הסכמי העודפים: בן גביר ללא הסכם פומבי, וינטר במוקד ההכרעה
ההסכם בין הליכוד לציונות הדתית־זהות סגר בפני עוצמה יהודית אפשרות לחתום עם אחת מהן. הצעת יועז הנדל לעופר וינטר מציבה כמה תרחישים, אך הכול תלוי גם במעבר אחוז החסימה.
עיקרי הדברים
- הליכוד והציונות הדתית־זהות כבר חתמו על הסכם עודפים, ועוצמה יהודית אינה יכולה לחתום עם אחת מהן.
- יועז הנדל הציע לעופר וינטר הסכם עודפים לצד התחייבות שלא להצטרף לקואליציה עם מפלגות חרדיות או ערביות.
- לפי דיווח משני על ריאיון ל"קול ברמה", בן גביר אמר שהסכם עם וינטר אינו על הפרק.
- הסכם עודפים מועיל רק אם שתי הרשימות עוברות את אחוז החסימה, ואינו מבטיח מנדט לאף אחת מהן.
המאבק על הסכמי העודפים בימין מקבל משמעות חדשה לקראת הבחירות לכנסת ה־26, שייערכו ב־27 באוקטובר 2026. ההסכם שנחתם בין הליכוד לציונות הדתית־זהות סגר בפני עוצמה יהודית את האפשרות לחתום עם אחת משתי המפלגות הללו. עופר וינטר ורשימת עמך ישראל הוצגו כאפשרות מרכזית שנותרה לבן גביר, אך לפי דיווח משני על ריאיון ל"קול ברמה", בן גביר אמר כי הסכם עמו "לא בפרק". נכון למועד הדיווח, אין הסכם עודפים פומבי בין עוצמה יהודית לעמך ישראל.
במקביל, יועז הנדל ממפלגת המילואימניקים־הכלכלית פועל למשוך את וינטר לכיוון אחר. הוא קרא לו לחתום עמו על הסכם עודפים ועל מסגרת פוליטית רחבה יותר. לכן הסוגיה אינה רק שאלה של יחסים בין מפלגות, אלא גם מבחן אלקטורלי: מי יעבור את אחוז החסימה, מי יישאר מחוץ לכנסת, ואיזה צמד יוכל להתמודד על מושב עודף לאחר ספירת הקולות.
ההסכם שנחתם והשלכותיו על בן גביר
הסכם העודפים בין הליכוד לציונות הדתית־זהות קובע שיתוף פעולה טכני ביניהן בשלב חלוקת המנדטים שנותרו לאחר החלוקה הראשונית. מאחר שכל אחת מהן כבר חתומה על ההסכם, הן אינן זמינות להסכם נפרד עם עוצמה יהודית.
N12 דיווחה כי בן גביר לא הוזמן לכנס המשותף של בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ', שנשא את הכותרת "מצילים את הימין". לפי אותו דיווח, המהלך המשותף נועד להניע כ־200 אלף מצביעי ימין פוטנציאליים, שהוגדרו כשווי ערך לכחמישה מנדטים.
אין בכך הכרעה על כוחו של בן גביר בקלפי. בסקר "המדד" שפורסם ב־7 באוקטובר קיבלה עוצמה יהודית שמונה מנדטים. גם בסקר מעריב שפורסם ב־8 באוקטובר קיבלה המפלגה שמונה מנדטים. הסכם העודפים, עם זאת, נוגע לשלב התחרות על המושבים שלא חולקו בחלוקה הראשונה, שבו שותפה להסכם עשויה לשפר את הסיכוי לזכות במושב נוסף.
הצעת הנדל: הסכם טכני עם תנאי פוליטי
ב־8 באוקטובר קרא הנדל לווינטר לחתום עם המילואימניקים־הכלכלית על הסכם עודפים. הוא הציע גם התחייבות משותפת להיכנס רק ל"ממשלה ציונית", ללא מפלגות חרדיות או ערביות. "בוא נחתום על הסכם עודפים ונצהיר יחד שאנחנו שתי מפלגות שייכנסו אך ורק לממשלה ציונית", אמר הנדל.
הנדל ביקש מווינטר לחזור בו מהמחויבות שעליה הצהיר להקים ממשלה עם נתניהו והמפלגות החרדיות. לדבריו, "יחד נהיה גוש חוסם לממשלות לא ציוניות ולקואליציות עם מפלגות חרדיות או ערביות". ההצעה כוללת אפוא תנאי באשר לאופי הקואליציה העתידית, ולא רק הסדר טכני לחלוקת עודפי קולות.
עמך ישראל קיבלה בסקר "המדד" חמישה מנדטים, בעוד המילואימניקים־הכלכלית קיבלה 2.9% בלבד והוצגה מתחת לאחוז החסימה. הסקר נערך בקרב 1,263 משיבים, וטעות הדגימה המוצהרת בו היא ±2.8 נקודות אחוז. נתון זה אינו קובע את תוצאת הבחירות, אך הוא ממחיש את הסיכון בהסכם עם רשימה שעלולה שלא לעבור את הסף.
אם רשימת הנדל־זליכה לא תעבור את אחוז החסימה ביום הבחירות, קולותיה לא ישתתפו בחלוקת המנדטים וההסכם לא יעניק לווינטר יתרון מעשי. אם שתי הרשימות יעברו את הסף, הן יוכלו להתמודד יחד על מושב עודף מול צמדים אחרים ומול רשימות המתמודדות לבדן.
כך פועלת חלוקת העודפים
הסכם עודפים אינו איחוד רשימות ואינו מעביר קולות אוטומטית ממפלגה אחת לאחרת. לפי הסברי ועדת הבחירות המרכזית והכנסת, תחילה מחולקים המנדטים בין הרשימות שעברו את אחוז החסימה. רק לאחר מכן מוקצים המושבים שנותרו, על פי שיטת בדר־עופר.
בשלב חלוקת העודפים, שתי רשימות שחתמו על הסכם נחשבות לצורך החישוב כיחידה אחת. צירוף עודפי הקולות עשוי לשפר את סיכוייהן לקבל מושב נוסף. אם הצמד זוכה במושב כזה, נערך חישוב פנימי שקובע לאיזו משתי הרשימות יינתן המנדט בפועל.
לפיכך, הסכם אפשרי בין בן גביר לווינטר לא היה מבטיח מראש שהמנדט הנוסף יגיע לעוצמה יהודית או לעמך ישראל. הוא היה מאפשר לשתי הרשימות להתמודד יחד מול יתר המתחרות על מושבי העודפים.
גם הביטוי "המנדט האחרון" עלול להטעות. אין מדובר במנדט קבוע שעובר בין שלוש המפלגות, אלא בחלוקה שתיקבע לפי מספר הקולות המדויק של כל הרשימות שעברו את אחוז החסימה. בסקר "המדד" הוערך כי 5.4% מהקולות ילכו לרשימות שמתחת לסף; קולות אלה אינם משתתפים בחלוקת המנדטים.
שלושה תרחישים והמשמעות שלהם
התרחיש הראשון הוא הסכם בין עוצמה יהודית לעמך ישראל. אם שתי הרשימות יחתמו ויעברו את אחוז החסימה, הן יצרפו את עודפי הקולות ויגדילו את יכולתן להתמודד כצמד על מושב נוסף. בסקר האחרון של "המדד" קיבלו בן גביר ווינטר יחד 13 מנדטים, אך נתון מדגם אינו מחליף את תוצאות האמת ואינו קובע למי מהשתיים יינתן מושב עודף.
בתרחיש השני, וינטר חותם עם הנדל־זליכה. במקרה כזה עוצמה יהודית מאבדת את השותפה הפוטנציאלית המרכזית שהוזכרה בדיווחים ונכנסת לבדה לתחרות על העודפים. לפי סקר "המדד", רשימת הנדל־זליכה נמצאת מתחת לאחוז החסימה; אם תוצאה דומה תתקבל בקלפי, ההסכם לא יסייע לצמד.
התרחיש השלישי הוא היעדר הסכם עם וינטר. במקרה כזה עוצמה יהודית, עמך ישראל והמילואימניקים־הכלכלית יתמודדו כל אחת בנפרד בשלב העודפים, אלא אם ייחתמו הסכמים אחרים. וינטר חשוף במיוחד לשאלת אחוז החסימה: בסקרים הוא נע בין אזור הסף לבין חמישה מנדטים. הסכם עודפים אינו מגן על רשימה מפני מצב שבו אינה עוברת את הסף.
בסקר "המדד" קיבלה קואליציית נתניהו 55 מנדטים, גוש השינוי 50 והמפלגות הערביות 15. מנדט עודף יחיד עשוי להיות משמעותי במאזן הפוליטי, גם אם הוא לבדו אינו מכריע את שאלת הקמת הממשלה. ההחלטה אם לחתום על הסכם עודפים מצויה כעת במידה רבה אצל וינטר, אך התוצאה הסופית תיקבע בקלפי: במספר הקולות, במעבר אחוז החסימה ובחישוב בדר־עופר.
שותפות, אחריות והסתכלות קדימה
הוויכוח על הסכמי העודפים עוסק במספרים, בצמדים ובסיכויים למושב נוסף. אך הוא מזכיר גם ששותפות ציבורית אינה רק פעולה טכנית. היא דורשת בירור של מטרות, אמון בין צדדים, והבנה שכל החלטה משפיעה על מעגל רחב יותר מן הצדדים הישירים לה.
במסכת אבות נאמר: "איזהו חכם? הרואה את הנולד" (אבות ב, ט). החכמה, לפי המשנה, אינה מתבטאת רק בתגובה למציאות שכבר נוצרה, אלא ביכולת להביט קדימה ולשקול את תוצאותיו של צעד בהווה. בהקשר ציבורי, משמעות הדבר היא לבחון לא רק מה עשוי להועיל בטווח המיידי, אלא גם מה תהיה השפעתה של ברית על הציבור, על האמון ועל האפשרויות שייפתחו או ייסגרו בהמשך.
חז"ל מוסיפים במשנה אחרת: "על שלשה דברים העולם עומד: על הדין ועל האמת ועל השלום" (אבות א, יח). שלושת הערכים הללו אינם תמיד פשוטים ליישום יחד. הדין מבקש סדר וכללים; האמת מחייבת בהירות וכנות; והשלום דורש יכולת למצוא בסיס משותף גם במקום שיש מחלוקת. המתח שבין הערכים אינו פוטר אדם מאחריות, אלא מחייב אותו לנהוג בזהירות רבה יותר.
גם כאשר המחלוקת חריפה והאינטרסים שונים, אפשר ללמוד מכאן שהשיח הציבורי ראוי שיישאר ענייני. הסכמות יכולות להשתנות, מהלכים יכולים להיכשל, ומאזני כוח יכולים להתהפך. אך האחריות לשמור על אמת, על כללים הוגנים ועל האפשרות לשלום אינה תלויה בתוצאת המאבק. זו תזכורת שכל שותפות נבחנת לא רק במה שהיא משיגה, אלא גם בדרך שבה היא נבנית.
מקורות
- בן גביר יחתום עם וינטר, או יישאר לבד: הליכוד והציונות הדתית חתמו על הסכם עודפים – ynet
- נתניהו וסמוטריץ' בלי בן גביר; הנדל קרא לווינטר לחתום על הסכם עודפים – N12
- סקר המדד – 7 באוקטובר 2026 – המדד
- הליכוד מתחזקת, הגושים בשוויון ואיזנקוט עדיין ראשון – וואלה חדשות
- על הבחירות בישראל – ועדת הבחירות המרכזית / gov.il
- כל מה שרציתם לדעת על הסכמי עודפים – המכון הישראלי לדמוקרטיה
- הסכמי עודפים ושיטת בדר־עופר — הסבר הכנסת – הכנסת
תגובות
💬מה דעתכם? היו הראשונים להגיבעדיין אף אחד לא הגיב על הכתבה הזו. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.כתיבת תגובה