בקלפי לצורך בחיזוק כוח הנציגות.

בדיווחים מן הכינוס צוין כי הועלה גם הנושא של הצבעה לרשימות אחרות בשכונות ובאזורים חרדיים. הרב לנדו תיאר מגמה זו כמסר בעייתי מבחינת הציבור החרדי. בכך הובהר שהפנייה אינה עוסקת רק בהוצאת מצביעים שכבר מזוהים עם הרשימה, אלא גם בהתמודדות עם פיצול קולות ועם מי שבוחנים חלופות אחרות.

הרב משה הלל הירש התייחס במפורש למה שכינה "התעוררות שלילית" אצל חלק מבני הישיבות סביב השאלה מדוע יש ללכת להצביע. לפי הדיווח, הוא טען שכוח פוליטי הוא תנאי לקידום שינויים, וכי בלעדיו "אי אפשר לבצע את השינויים". בדברים שפורסמו בבחדרי חרדים אמר: "חס ושלום אם יפחת מספר המצביעים זה חילול השם נורא".

בני הישיבות במוקד הפעולה

הכינוס ייעד תפקיד פעיל במיוחד לראשי הישיבות. הרב משה הלל הירש קרא, לפי הדיווחים, לכל ראש ישיבה להגיע לתלמידיו ולהורות להם להצביע. זהו דגש מעשי על מערך ההסברה הפנימי של עולם הישיבות, ולא רק על מסר כללי לציבור הרחב.

הפנייה לצעירים ניכרה גם בדבריו של הרב שלום בער סורוצקין, שנשא דברים בשם בני הישיבות ואברכי הכוללים. לפי JDN, הוא ביקש מראשי הישיבות לרומם את התלמידים ולחזק את גאוותם. לדבריו, "אין לנו שיור על התורה הזאת".

מן הדברים עולה כי המארגנים ביקשו ליצור שרשרת פעולה: הנהגת הציבור פונה לראשי הישיבות, ראשי הישיבות לתלמידים, והציבור הרחב מתבקש לפעול גם בסביבתו הקרובה. הניסוח שנשמע בכינוס — "לפעול ולהפעיל" למען התורה — מצביע על רצון לארגון פעילות שטח, שיחות אישיות ועידוד מסודר לקראת ההצבעה, מעבר להחלטה האישית של כל בעל זכות בחירה.

הרב מאיר צבי ברגמן תיאר את הבחירות, לפי בחדרי חרדים, כמאבק הנוגע לשמירה על עולם התורה. כך הוצג גם הנימוק הערכי שביקשו הדוברים להעמיד בפני הצעירים: ההצבעה אינה נידונה רק כשאלה של השתייכות מפלגתית, אלא ככלי להשפעה על יכולתם של נבחרי הציבור לפעול בעניינים הנוגעים לציבור החרדי ולעולם התורה.

בני ברק והדור החדש של המצביעים

לבני ברק יש משקל מיוחד במאמץ הזה. ניתוח של חברת פוינטס, שפורסם בוואלה, מעריך כי בבחירות הקרובות יהיו בעיר כ־19 אלף מצביעים חדשים. מדובר במאגר משמעותי של בעלי זכות בחירה שהשתתפותם, או הימנעותם, עשויה להשפיע על התמונה המקומית ועל כוחן היחסי של הרשימות הפונות לציבור החרדי.

במבט רחב יותר, פוינטס העריכה כי בציבור החרדי כולו יש כ־105 אלף מצביעים חדשים, שהם כ־16% מבעלי זכות הבחירה במגזר — כמעט פי שניים מן הממוצע הארצי. הנתון מסביר את הדגש שהושם בכינוס על תלמידים צעירים, בני ישיבות ומי שמגיעים לראשונה לגיל הצבעה.

לפי אותה הערכה, נשים מהוות כ־54% מן המצביעים החדשים במגזר החרדי. לצד הפעילות במוסדות הישיבתיים, נתון זה מדגיש כי שיעור ההצבעה תלוי במעגלים רחבים יותר של משפחות, קהילות ופעילים מקומיים. בבני ברק, שבה הקהילה והמסגרות החינוכיות נוכחות בחיי היומיום, פנייה מאורגנת עשויה להקל על העברת המסר ועל הגעה לקלפי ביום הבחירות.

השפעה אפשרית, אך טרם נמדדה

הכינוס מציב את שיעור ההשתתפות בראש סדר היום של פעילי יהדות התורה בעיר. עם זאת, תוצאת המאמץ תתברר רק ביום הבחירות ולאחר פרסום נתוני ההצבעה. אין עדיין מדידה הקובעת כי הכינוס עצמו כבר שינה את שיעור ההצבעה בבני ברק או בציבור החרדי.

המשמעות האפשרית שלו נובעת אפוא משילוב בין המסר לבין קהל היעד: מספר גדול של מצביעים חדשים בעיר, תשומת לב מיוחדת לבני ישיבות, וניסיון לתת מענה למי שמעלים ספקות לגבי עצם ההשתתפות. אם פעילות ראשי הישיבות והפעילים תגיע אל אותם צעירים ומי שמתלבטים, היא עשויה להשפיע על שיעור ההצבעה. אם לא, הפער בין מספר בעלי זכות הבחירה לבין מספר המצביעים בפועל יישאר גורם משמעותי במערכת הבחירות הקרובה.

הבחירות לכנסת ה־26 יתקיימו בעוד שמונה ימים. עד אז, המבחן של הכינוס בבני ברק יהיה בשטח: בשיחות בישיבות, בבתי הכנסת, במשפחות וביכולת לתרגם את הקריאה הציבורית להשתתפות מסודרת ביום ההצבעה.