תחנת כוח בגז באשדוד: מה עומד לדיון ומה ההשלכות האפשריות

הממשלה צפויה לדון היום, 6 באוקטובר 2026, בהסמכת חברת בית זיקוק אשדוד להכין תוכנית תשתית לאומית לתחנת כוח חדשה המונעת בגז טבעי בשטח המתחם התעשייתי בעיר. לפי הפרסומים, מדובר בתחנה בהספק של כ־360 מגה־ואט, שתספק חשמל הן לצורכי בית הזיקוק והן לרשת הארצית. הדיון מעורר מחלוקת משום שהוא מתקיים פחות מארבעה חודשים לאחר שהממשלה אישרה תוכנית לצמצום זיהום האוויר ומטרדי הריח באותו אזור.

השאלה המיידית אינה אם התחנה תתחיל לפעול בקרוב. ההחלטה המוצעת היא צעד תכנוני ראשון, ולא היתר בנייה, היתר פליטה או אישור הפעלה. ואולם, מאחר שהמיזם עשוי להוסיף מקור בעירה למרחב שכבר מרוכזות בו תחנות כוח, שני נמלים, בית זיקוק ומפעלי תעשייה, הוויכוח נוגע גם לאיכות האוויר, לבריאות התושבים ולמדיניות האנרגיה של ישראל.

מה בדיוק הממשלה מתבקשת לאשר

נוסח ההצעה עוסק בהסמכת בז״א להכין תוכנית לתשתית של תחנת כוח מוסקת בגז טבעי. לאחר הסמכה כזו, התוכנית תידרש לעבור הליכי תכנון ואישור בוועדה לתשתיות לאומיות. ההסמכה עצמה אינה אישור להקמת התחנה או להפעלתה.

ההספק שעליו דווח לקראת הדיון הוא כ־360 מגה־ואט. החשמל אמור לשמש את פעילות בית הזיקוק, ובמקביל להימכר לרשת הארצית. מדובר בהבחנה חשובה: תחנה שמייצרת חשמל באתר תעשייתי יכולה לתרום לאספקה המקומית של המפעל, אך מכירת החשמל לרשת הופכת אותה גם לחלק ממשק החשמל הרחב.

לצד זאת, במצגת למשקיעים שפרסמה בז״א במאי הציגה החברה יעד רחב יותר: קידום תחנת כוח בהספק של כ־800 מגה־ואט בשטחה. הפער בין הנתון שפורסם לקראת ישיבת הממשלה לבין היעד שהציגה החברה לא הובהר במסמכים הפומביים. לכן טרם התברר אם 360 מגה־ואט הם שלב ראשון, שינוי בהיקף המיזם או מסלול נפרד.

גם פרטים מהותיים נוספים עדיין אינם חלק מתוכנית מפורטת שפורסמה לציבור: סוג הטורבינות, מספרן, גובה הארובות, אופן הגיבוי בדלק חלופי, היקף הפליטות הצפוי, עלות ההקמה והתנאים הסביבתיים. אלו שאלות מרכזיות משום שהשפעת תחנת כוח אינה נמדדת רק לפי כושר הייצור שלה, אלא גם לפי הטכנולוגיה שתיבחר, שעות הפעילות והעומס הכולל באזור.

מדוע המהלך מעורר מחלוקת דווקא עכשיו

ב־11 ביוני 2026 אישרה הממשלה את החלטה 4239: תוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר וריח באזור התעשייה הצפוני באשדוד. מטרות התוכנית הן שיפור איכות האוויר, הפחתת פליטות ומטרדי ריח והגברת הציות לדרישות סביבתיות. ההחלטה אף הקצתה בשנת 2026 1.7 מיליון שקלים לאיגוד ערים אשדוד–חבל יבנה ומיליון שקלים לאיגוד ערים דרום יהודה, לטיפול בתלונות ריח ובאירועי סביבה.

על רקע זה, קידום תחנת כוח פוסילית נוספת באותו מרחב יוצר מתח בין שני כיווני מדיניות. מצד אחד, בז״א מציגה את תחנת הכוח ואת אגירת האנרגיה כחלק מהתרחבותה לתחומי האנרגיה והתשתיות. מצד אחר, תוכנית הממשלה מיוני נועדה לצמצם את העומס הסביבתי באזור.

המשרד להגנת הסביבה מתנגד למהלך. לפי עמדתו שפורסמה, תחנת כוח פוסילית חדשה באזור התעשייה עלולה להחמיר את מצב איכות האוויר אף מעבר למצב הקיים ולפגוע בהשגת יעדי התוכנית הלאומית. המחלוקת איננה רק על השוואה בין גז טבעי לדלקים מזהמים יותר. גז טבעי אמנם מזהם פחות מפחם או ממזוט בחלק מהמזהמים, אך הוא עדיין כרוך בבעירה ובפליטות, ובהן תחמוצות חנקן וגזי חממה.

השאלה התכנונית, לכן, היא האם התחנה תחליף בפועל יחידות ישנות ומזהמות, או שתתווסף אליהן. עד כה לא פורסמה התחייבות לסגירת כושר ייצור מזהם אחר בתמורה להקמת התחנה. גם במסמכים הפומביים לא פורסם ניתוח חלופות מלא שיציג את האפשרויות של אגירת אנרגיה, התייעלות, מיקום אחר או טכנולוגיות אחרות.

אזור שכבר נושא בעומס תשתיות

לפי איגוד ערים אשדוד–חבל יבנה, באזור אשדוד מיוצרים כיום כ־14% מהחשמל בישראל, אף שבאזור מתגוררים כ־4% מאוכלוסיית המדינה. לפי אותו מקור, פועלות באזור חמש תחנות כוח בהספק מצטבר הקרוב ל־2,000 מגה־ואט. לצד התחנות נמצאים שני נמלים, בית זיקוק, מפעלי תעשייה וכימיה, חוות דלק ותשתיות נוספות.

העומס המצטבר הוא מוקד הטיעון של המתנגדים. לפי נתוני מרשם הפליטות שעליהם דווח, אזור התעשייה באשדוד מדורג ראשון בישראל בפליטות חומרים אורגניים נדיפים, ושני בפליטות תחמוצות חנקן ובפליטות חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים. מועצת גן יבנה הודיעה אף היא על התנגדותה, בטענה כי תושבי היישוב והסביבה כבר מושפעים מריכוז של תשתיות ומפעלים מזהמים.

לבית הזיקוק עצמו יש גם עבר רגולטורי רלוונטי. המשרד להגנת הסביבה הטיל עליו עיצום כספי של 7,129,500 שקלים בגין הפרות תנאי היתר פליטה. בפרסום המשרד נמסר כי בשנת 2022 נמדדו חריגות במזהמים TOC, CO ו־SO2, וכן שני אירועי עשן שחור נראה לעין מלפיד בית הזיקוק.

הדיון מתקיים גם על רקע דוח משרד הבריאות לשנים 2017–2022, שעליו דווח כי הצביע על שיעורים גבוהים יותר של תחלואת לב, כלי דם ומערכת הנשימה בחלק מהיישובים החשופים לזיהום באזור אשדוד. הדוח מוסיף הקשר בריאותי לבחינת ההשפעה המצטברת של כלל מקורות הפליטה באזור.

האם חשבון החשמל עשוי לרדת

תוספת של כושר ייצור יכולה, מבחינה עקרונית, לתרום לאמינות אספקת החשמל ולתחרות במשק. אם תחנה חדשה מחליפה יחידות ישנות ופחות יעילות, היא עשויה גם לשנות את מבנה עלויות הייצור. אבל במקרה הנוכחי אין בסיס לקבוע כי המיזם יוזיל את חשבון החשמל הביתי.

לא פורסמה החלטת תעריף של רשות החשמל, לא פורסם מנגנון שיחייב את היזם לגלגל חיסכון לצרכנים, ולא פורסמה בדיקת עלות־תועלת לציבור. על המחיר הכולל משפיעים גם מחיר הגז, עלויות ההקמה והמימון, עלויות חיבור לרשת ודרישות סביבתיות. לפיכך, הטענה על הוזלה אפשרית היא תרחיש כלכלי, ולא התחייבות לציבור.

חשוב להבחין בין המיזם של בז״א לפרויקטים אחרים באשדוד. במתחם תחנת הכוח אשכול מוקמת תחנה חדשה מסוג H Class בהספק של 850 מגה־ואט, עם יעד להפעלה מסחרית ב־2029. במתקן ההתפלה בעיר מדובר בפרויקט נפרד, בהספק של 100 מגה־ואט חשמלי. ביוני 2025 ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים את היתר הפליטה לפרויקט ההתפלה, בקביעה שלא נבחנה כנדרש הטכניקה המיטבית הזמינה לפי חוק אוויר נקי. ביולי 2026 עוכב ביצוע פסק הדין בבית המשפט העליון, והמחלוקת העקרונית נותרה תלויה ועומדת.

מה יידרש בהמשך הדרך

הסמכת בז״א להכין תוכנית אינה מכריעה את גורל התחנה. המשך ההליך התכנוני צפוי לעסוק בשאלות שעדיין פתוחות: מהו היקף הפרויקט המדויק, אילו פליטות צפויות ממנו, האם יוחלפו יחידות ישנות, אילו חלופות נבחנו ומה תהיה ההשפעה המצטברת על תושבי אשדוד והיישובים הסמוכים.

בפועל, הוויכוח אינו רק על תחנת כוח אחת. הוא עוסק בגבול שבין הצורך להרחיב את יכולת ייצור החשמל לבין האחריות להפחית את העומס הסביבתי באזור שכבר מרכז חלק ניכר מתשתיות האנרגיה והתעשייה בישראל. שני היעדים עומדים בלב הדיון התכנוני.