ביקור עבאס כאמל: מי פגש את ראש המודיעין המצרי בנתב״ג?
נתניהו אישר כי ראש המודיעין המצרי הגיע לישראל 11 ימים לפני 7 באוקטובר, אך אמר שלא נפגש עמו ולא שוחח איתו. זהות הגורמים שפגש כאמל והטיפול במסר שיוחס לו לא פורסמו בפומבי.
עיקרי הדברים
- נתניהו אישר שעבאס כאמל נחת בישראל ב-26 בספטמבר 2023, אך אמר שלא נפגש עמו ולא שוחח איתו.
- נתוני טיסה שצוטטו בתחקיר The Atlantic ובדיווחים ישראליים מצביעים על שהייה של 67 דקות; נתניהו נקב ב-59 דקות.
- זהות הגורמים שנפגשו עם כאמל לא פורסמה, ולא פורסם אם נבדקו רישומי הביקור או תיעוד אבטחה.
- לפי הדיווחים, כאמל התריע על סכנת הסלמה ומתקפה משמעותית, בלי למסור מועד, יעד או פרטים מבצעיים ממוקדים על מתקפת 7 באוקטובר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר בערב 13 באוקטובר 2026 כי עבאס כאמל, שכיהן אז כראש המודיעין הכללי של מצרים, הגיע לישראל לפני מתקפת 7 באוקטובר 2023. נתניהו אמר שלא נפגש עמו ולא שוחח איתו, וקרא לברר עם מי נפגש כאמל.
הביקור התקיים בנתב״ג ב-26 בספטמבר 2023, 11 ימים לפני המתקפה. השאלות שנותרו ללא מענה פומבי הן מי השתתף בפגישה, מה הועבר בה ולאילו גורמים הועבר המידע לאחריה.
67 דקות או 59 דקות
לפי תחקיר שפרסם The Atlantic ודיווחים ישראליים שהתבססו על נתוני טיסה, מטוס ססנה חכור המקושר לשירות המודיעין המצרי נחת בנתב״ג ב-26 בספטמבר 2023, באזור המשמש משימות דיפלומטיות וביטחוניות רגישות. לפי הנתונים שפורסמו, המטוס שהה בישראל 67 דקות לפני שהמריא בחזרה לקהיר.
נתניהו אמר בריאיון כי כאמל שהה בישראל במשך 59 דקות על הקרקע. הפער בין שני הנתונים הוא שמונה דקות, ולא פורסם הסבר רשמי לפער.
גורם ישראלי לשעבר שצוטט ב-The Atlantic אמר על הביקור הקצר והחריג: „השליח היה המסר”. לפי אותה הערכה, עצם הגעתו של ראש המודיעין המצרי נועדה לשקף דחיפות בצד המצרי.
מה יוחס לכאמל
לפי תחקיר The Atlantic, כאמל הגיע כדי להתריע שחמאס נערך למתקפה משמעותית ולבקש צעדים כלכליים שיסייעו למנוע הסלמה. לפי חדשות 13, הוא לא מסר תאריך, יעד או מידע מבצעי ממוקד על מתקפת 7 באוקטובר.
דיווחים שיוחסו לוול סטריט ג׳ורנל, כפי שפורסמו בישראל, תיארו שלוש התרעות מצריות במהלך 2023: התרעה ביוני על המצב הנפיץ בעזה, ביקורו של כאמל בספטמבר ושיחת טלפון לכאורה בין כאמל לנתניהו בתחילת אוקטובר. לפי אותם דיווחים, ההתרעות לא כללו מועד ויעדים מדויקים. עוד דווח כי התגובה הישראלית לכאמל הייתה שהמצב בעזה נתון לשליטה.
לשכת ראש הממשלה הכחישה בספטמבר 2026 שנתניהו קיבל אזהרה מצרית, במישרין או בעקיפין, והודיעה על כוונה להגיש תביעת דיבה בעניין הפרסומים. נתניהו אמר: „לא נפגשתי איתו, ממתי ראש מודיעין מדבר עם ראש מדינה?”
תיעוד שפרסמה לשכת ראש הממשלה ב-2021 הראה את נתניהו מארח את כאמל בירושלים, כשהשניים לוחצים ידיים ומשוחחים. התיעוד אינו עוסק בביקור ב-2023, אך הוא מתעד פגישה רשמית קודמת בין השניים.
מי פגש את כאמל?
זהות המשתתפים בפגישה בנתב״ג לא פורסמה ולא אומתה בפומבי. יו״ר הכנסת אמיר אוחנה אמר כי להערכתו כאמל נפגש עם אחד מראשי מערכת הביטחון, אך הדגיש שאין תשובה פומבית לשאלה עם מי נפגש. נ׳, שכיהן כסגן ראש המל״ל ועסק במזרח התיכון ושמו הוזכר כאפשרות, מסר ל-ynet שלא נכח בפגישה כזו.
צחי הנגבי, שכיהן אז כראש המל״ל, הכחיש בפני The Atlantic את עצם ביקורו של כאמל ב-26 בספטמבר ואת קיומה של אזהרה מצרית. לאחר מכן אישר נתניהו כי כאמל אכן הגיע לישראל.
כשעתיים לאחר נחיתת המטוס המצרי השתתף נתניהו בטקס בירושלים לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים. לפי The Atlantic, בהמשך היום השתתף בתדרוך מסווג לפי לוח הזמנים הפומבי שלו. לא פורסם אם ביקורו של כאמל או המסר שיוחס לו עלו באותו תדרוך.
המצלמות והרישומים
נתניהו אמר בטלוויזיה: „אני רוצה לדעת עם מי הוא נפגש”. בין מקורות המידע האפשריים לבירור האירוע נמצאים רישומי כניסה, תיאומי ביקור, יומנים, סיכומי דיון, תכתובות ותיעוד אבטחה בנתב״ג.
לא פורסמה הודעה רשמית שלפיה ניתנה הוראה כתובה לבדוק חומרי אבטחה, שנפתח הליך חקירתי או שחומר תיעוד נבדק. גם לא פורסם חומר המזהה את המשתתפים בפגישה. לכן, לא ניתן לקבוע בפומבי אם תיעוד כזה נשמר או נבדק.
המסמכים והרישומים שעשויים להבהיר את הפרשה הם תיעוד הביקור בנתב״ג, סיכום הפגישה, מסמכי המל״ל ותכתובות הנוגעות להעברת המסר. עד לפרסום מידע כזה, ניתן לקבוע שהביקור עצמו אושר, שנתניהו מכחיש פגישה ושיחה עם כאמל, ושדיווחים שונים ייחסו לכאמל התרעה על סכנת הסלמה ומתקפה משמעותית. זהות הגורמים שפגש ותוכן השיחה המדויק לא נחשפו בפומבי.
לפני מסקנות: החובה לברר היטב
הדיון על ביקור חשאי, התרעה שלא הובהרה וזהותם של מקבלי המסר מחזיר לעיקרון יסודי בתורה: אחריות ציבורית אינה יכולה להישען על השערות. בפרשת שופטים נאמר: „על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר” (דברים יט, טו). אין הכוונה שכל בירור מדיני או ביטחוני מתנהל ככללי עדות של בית דין, אך העיקרון ברור: דבר בעל משמעות אינו אמור לקום על שמועה, על תחושה או על האשמה ללא בירור.
חז״ל החריפו את הזהירות הזאת בלשונם: „הוו מתונים בדין” (משנה, אבות א, א). מתינות בדין איננה ויתור על אמת או דחיית האחריות. להפך: היא תביעה שלא לקבוע מסקנה בטרם נבדקו העובדות, נשמעו הגרסאות ונבחן התיעוד. כאשר מדובר באירוע שנוגע לחיי ציבור, יש מקום לשאול שאלות קשות; אך השאלה צריכה להיות מכוונת לבירור, לא להפצת חשד ולא לקביעה מוקדמת של אשמה.
מן הצד האחר, התורה מלמדת כי בעל תפקיד אינו רשאי להסתתר מאחורי עמימות. דוד המלך אומר: „שׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה” (משלי טו, כז), וחז״ל ראו בניקיון הכפיים תנאי לאמון במי שמופקד על הציבור. הנהגה נבחנת לא רק בשעת הצלחה, אלא גם בנכונות להתמודד ביושר עם כשל, עם ספק ועם שאלות שלא נוח לשמוע.
הלקח לקורא אינו לקבוע מי צודק בפרשה בטרם התבררו הפרטים. הוא להחזיק בשני קצוות יחד: לא לוותר על דרישת האמת, ולא לוותר על צדק ההליך. בירור אמיתי מבקש לדעת מה אירע, מי ידע, מה הועבר ומה נעשה — כדי שהזיכרון לא יהפוך לכלי של מחלוקת בלבד, אלא גם ליסוד של אחריות ותיקון.
מקורות
- מי כן פגש את ראש המודיעין המצרי, ואיפה המצלמות? השאלות הקשות – ynet
- נתניהו הודה שראש המודיעין המצרי נחת בארץ לפני 7/10. זו טענתו שהסרטון מפריך – ynet
- Egypt’s Warning to Israel – The Atlantic
- אזהרה נוספת נחשפת: ימים לפני טבח 7 באוקטובר, ראש המודיעין המצרי התקשר ישירות לנתניהו – וואלה
- דיווח: ראש המודיעין המצרי התקשר לנתניהו ימים לפני טבח 7.10 – חדשות 13
- ציר הזמן של פרסומי ההתרעות: מה ידע נתניהו לפני 7/10, ואיך אפשר לבדוק את זה? – ynet
תגובות
מה דעתכם? היו הראשונים להגיבעדיין אף אחד לא הגיב על הכתבה הזו. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.כתיבת תגובה