13 באוקטובר 2026 · 2 בחשוון 5787

אלון אהל ואלי שרעבי: החברות מהמנהרות והחלומות על העתיד

במלאת שנה לשחרורו של אלון אהל, הוא ואלי שרעבי נפגשו לשיחה משותפת על החברות שנולדה בשבי, החזרה לשגרה והתקווה לחיים חדשים.

הכתבה נכתבה בסיוע בינה מלאכותית על בסיס מקורות פומביים, ונבדקה ואושרה בידי עורך האתר.
אלון אהל צועד במסדרון בית חולים לאחר שחרורו מהשבי, מוקף בבני משפחה ואנשי צוות
Operation Shavim Legvulam · צילום: IDF Spokesperson's Unit photographer / Wikimedia Commons, CC BY-SA 3.0

עיקרי הדברים

  • אלון אהל ואלי שרעבי התראיינו יחד בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet, שנה לאחר שחרורו של אהל.
  • השניים הוחזקו יחד במנהרות חמאס במשך שנה וחודשיים, ושמרו על קשר קרוב גם לאחר שובם לישראל.
  • הם דיברו על המשמעות החדשה של פעולות יום-יומיות, על זוגיות, על אבל ועל הרצון לבנות עתיד.
  • שרעבי איחל לאהל להיות אב, ואהל קרא לשמור על אחדות גם בימים שאינם ימי משבר.

במלאת שנה לשחרורו של אלון אהל משבי חמאס, ישבו היום (שלישי) אהל ואלי שרעבי לריאיון משותף בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet. השניים, שהוחזקו יחד במנהרות בעזה במשך שנה וחודשיים, תיארו את הקשר שנוצר בתנאים הקשים, את המפגש המחודש עם חיי היומיום ואת הניסיון לבנות עתיד לצד זיכרונות ואובדן שאינם נעלמים.

שרעבי שוחרר בפברואר 2025, לאחר 491 ימים בשבי. אהל, שנחטף בגיל 22 ממסיבת נובה, שב לישראל באוקטובר 2025 לאחר 738 ימים. השיחה ביניהם לא עסקה רק בעבר המשותף, אלא בעיקר במה שנבנה אחריו: חברות, משפחה, מוזיקה, זוגיות והיכולת לראות שוב אופק אישי.

חברות שנמשכה גם אחרי השחרור

השניים סיפרו כי הקשר ביניהם לא הסתיים ברגע היציאה מן המנהרות. הם ממשיכים לדבר ולהיפגש ככל שמתאפשר בתוך שגרת החיים החדשה. שרעבי אמר שהחברות התבססה על התאמה ערכית, אף שהם אנשים שונים ובני דורות שונים. לצד השוני, הם גילו גם כמה נקודות חיבור מפתיעות: אהל נולד ב-10 בפברואר ושרעבי ב-13 בפברואר, ושרעבי עבד בעבר במרחק קצר ממקום עבודתו של אביו של אהל, בלי שידע על כך.

הקרבה ביניהם ניכרה גם לאחר שובו של אהל. במופע מחווה שנערך לאחר חזרתו, אהל הקדיש לשרעבי את השיר "יש לי סיכוי" והודה לו על הגישה לחיים שסייעה לו להחזיק מעמד. מנגד, שרעבי סיפר בעבר על הקושי בפרידה מאהל ביום שחרורו, כאשר אהל נשאר מאחור בשבי.

בריאיון הנוכחי הם הזכירו את ההומור המשותף ואת הזיכרונות שנשארו עמם. שרעבי תיאר את עצמו כאדם שאינו יודע לעבור יום או שעה בלי צחוק ושטות, ואהל אמר כי למרות ההבדלים ביניהם, יש ביניהם גם דמיון רב. החברות, כך עולה מדבריהם, אינה נשענת על הרצון לשכוח את שאירע, אלא על היכולת להמשיך לדבר, לצחוק ולהתרגש יחד.

הדברים הקטנים קיבלו משמעות חדשה

כשנשאלו אילו דברים פשוטים בחיים קיבלו בעיניהם משמעות חדשה, אהל בחר בפעולה שגרתית במיוחד: פתיחת מקרר. שרעבי בחר במקלחת חמה. הוא תיאר את תנאי המחיה בשבי, שבהם המקלחות היו נדירות ונעשו במעט מים קרים, ואת התחנונים לדברים בסיסיים כמו רחצה וגילוח.

גם העמידה בפקקים, אמר שרעבי, יכולה לעורר עצבים, אך התחושה חולפת מהר. אחרי תקופה שבה לא הייתה שליטה על הזמן, הוא אמר, המבט על היום-יום משתנה. אהל תיאר תחושת אושר מתמשכת, ושרעבי קשר את האושר לנוכחות המשפחה, החברים והעשייה בחייו.

"אנחנו חיים, אנחנו זכינו לחיות שוב", אמר אהל. המשפט הזה לא מבטל את מה שעברו, אלא מבטא את הבחירה להחזיר לחיים תוכן ומשקל. אצל שרעבי, שממשיך לשאת את האבל על אשתו ליאן, בנותיהם נויה ויהל ואחיו יוסי שנחטף ונרצח בשבי, השמחה והגעגוע מתקיימים זה לצד זה. הוא סיפר כי הוא בוכה מדי יום, לעיתים מהתרגשות ולעיתים מתוך חסר עמוק, אך הבכי אינו מונע ממנו להמשיך לחיות.

זוגיות, מוזיקה והעתיד שמבקש להיבנות

אהל סיפר על זוגיותו עם גוני, חברת ילדות שהכירה אותו עוד לפני החטיפה והייתה מעורבת במאבק להשבתו. לדבריו, יש משמעות מיוחדת לקשר עם מי שמכירה את האדם כפי שהיה לפני שהפך לדמות מוכרת בציבור. ההיכרות המוקדמת, הסביר, מאפשרת יותר פתיחות ופחות צורך במגננות.

שרעבי סיפר כי הוא נמצא בזוגיות כחצי שנה, אך ביקש לשמור את פרטיה מחוץ לשיח הציבורי. עצם נכונותם של השניים לדבר על בניית קשרים חדשים ועל המשך החיים מציבה תמונה מורכבת ומלאת תקווה: אין מדובר במחיקה של האסון, אלא בהחלטה לתת מקום גם למה שעוד יכול להיווצר.

הרגע האישי ביותר בשיחה הגיע כשנשאלו היכן הם רואים זה את זה בעוד שלוש שנים. שרעבי אמר שהיה רוצה לראות את אהל "עם עגלה ותינוק", והוסיף: "הוא יהיה אבא מדהים". הוא אף הבטיח בחיוך לסייע ברגעים שבהם ההורות תתיש. אהל השיב בביטחון שהדבר אכן יקרה.

אהל מצדו איחל לשרעבי לחיות את חייו, לטייל וליהנות. האיחול התחבר לשיחות שקיימו בשבי על צלילה בתאילנד, יעד ששרעבי ביקש לחלוק עם אהל. אלה חלומות פשוטים לכאורה, אך אחרי תקופה ארוכה במנהרות הם מקבלים משמעות אחרת: תנועה חופשית, בחירה, קשר אנושי והאפשרות לתכנן את המחר.

המסר לציבור: להוקיר את הקרובים ולשמור על הביחד

שרעבי סיפר כי לא ציפה להפוך לדמות ציבורית לאחר שחרורו. הוא הופתע מעוצמת ההתגייסות למען החטופים, ובחר להיות נגיש לאנשים שפונים אליו ברחוב ומתרגשים מן המפגש. לדבריו, בעבר היה אדם פרטי יותר, אך לאחר מה שעשה הציבור למען החטופים, הוא חש שזו הדרך להשיב מעט מן האהבה שקיבל.

בסיום השיחה ביקש שרעבי מהציבור שלא לקחת כמובן מאליו את המשפחה ואת הדברים הבסיסיים בחיים. הוא קרא לחבק את הקרובים ולהעניק משקל למה שאינו חומרי. אהל חידד מסר ציבורי נוסף: "אנחנו צריכים כל כך להישאר מאוחדים". לדבריו, האחדות נדרשת לא רק בשעות של סכנה ומשבר, אלא גם כשהחיים שבים למסלולם.

הדברים שנאמרו בשיחה אינם מציגים סיום פשוט לסיפור השבי. הם מספרים על שיקום שאינו קו ישר: על חופש שיש ללמוד מחדש, על געגוע המלווה את היום, ועל חברות שנולדה במקום של חושך וממשיכה ללוות את החיים שבחוץ.

לבנות את היום שאחרי

קהלת מתאר את החיים האנושיים כמציאות שיש בה ניגודים שאינם מבטלים זה את זה: "עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד" (קהלת ג, ד). אין בפסוק הוראה לבחור רק באחד מהם. יש עת לבכי, והוא אמיתי; ויש עת לשחוק ולבניין, וגם היא אמיתית. דבריהם של אלון אהל ואלי שרעבי מעניקים לפסוק הזה פנים אנושיות: אפשר לשאת געגוע ואבל עמוק, ובאותו זמן להתרגש ממקלחת חמה, מחברות, מזוגיות ומחלום על משפחה.

להכיר בטובה שבדברים הפשוטים

בתהילים נאמר: "זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה', נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (תהילים קיח, כד). אין הכוונה להתעלם מן הכאב או לדרוש שמחה מלאכותית. הפסוק מפנה את הלב אל היום שניתן לנו, אל האפשרות לפגוש בו את הטוב: בית, משפחה, מים חמים, מזון, שיחה עם חבר, יכולת לנוע ולבחור.

חז"ל הדריכו: "הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" (משנה, אבות א, טו). מאחורי ההדרכה הפשוטה הזאת עומדת הכרה בכך שאדם אינו יודע תמיד מה נושא עמו האדם שמולו. פנים מאירות, הקשבה ומפגש אנושי אינם דברים קטנים. הם יכולים להיות חלק מבניית חיים לאחר שבר.

הקריאה להוקיר את המשפחה ולשמור על הביחד אינה סיסמה לרגעי חירום בלבד. היא הזמנה לשאול בכל יום כיצד אנחנו מתייחסים אל הקרובים לנו, האם אנו נותנים מקום לשמחה ולדמעות גם יחד, והאם אנו יודעים לזהות את החסד שנמצא בדברים שנראים שגרתיים. מתוך הכרת הטוב הזו אפשר לבנות עתיד, בלי למחוק את הזיכרון.

מקורות

  1. אלון אהל ואלי שרעבי בשיחה מרגשת: "נראה אותו עם עגלה ותינוק, הוא יהיה אבא מדהים" – ynet
  2. הודעת חזרת החטופים - אור בן עמי, אליהו שרעבי ואוהד בן עמי – שב״כ / דובר צה״ל
  3. Joy erupts across Israel at the return of living hostages – Associated Press
  4. אחרי שנפשותיהם נקשרו במנהרות: המפגש המרגש של אלון אהל ואלי שרעבי – mako / חדשות 12
  5. אלון אהל מקדיש את "יש לי סיכוי" לאלי שרעבי: "אתה הצלת אותי" – ynet
  6. הפרידה מליאן והבנות, להיות כפות בשבי - והחבר שנשאר במנהרה: אלי שרעבי מדבר – ynet
אלון אהלאלי שרעביהחטופיםשיקום7 באוקטוברועידת האנשים של המדינה
ראיתם כתבה מעניינת באתר אחר? שלחו לנו קישור, ונכתוב מה אומרת עליה היהדות.שלחו כתבה ←

תגובות

מה דעתכם? היו הראשונים להגיבעדיין אף אחד לא הגיב על הכתבה הזו. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.כתיבת תגובה
התגובות מתפרסמות אחרי אישור.

עוד בחדשות