שלושה ניסיונות מעצר של חייבי גיוס סוכלו; מחאות צפויות בירושלים ובגוש דן
כוחות המשטרה הצבאית הגיעו בלילה לבת ים ולדימונה כדי לעצור שלושה חייבי גיוס, אך עשרות בני אדם שהוזעקו למקום מנעו את המעצרים. אחר הצהריים צפויות מחאות שעלולות לשבש את התנועה בכמה צירים מרכזיים.
עיקרי הדברים
- שלושה ניסיונות מעצר של חייבי גיוס בבת ים ובדימונה הסתיימו ללא עצורים.
- מערכות התרעה הביאו עשרות בני אדם לזירות הפעילות, והכוחות עזבו.
- הוועדה להצלת עולם התורה הודיעה על מחאות בירושלים ובגוש דן החל מ-16:00.
- בצה״ל ובמשטרה חלוקים על שאלת הליווי והסיוע לפעולות האכיפה במרחב האזרחי.
שלושה ניסיונות של המשטרה הצבאית לעצור חייבי גיוס חרדים הסתיימו בלילה שבין רביעי לחמישי ללא מעצרים. כוח אחד הגיע לבת ים ושני יעדים נוספים היו בדימונה. בכל אחת מהזירות הוזעקו עשרות בני אדם באמצעות מערכות התרעה, התקבצו סביב הכוחות ומנעו את השלמת הפעולה.
בעקבות מאסרם של שני חרדים שנעצרו קודם לכן בבאר שבע ובאילת, הודיעה הוועדה להצלת עולם התורה על מחאות בירושלים ובגוש דן החל מ-16:00. הנהגים מתבקשים להביא בחשבון אפשרות לשיבושי תנועה.
ההתרעות שהביאו עשרות לזירות הפעילות
בבת ים הגיע כוח של המשטרה הצבאית לכתובת שבה ביקש לבצע מעצר של חייב גיוס. לפי הדיווחים, הפעולה החלה סמוך ל-04:30 ונמשכה כשעה. עם הגעת הכוח הופעלה מערכת התרעה המכונה "החוטפים הגיעו". עשרות בני אדם הגיעו למקום, והכוח עזב מבלי שהאדם שאותו ביקש לעצור נלקח מן הבית.
בדימונה פעלו כוחות בשתי כתובות. לפי דיווחים, תחילה הגיעו לרחוב נתיב הל"ה, ובהמשך לרחוב מולדה, שם ביקשו לעצור שני אחים. בזירות אלו הופעלה מערכת התרעה אחרת, המכונה "צבע שחור". גם שם התקבצו עשרות בני אדם, והפעילות הסתיימה ללא מעצרים.
לאחר נסיגת הכוחות תועדו ריקודים בשתי הערים. ההתרעות הטלפוניות אפשרו הגעה מהירה של תומכים לכתובות שבהן בוצעה הפעילות.
רצף אירועים לאחר חידוש ביקורי הבית
הפעילות בבת ים ובדימונה מגיעה לאחר יותר מחודשיים שבהם הייתה הפוגה בביקורי הבית של המשטרה הצבאית. חידושם כבר הוביל השבוע לעימות במודיעין: בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר ניסו כוחות לעצור חייב גיוס, אך מאות מפגינים הגיעו למקום. לפי הדיווחים, חלקם פרצו לבניין שבו התגורר האיש וחסמו את יציאת השוטרים. כוחות משטרה הוזעקו כדי לפזר את ההתקהלות ולחלץ את החיילים, אולם הכוח הצבאי עזב לבסוף ללא מעצר.
האירועים מציפים מחדש את שאלת יכולת האכיפה של חובת הגיוס במרחב האזרחי. בדיון מעקב של ועדת משנה בכנסת נמסר כי המשטרה הצבאית מסוגלת לבצע בין 500 ל-600 מעצרים יזומים בשנה. באותו דיון נאמר גם כי כאשר צפויה הפגנה, נדרשים כוחות גדולים, משום שההתקהלויות עשויות לכלול מעשרות משתתפים ועד אלפים.
בדיון הוצגו נתונים רחבים יותר על היקף הזימונים: בשנת 2024 הוצאו 26 אלף צווים, וביולי 2025 נמסר על עוד 54 אלף זימונים. עד למועד הדיון ב-2025 טופלו 1,232 עריקים ומשתמטים, ללא פילוח לפי שיוך מגזרי.
מחאות מתוכננות והיערכות בכבישים
המחאה המתוכננת ליום חמישי, 8 באוקטובר, נערכת על רקע מעצרם של שני חרדים בבאר שבע ובאילת, שנשלחו ל-20 ימי מחבוש. הוועדה להצלת עולם התורה הודיעה על יציאה ל"מחאות ענק ברחבי הארץ". לפי ההודעות שפורסמו, המחאות צפויות להתחיל ב-16:00 בירושלים ובגוש דן.
בין המוקדים שעלולים להיות מושפעים: אזור גשר המיתרים בכניסה לירושלים; כביש 4 באזור בני ברק; צומת גהה; מחלף גנות והדרכים המובילות לנתב"ג. מדובר במוקדים מרכזיים של תנועת כלי רכב, ולכן שיבושים בהם עשויים להשפיע גם מעבר לאזורי ההפגנות.
הודעת המחאה פורסמה בשם הוועדה להצלת עולם התורה ובהוראת הרב עזריאל אוירבך. המארגנים והפלג הירושלמי מציגים את המאבק כמחאה נגד מעצר לומדי תורה והעברתם למסגרת צבאית. מנגד, חובת ההתייצבות והטיפול במי שלא התייצבו הם חלק מפעולות האכיפה של המדינה ושל צה"ל.
המחלוקת בין צה״ל למשטרה
גורמים בצה"ל מתחו ביקורת על אופן הסיוע בפעילות במרחב האזרחי. לדבריהם, "האירועים מעידים כמה חשוב שמשטרת ישראל שאמונה לפעול נגד התפרעויות של אזרחים תיתן יד למשטרה הצבאית ותלווה אותה בפעילות במרחב האזרחי".
מנגד, גורם במשטרת ישראל אמר כי השוטרים הוזעקו ותגברו את הפעילות בהתאם לסיכום: "קראו לנו ובאנו לתגבר כמו שסוכם, והנה מה שיצא. כולם מרוצים?" דבריו מצביעים על מחלוקת בין הגופים באשר לחלוקת האחריות במהלך פעילות צבאית המתפתחת להתקהלות אזרחית.
ברקע עומדת גם מחלוקת משפטית וחקיקתית. בדצמבר 2025 אמר המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, בדיון בוועדת החוץ והביטחון כי הצעת חוק שירות הביטחון שנדונה אז אינה נותנת למדינה ולצה״ל כלים אפקטיביים לאכוף את חובת הגיוס באופן מיידי.
מחלוקת אינה פוטרת מאחריות ציבורית
המחלוקת סביב הגיוס, לימוד התורה וסמכות המדינה נוגעת בשאלות עמוקות של זהות, אמונה ושוויון בנטל. דווקא משום כך, חז״ל מציעים שפה שמבקשת להבחין בין נחישות בעמדה לבין פגיעה במרקם הציבורי. במשנה נאמר: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים" (משנה, אבות ה, יז). מחלוקת לשם שמים אינה מחלוקת שאין בה כאב או ויכוח חריף; היא מחלוקת שבה הצדדים מבקשים לברר אמת ולשמור על אחריות, ולא רק לנצח זה את זה.
שלום הציבור הוא עניין של כולם
חכמים הוסיפו: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (משנה, אבות ג, ב). אין זו הוראה למחוק ביקורת או לוותר על אמונה עמוקה. להפך: היא מזכירה שגם כאשר יש מחלוקת קשה עם מוסדות השלטון, חברה זקוקה לסדר בסיסי, לכללים וליכולת של אנשים לצאת לדרך בבטחה, להגיע לביתם ולנהל חיים תקינים.
ספר משלי מתאר את התורה במילים: "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג, יז). הפסוק אינו מבטל מאבקים ציבוריים, אך הוא מציב להם מבחן: האם הדרך שבה אנו נאבקים משמרת את כבוד האדם? האם היא מאפשרת לשכנים, לנהגים ולמי שחולקים עלינו להמשיך לחיות זה לצד זה? גם מי שמרגיש שמדובר במאבק עקרוני מאוד, יכול לבחון אם צעדיו מקרבים את השלום או מעמיקים את הקרע.
לבסוף, חז״ל קבעו עיקרון של ערבות: "כל ישראל ערבים זה בזה" (תלמוד בבלי, שבועות לט ע״א). ערבות אינה רק הזדהות עם מי שחושב כמונו. היא מחייבת לראות את המחיר שמחלוקת ציבורית גובה מכלל הציבור, ולזכור שהעתיד המשותף תלוי ביכולת להיאבק על עקרונות בלי לוותר על אחריות הדדית, ריסון וכבוד.
מקורות
- 3 מעצרי עריקים כשלו - חרדים קיצונים חגגו בריקודים ומאיימים: "נחסום היום כבישים" – ynet
- פשיטות ליליות: המשטרה הצבאית מעלה הילוך במעצרי תלמידי ישיבות – כל רגע
- בפיקודו של אייל זמיר: אנשי המשטרה הצבאית במבצעי מעצרים ליליים נגד בני ישיבות – JDN
- יום זעם: הפגנות ענק של החרדים בגוש דן ובירושלים עקב מעצר עריקים | מפת החסימות – וואלה
- בעקבות מעצר עריקים: מחאות ענק צפויות בירושלים ובגוש דן – וואלה
- הפגנות 'הפלג': מחאות ענק וחסימות צירים – ערוץ 7
- ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון התכנסה לדיון מעקב על מדיניות מעצר עריקים ומשתמטים – הכנסת
- המשנה ליועצת המשפטית לממשלה בדיון בהצעת חוק שירות ביטחון – הכנסת
תגובות
💬מה דעתכם? היו הראשונים להגיבעדיין אף אחד לא הגיב על הכתבה הזו. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.כתיבת תגובה