מחאת הפלג הירושלמי: חסימות בכביש 4 ובכניסה לירושלים
מאות מפגינים חסמו ביום חמישי, 8 באוקטובר, צירים מרכזיים בבני ברק ובירושלים, על רקע חידוש האכיפה נגד חייבי גיוס ועריקים חרדים. המשטרה פעלה לפינוי החסימות, והרכבת הקלה בירושלים צמצמה את פעילותה.

עיקרי הדברים
- כביש 4 נחסם באזור בני ברק, והכניסה לירושלים נחסמה סמוך לגשר המיתרים.
- המשטרה פינתה מפגינים באמצעים לפיזור הפרות סדר ובסיוע פרשים בכביש 4.
- הרכבת הקלה בירושלים הפעילה את קו L1 במתכונת מפוצלת וקיצרה את מסלול קו L3.
- המחאה התקיימה על רקע חידוש הפעילות לאיתור ולעצירת חייבי גיוס ועריקים חרדים.
מאות מפגיני הפלג הירושלמי חסמו ביום חמישי אחר הצהריים צירי תנועה מרכזיים בבני ברק ובירושלים, במחאה על חידוש הפעילות לאיתור ולעצירת חייבי גיוס ועריקים חרדים. החסימות גרמו לעומסים בכביש 4 ובכניסה לבירה, לשיבושים ברכבת הקלה ולפעולות פינוי של המשטרה. במהלך העימותים בירושלים נעשה שימוש ברימוני הלם ובאלות, ובאזור בני ברק השתתפו גם פרשים בפינוי המפגינים.
העומסים בכבישים הורגשו כבר סמוך לשעה 15:00, אף שהמארגנים הודיעו מראש על תחילת המחאות בסביבות השעה 16:00. חלק מהמפגינים קראו נגד הגיוס, במחאה על חידוש האכיפה נגד צעירים חרדים שלא התייצבו כנדרש.
כביש 4 נחסם בשני הכיוונים
במוקד המחאה במרכז עמד כביש 4 באזור בני ברק. הנתיב צפונה נחסם במחלף אלוף שדה, והנתיב דרומה נחסם במחלף אם המושבות. המשטרה חסמה גם את התנועה דרומה באזור בני ברק, ובפועל נרשמו עומסים כבדים לאורך המקטע שבין המחלפים.
מאות מפגינים התרכזו באזור גשר קוקה קולה וחסמו את הכביש. המשטרה החלה לפנות את החסימה, ובמאמץ השתתפו גם פרשים. למרות ניסיונות הפינוי, מפגינים נותרו על הכביש במשך זמן והמשיכו לשבש את התנועה.
המשטרה מסרה כי תאפשר מחאה וחופש ביטוי בהתאם לחוק, אך לא תאפשר הפרת סדר או פגיעה בשוטרים ובאזרחים. לפי הודעתה, מפגינים חסמו צירים, התעמתו עם נהגים וגרמו נזק לכלי רכב, ולכן הוחלט על פיזור ההתקהלות.
גשר המיתרים והרכבת הקלה
בירושלים חסמו מאות מפגינים את הכניסה לעיר סמוך לגשר המיתרים. במקביל, עשרות התגודדו ברחוב בר-אילן ושיבשו גם שם את התנועה. כוחות של מחוז ירושלים תוגברו במקום, לצד מג״ב ומתפ״א, והמשטרה הכריזה על הפרת סדר.
בשל חסימת המסילה באזור התחנה המרכזית והכניסה לעיר, הרכבת הקלה שינתה את פעילותה. קו L1 הופעל במתכונת מפוצלת: בין נווה יעקב לדוידקה, ובין כיכר דניה להדסה עין כרם. קו L3 פעל במסלול מקוצר, בין מלחה לבנייני האומה.
במהלך פינוי המפגינים בגשר המיתרים דווח על שימוש ברימוני הלם ובאלות. חייל שרכבו נתקע באזור החסימה חולץ לאחר זמן קצר. בתיעוד שפרסם ynet נראה שוטר משליך רימון הלם לעבר פלג גופו העליון של מפגין; לפי הדיווח, השלכה כזו אינה תואמת את הנהלים.
אירוע נוסף באזור עורר מחלוקת. דיווחים שונים תיארו פגיעה של רכב במפגין, אולם המשטרה דחתה את הטענה לדריסה. בהודעתה נמסר: "לא מדובר באירוע דריסה; אדם נתלה על הרכב מיוזמתו". המשטרה טענה כי ברשותה תיעוד התומך בגרסתה.
הרקע: חידוש האכיפה נגד עריקים
המחאה התקיימה לאחר חידוש הפעילות היזומה לאיתור חייבי גיוס ועריקים חרדים. בתקופת החגים לא בוצעו מעצרים יזומים, בשל מיקוד באכיפה במעברי הגבול. בדיון שנערך במשרד המשפטים נמסר כי הפעילות היזומה אמורה להתחדש באוקטובר, בתיאום בין צה״ל, המשטרה והמשטרה הצבאית.
לפי נתונים שהוצגו באותו דיון, בספטמבר נעצרו במעברי הגבול 212 משתמטים, מהם 163 חרדים. עוד דווח כי 64 משתמטים יצאו מן הארץ בלי להיעצר ונעצרו בשובם דרך נתב״ג. בדיון בכנסת שנערך בספטמבר נמסר כי מתוך 24 אלף זימונים שנשלחו ממאגר של 80 אלף, התייצבו 1,200 בלבד.
בלילה שלפני ההפגנות נעשו ניסיונות לאתר שלושה עריקים חרדים: אחד בבת ים ושניים בדימונה. לפי ynet, מפגינים שהוזעקו באמצעות מערכות התרעה הגיעו למקומות ומנעו את ביצוע המעצרים. בצה״ל מסרו מנגד שרק מעצר אחד לא הושלם. בנוגע לבת ים נמסר כי העריק לא אותר במשך זמן ממושך, ולכן הכוח עזב לפי החלטת המפקד, ולא בשל ההפגנה.
הפלג הירושלמי הודיע מראש כי הפעם צפויה השתתפות רחבה יותר של מרכיביו, ולא רק של קבוצת הרצפניקים המזוהה עם הרב צבי פרידמן. המפגינים מוחים נגד מעצר בני ישיבות וחייבי גיוס, בעוד צה״ל מציג את האכיפה כאכיפה על פי חוק ובאופן ענייני.
גם העימות הפוליטי נמשך
לצד המחאה ברחובות, נמשך הוויכוח הפוליטי סביב האחריות לאכיפה. הרב יצחק יוסף ויו״ר דגל התורה יעקב אשר הטילו על השר איתמר בן גביר אחריות להתגברות המעצרים. בן גביר השיב כי האכיפה נובעת מהוראות משפטיות, ובהן דרישות היועצת המשפטית לממשלה ובג״ץ, וטען כי ההנהגה החרדית לא קידמה מסלולי גיוס חרדיים.
ביום חמישי נרשמה גם התקהלות במודיעין עילית, שבה ניסו אנשי הפלג להפריע לנאום של יו״ר ש״ס אריה דרעי בכנס בחירות. המשטרה מסרה כי פיזרה את ההתקהלות, סייעה לחברי הכנסת לעזוב את המקום, וכי לא נגרמו נזק או נפגעים.
מחאה, סדר וכבוד האדם
הוויכוח על גיוס, לימוד תורה ומעמד בני הישיבות נוגע בשאלות עמוקות של זהות, אמונה ואחריות ציבורית. מחלוקות כאלה אינן נפתרות בהשתקה, וגם לא בהתעלמות מכאבו ומאמונתו של הצד האחר. אולם דווקא במקום שבו המחלוקת בוערת, המסורת היהודית מציבה גבולות ברורים לדרך שבה מנהלים אותה.
חירות המחאה לצד אחריות לרבים
במשנה נאמר: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (פרקי אבות ג, ב). אין זו רק קריאה לציות טכני לשלטון. המשנה מזכירה כי סדר ציבורי הוא תנאי לחיים משותפים: לנסיעה בטוחה, לפרנסתו של אדם, להצלת מי שזקוק לעזרה וליכולת של ציבור שלם להתנהל גם בעת מחלוקת.
מנגד, חז"ל לא ביקשו למחוק את עולמו הרוחני של האדם מפני צרכי החיים המעשיים. במשנה אחרת נאמר: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון" (פרקי אבות ב, ב). תורה ו"דרך ארץ" אינן שתי זירות אויבות; הן נדרשות זו לזו. לימוד התורה הוא יסוד יקר בחיי העם, ודרך ארץ כוללת אחריות, יושר, זהירות בכבוד הזולת והכרה בכך שגם מי שחולק עלינו הוא אדם שנברא בצלם.
לכן, כאשר ציבור מבקש להביע כאב או מחאה, השאלה אינה רק מה אומרים אלא גם איך. חסימת דרך עלולה להפוך נהגים, נוסעים וחולים בדרך לבני ערובה של מאבק שאינם צד בו. מן הצד האחר, אכיפת סדר נדרשת להיעשות באיפוק ובזהירות, מתוך הכרה שכל אדם ראוי להגנה על גופו וכבודו.
האתגר אינו לוותר על העמדה העקרונית, אלא להחזיק בה בלי לאבד את האחריות ההדדית. מחלוקת לשם שמים אינה מבטלת את חובת הכבוד; היא מחייבת אותה יותר מכל.
מקורות
- כאוס בכבישים: רימונים ועימותים בבני ברק ובירושלים; המפגינים החרדים עדיין חוסמים – ynet
- 3 מעצרי עריקים כשלו - חרדים קיצונים חגגו בריקודים ומאיימים: "נחסום היום כבישים" – ynet
- הפגנות נגד הגיוס בירושלים ובבני ברק: המשטרה החלה בפיזור המוחים – דבר
- מעצרי העריקים החרדים: הדרישה של היועמ"שית – ערוץ 7
- ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל התכנסה לדיון שעסק במדיניות מעצר עריקים – הכנסת
- "סיבוב פוליטי ציני": עימות בין החרדים לבן גביר סביב מעצרי עריקים – i24NEWS



תגובות
💬מה דעתכם? היו הראשונים להגיבעדיין אף אחד לא הגיב על הכתבה הזו. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.כתיבת תגובה