19 באוקטובר 2026 · 8 בחשוון 5787

בן גביר מול נתניהו: האם הובטח לאירופה שיודר מהממשלה?

יו״ר עוצמה יהודית טוען שלשכת ראש הממשלה התחייבה למדינות באיחוד האירופי שלא יכהן בממשלה הבאה. בליכוד מכחישים, ונתוני הסקר ממחישים את הקושי המספרי בהקמת קואליציה ללא עוצמה יהודית.

הכתבה נכתבה בסיוע בינה מלאכותית על בסיס מקורות פומביים, ונבדקה ואושרה בידי עורך האתר.
איתמר בן גביר
Itamar Ben Gvir · צילום: Guy Butavia / Wikimedia Commons, CC BY-SA 3.0

עיקרי הדברים

  • איתמר בן גביר טוען שלשכת ראש הממשלה התחייבה למדינות באיחוד האירופי שלא יכהן בממשלה הבאה.
  • הטענה לא גובתה במסמך, בזהות המדינות או באישור אירופי פומבי; הליכוד הכחיש אותה במפורש.
  • דיווח מספטמבר ציטט מקורות דיפלומטיים על מסרים בדבר ממשלה ללא ״הימין הקיצוני״, אך לא על התחייבות רשמית וממוקדת לבן גביר.
  • בסקר i24NEWS גוש הקואליציה עומד על 57 מנדטים, מהם 10 לעוצמה יהודית; ללא הסיעה וללא חלופה, הגוש יורד ל-47.

איתמר בן גביר העלה מחדש את המחלוקת בינו לבין בנימין נתניהו, תשעה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-26 שייערכו ביום שלישי, 27 באוקטובר. יו״ר עוצמה יהודית טען כי לשכת ראש הממשלה התחייבה רשמית לשורת מדינות באיחוד האירופי שלא יהיה חלק מהממשלה הבאה. בליכוד דוחים את הדברים וטוענים שנתניהו מתכוון להישען על שותפי הקואליציה הנוכחית.

הוויכוח נוגע גם לשאלת הרכבת הממשלה. אם עוצמה יהודית תודר מממשלה עתידית ואם נתוני הסקר הנוכחיים יישמרו, ייווצר פער גדול בדרך לרוב של 61 חברי כנסת. השאלות הן מה ידוע על מסרים שהועברו, אם הועברו, לחו״ל — ואילו שותפים חלופיים יוכלו למלא את החלל הפוליטי.

הטענה של בן גביר והפער הראייתי

בן גביר פרסם את טענתו ביום ראשון, 18 באוקטובר, ואמר כי בידיו ״מידע בדוק ומאומת שהגיע לידיי בימים האחרונים״. לפי גרסתו, לשכת ראש הממשלה העבירה לכאורה לשרי חוץ אירופים או לדרג בכיר יותר מסר שלפיו נתניהו אינו מתכוון לצרף את עוצמה יהודית לממשלה הבאה.

בפרסום הפומבי בן גביר לא הציג מסמך, לא נקב בשמות המדינות שקיבלו לכאורה את ההתחייבות, ולא פורסם אישור פומבי של גורם אירופי לטענה. יש להבחין בין ההצהרה על התחייבות רשמית וממוקדת לבין מידע שפורסם קודם לכן על מסרים מדיניים כלליים יותר.

הדיווח הקרוב ביותר לטענתו הופיע ב-10 בספטמבר ב״ישראל היום״. העיתון דיווח, בשם ארבעה גורמים מדיניים אירופיים ואמריקניים, כי מלשכת נתניהו הועברו מסרים שלפיהם הממשלה הבאה לא תכלול את מי שכונו "FAR RIGHT" — הימין הקיצוני. לפי אותם מקורות, המסר כלל גם כוונה לממשלה רחבה יותר, בשילוב מפלגות מהמרכז.

הדיווח ההוא לא הציג מסמך פומבי, ולא פירט אילו מפלגות ייכללו או יודרו. המקורות העריכו שהמונח מכוון בעיקר לעוצמה יהודית. אחד מהם סיפר כי לא קיבל מענה לשאלתו אם גם הציונות הדתית נכללת בהגדרה. הדיווח אינו מאשר התחייבות רשמית וממוקדת כלפי בן גביר, אך הוא הרקע לטענתו של יו״ר עוצמה יהודית.

הכחשת הליכוד: השותפות הקיימת נשארת הבסיס

הליכוד הגיב בחריפות וכינה את דברי בן גביר ״ספינים פוליטיים שקריים״ ו״ירי בתוך הנגמ״ש״. בהודעת המפלגה נאמר: ״כל ממשלה תכלול את בסיס השותפים של הקואליציה הנוכחית״.

עוד נמסר כי מפלגות ציוניות יוזמנו להצטרף על יסוד קווי היסוד וההרכב הנוכחי. לפי גרסת הליכוד, אין סתירה בין הסתמכות על השותפות הנוכחיות לבין רצון להרחיב את הממשלה לאחר מכן. זהו גם הקו שנתניהו הציג, לפי הדיווח ב״ישראל היום״: תחילה הקמת ממשלת ימין, ובהמשך אפשרות לצרף מפלגות נוספות שיסכימו לקווי היסוד שלה.

העימות הנוכחי ממשיך מתיחות שהתנהלה כבר בספטמבר. אז קידם בן גביר מסר שלפיו נתניהו עשוי להקים ממשלה בלעדיו. לפי ynet, נתניהו קיים אז שיחת הרגעה והבהיר שהממשלה הבאה תתבסס על השותפויות הקיימות; בעוצמה יהודית הכחישו אז שהתקיימה שיחה כזו.

בן גביר קשר את העניין לחשש מצעדים נגד ישראל בזירה האירופית. ברקע נמצאת גם עמדתו של שגריר האיחוד האירופי בישראל, מייקל מאן, שאמר ל״ישראל היום״ כי אלימות מתנחלים ביהודה ושומרון יוצרת פער משמעותי מול האיחוד. לפי אותו דיווח, פולין, פורטוגל ופינלנד נמנו עם המדינות שדרשו צעדי ענישה נגד ישראל.

חשבון המנדטים: מה קורה בלי עוצמה יהודית

בסקר i24NEWS שפורסם ב-18 באוקטובר, הליכוד קיבל 25 מנדטים ועוצמה יהודית קיבלה 10 — עלייה של מנדט לעומת הסקר הקודם של אותו גוף. הגוש שהוגדר בסקר ״הקואליציה״ קיבל 57 מנדטים, לעומת 49 לאופוזיציה ו-14 למפלגות הערביות.

המשמעות החשבונאית מותנית: אם 57 המנדטים כוללים את עשרת המנדטים של עוצמה יהודית, ואם הסיעה תודר בפועל בלי שותפה חלופית, הגוש ייוותר עם 47 מנדטים בלבד. זהו פער של 14 מנדטים מרוב של 61 הדרוש לאמון הכנסת בממשלה.

הסקר נערך ב-18 באוקטובר בידי דיירקט פולס עבור i24NEWS בקרב 525 בגירים, וטעות הדגימה המוצהרת היא פלוס או מינוס 4.2% ברמת ביטחון של 95%. גם גורלן של רשימות הקרובות לאחוז החסימה, העומד על 3.25%, עשוי לשנות את חלוקת המנדטים ואת המאזן בין הגושים.

בן גביר טוען שהחלשת מפלגתו עלולה לסכן הקמת ממשלת ימין, משום שמצביעיו אינם בהכרח עוברים לליכוד. הליכוד, מנגד, מצהיר שהשותפות נשמרת, לצד אפשרות להרחבה עתידית.

ממשלה רחבה אינה פתרון מובטח

אם עוצמה יהודית לא תיכלל בממשלה, הנתיב המעשי יהיה איתור שותפים מחוץ לקואליציה הנוכחית. אין מגבלה משפטית מיוחדת על הרכבת ממשלה הנובעת מהבטחה מדינית נטענת: השאלה החוקתית היא אם מועמד לראשות הממשלה מסוגל לגייס אמון של רוב בכנסת.

לאחר פרסום תוצאות הבחירות, הנשיא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהסכים לכך, לאחר התייעצות עם הסיעות. למועמד עומדים 28 ימים, והנשיא רשאי להאריך את התקופה בעד 14 ימים נוספים.

המסלול לממשלה רחבה אינו מובטח. לפי הדיווח ב״ישראל היום״, גדי איזנקוט הציב תנאי לשותפות עתידית עם הליכוד: ״הליכוד שותף, בתנאי שכל מי שהיה אחראי למחדל 7 באוקטובר לא יהיה בהנהגה״. תנאי כזה מציב מכשול פוליטי בפני ניסיון לצרף מפלגות מרכז בראשות נתניהו.

מנהיגות ציבורית נבחנת באמת ובאחריות

העימות סביב מסרים מדיניים נטענים, הכחשות וחשבון מנדטים מחזיר לשאלה יסודית: מה נדרש ממי שמבקש להנהיג ציבור? התורה אינה מתארת הנהגה כמשחק של כוח בלבד, אלא כשליחות כבדה המחייבת אמת, אחריות ויכולת לשאת את הציבור כולו.

אמת לפני תועלת

בספר משלי נאמר: ״שפת אמת תכון לעד, ועד ארגיעה לשון שקר״ (משלי י״ב, י״ט). בעולם ציבורי רווי שמועות, תדרוכים וטענות, הפסוק אינו מבטיח שכל טענה תתברר מיד; הוא מציב אמת מידה: אמת מסוגלת לעמוד לאורך זמן, ואילו דיבור שאינו מבוסס מתגלה כחולף. מכאן נלמד ערך של זהירות. לפני שמקבלים טענה או מפיצים אותה, ראוי להבדיל בין עובדה גלויה, עדות חלקית והערכה פוליטית.

חז״ל הרחיבו את החובה הזאת גם למי שנושאים באחריות ציבורית. בגמרא נאמר: ״אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו״ (יומא כ״ב ע״ב). אין הכוונה להכשיר פגמים, אלא להזכיר שמנהיג אינו עומד מעל הציבור ומעל הביקורת. הוא נדרש לענווה, למודעות לגבולות כוחו ולידיעה שמעשיו ודבריו נבחנים.

האחריות אינה מסתיימת בניצחון

משה רבנו מתאר את דאגתו למצב שבו העם יישאר בלי הכוונה: ״ולא תהיה עדת ה׳ כצאן אשר אין להם רועה״ (במדבר כ״ז, י״ז). המנהיגות הראויה אינה מתמקדת רק בהשגת תפקיד או רוב, אלא בשאלה האם הציבור מקבל דרך, יציבות ואחריות. גם מחלוקת חריפה יכולה להתנהל בלי לוותר על חובת האמת ובלי להפוך את הציבור לכלי במאבק.

הלקח לקורא אינו פוליטי אלא אישי וציבורי: להקשיב בקשב, לברר לפני שקובעים, ולדרוש ממי שמבקשים הנהגה דיבור מדויק ואחריות לתוצאות. כוח ציבורי הוא אמצעי; נאמנות לאמת ולשלום הציבור היא המבחן המתמשך.

מקורות

  1. בן גביר: נתניהו הבטיח לאירופה שלא אהיה בממשלה; הליכוד: "אתה חלק מכל ממשלה עתידית" – ynet
  2. כיבוי שריפות? סביבת נתניהו מתדרכת כי לא יקים ממשלה עם "הימין הקיצוני" – ישראל היום
  3. מאחורי התמיכה בנתניהו: הלחצים על טראמפ וההתנגדות מבית – וואלה
  4. סקר מנדטים של i24NEWS: נתניהו יורד, בן גביר מגיע לראשונה למספר דו-ספרתי – i24NEWS
  5. בחירות לכנסת ה-26, ט״ז בחשוון תשפ״ז, 27.10.2026 – משרד הפנים
  6. מוסד הנשיאות בישראל — הליך הרכבת הממשלה – בית הנשיא
  7. הבחירות לכנסת – הכנסת
  8. הרכבת הממשלה – הכנסת
איתמר בן גבירבנימין נתניהועוצמה יהודיתהליכודבחירות 2026האיחוד האירופיקואליציה

פתחו שיחה על הכתבה עם העוזר שלכם – השאלה כבר מוכנה.

ראיתם כתבה מעניינת באתר אחר? שלחו לנו קישור, ונכתוב מה אומרת עליה היהדות.שלחו כתבה ←

תגובות

מה דעתכם? היו הראשונים להגיבעדיין אף אחד לא הגיב על הכתבה הזו. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.כתיבת תגובה
התגובות מתפרסמות אחרי אישור.

עוד בפוליטיקה