בנט פתח וסגר: מה נותר מהאפשרות למנות את נתניהו לשר

נפתלי בנט פתח בכנס בחירות של עיתון "הדור" אפשרות עקרונית לכך שבנימין נתניהו יכהן כשר בממשלה בראשותו, אך בתוך שעות הבהיר כי לא ישב עמו כלל. התפנית המהירה לא יצרה הסכם קואליציוני חדש, אך חשפה מחלוקת בין ראשי גוש השינוי בשאלה אם יש להשאיר פתח כלשהו לשיתוף פעולה עם נתניהו. על רקע סקר שבו לאף גוש אין 61 מנדטים, השאלה הזאת משפיעה על מסלולי ההרכבה האפשריים לאחר הבחירות.

מה בדיוק אמר בנט — ומה הבהיר אחר כך

בכנס אמר בנט: "כל עוד אנחנו נקבל את עקרונות היסוד, אין לי בעיה שנתניהו יהיה שר בממשלה שלנו". הוא הוסיף כי נתניהו היה בשנת 2003 "שר אוצר מהטובים שהיו למדינת ישראל".

שלושת התנאים שמנה בנט היו ועדת חקירה ממלכתית מיידית, גיוס לכל וחוקה לישראל. הם חופפים במידה רבה לקווי היסוד שעליהם דנו ראשי הגוש במסמך העקרונות שלהם — שוויון בנטל, ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר, הגבלת כהונת ראש הממשלה, חוקה ותוכנית למאה הימים הראשונים.

לאחר המתקפה מצד שותפיו הפוליטיים, בנט כתב שנתניהו נושא באחריות ישירה ואישית לטבח 7 באוקטובר ולכן עליו "ללכת הביתה". הוא הדגיש: "לא נשב איתו בשום קונסטלציה".

לטענת בנט, דבריו הראשונים נועדו להמחיש את האבסורד מבחינתו: נתניהו, לדבריו, מתנגד לגיוס לכל, לוועדת חקירה ממלכתית ולחוקה לישראל.

שלושה שותפים דורשים פסילה מוחלטת

גדי איזנקוט, יו"ר ישר!, קבע: "כל מי שהיה בתפקיד ב-7 באוקטובר לא ראוי לשמש בתפקידי פיקוד והנהגה", והבהיר שהדבר כולל גם תפקיד של שר אוצר.

יאיר גולן הודיע שהדמוקרטים לא יאפשרו לנתניהו לשבת בממשלה שבה הם שותפים — לא כשר אוצר, לא כשר המים ולא כשר בלי תיק. "נתניהו לא יישב בשום ממשלה כל עוד זה תלוי בדמוקרטים", אמר. גולן נימק את עמדתו באחריות שהוא מייחס לנתניהו למחדל 7 באוקטובר, בקידום השתמטות בזמן מלחמה ובהפיכה המשטרית.

גם אביגדור ליברמן דרש התחייבות מפורשת מכל ראשי הגוש: "יתהפך העולם ולא נשב עם נתניהו". הוא הוסיף כי נתניהו לא יוכל לכהן אפילו כשר לשיתוף פעולה אזורי.

המחלוקת בולטת במיוחד משום שרק ב-27 בספטמבר נפגשו בביתו של יאיר לפיד בנט, איזנקוט, גולן וליברמן, יחד עם לפיד עצמו, והתחייבו שלא לתקוף מפלגה שותפה בגוש או את העומד בראשה עד לכינון הממשלה. באותו מסמך הם גם נמנעו מבחירת מועמד מוסכם מראש לראשות הממשלה ודחו את ההכרעה לאחר הבחירות.

הסקר מציג תרחישים חשבונאיים

סקר כאן חדשות ומכון קנטאר, בעריכת דודי חסיד, שפורסם ב-11 באוקטובר, העניק לגוש נתניהו 53 מנדטים ולגוש איזנקוט 50. שני הגושים רחוקים מרוב של 61, ולכן נדרשים שותפים מחוץ לגוש כדי להגיע לרוב.

לפי הסקר, ישר! קיבלה 22 מנדטים, הליכוד 20, ביחד 12, עוצמה יהודית 9, והדמוקרטים, ישראל ביתנו ויהדות התורה 8 כל אחת. ש"ס קיבלה 7 והציונות הדתית-זהות 5. עמך ישראל של עופר וינטר ורשימת הנדל-זליכה קיבלו 4 מנדטים כל אחת. חד"ש-תע"ל ובל"ד יחד קיבלו 8, ורע"ם 5.

מכאן עולה תרחיש חשבונאי של 63 מנדטים לגוש איזנקוט עם שתי הרשימות הערביות, שלהן יחד 13 מנדטים. אין מדובר בהסכם שדווח, אלא בחישוב הנובע מתוצאות הסקר.

תרחיש מתמטי נוסף הוא ממשלה של ישר!, ביחד, ישראל ביתנו והליכוד: 22, 12, 8 ו-20 מנדטים — יחד 62. אלא שזהו תרחיש המנוגד להבהרתו האחרונה של בנט, שלפיה לא יישב עם נתניהו בשום קונסטלציה. הוא גם מחייב הסדר פנימי בליכוד סביב נתניהו; לא דווח על משא ומתן כזה.

גם גוש נתניהו, העומד על 53, זקוק לשמונה מנדטים נוספים: שותף חיצוני, פיצול, עריקות או שינוי במפת המנדטים. התנודתיות בולטת: 30% מהנשאלים אמרו שטרם החליטו למי יצביעו, 26% השיבו שיצביעו לגוש אחר מזה שבחרו בו בבחירות הקודמות, ו-21% שוקלים שלא להצביע.

המכשול המשפטי

מעבר לשאלת ההסכמה הפוליטית, מינוי נתניהו לשר אינו מסלול רגיל כל עוד כתב האישום נגדו תלוי ועומד. כתב האישום כולל, בין היתר, את פרשת בזק-וואלה ואת פעולותיו של נתניהו כשר התקשורת באותה תקופה.

חוק-יסוד: הממשלה מבחין בין ההסדרים החלים על ראש ממשלה לבין אלה החלים על שר; סעיף 23 עוסק בהגשת כתב אישום נגד שר. בפסיקה שהובאה לדיון, בג"ץ 2592/20 הפנה להלכת דרעי-פנחסי ולהבחנה בין תנאי כשירות פורמליים לבין שיקול הדעת במינוי שר או סגן שר שנגדו הוגש כתב אישום חמור. האפשרות שהעלה בנט נתקלה אפוא לא רק בהתנגדות מפלגתית, אלא גם במכשול משפטי מהותי.

הפרשה העמידה במרכז את שאלת גבולותיו של הגוש המבקש להחליף את נתניהו. בנט חזר לעמדת אי-הישיבה עמו, ואיזנקוט, גולן וליברמן הבהירו כי מבחינתם אין מקום לשותפות כזו בכל תפקיד. כל עוד אף גוש אינו מתקרב לבדו לרוב, הפער הזה יוסיף לעמוד במרכז הוויכוח הפוליטי.