תנאי דרעי להסדרת מעמד בני הישיבות משנה את הדרך ל־61

תנאו של יו״ר ש״ס אריה דרעי להסדרת מעמד תלמידי הישיבות אינו עוד סעיף שממתין לסוף המשא ומתן הקואליציוני. לפי דבריו, ש״ס לא תפתח כלל במגעים על הקמת ממשלה בלי שיונח חוק בעניין. בכך הוא מעביר את סוגיית הגיוס לשלב הראשון של הרכבת הקואליציה.

ההצהרה פורסמה ב־14 באוקטובר, בעיצומה של מערכת הבחירות לכנסת. דרעי קבע כי לא תקום ממשלה בתמיכת ש״ס ללא אישור חוק שיסדיר את מעמד תלמידי הישיבות. בריאיון שפורסם בחודש שעבר הוא ניסח את העמדה במפורש: ״לא ניכנס לאף ממשלה, לאף קואליציה, ולא נתחיל בכלל את המשא ומתן בלי שיונח חוק״. מבחינתו, הדרישה נוגעת גם לבני הישיבות וגם לאברכי הכוללים, ונקשרת לחשש מפני מעצרים.

מדרישה בהסכם לתנאי לפתיחת השיחות

ש״ס מציגה רף מוקדם: חוק מונח כתנאי לעצם פתיחת המגעים. הדרישה מעניקה לסוגיה משקל כבר בתחילת המגעים על הרכבת הממשלה.

לדרישה יש גם רקע חקיקתי מן החודשים האחרונים. ב־13 ביולי אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק־יסוד: לימוד תורה, המעגן את לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. החוק פורסם בספר החוקים ב־15 ביולי. יום לאחר אישור חוק־היסוד אושרה הוראת שעה שנועדה להקפיא הליכי מעצר, חקירה ואכיפה נגד תלמידי ישיבות שעמדו בתנאי ההסדר.

הוראת השעה כללה תנאים מוגדרים: לימוד תורני סדיר בהיקף של לפחות 45 שעות שבועיות בישיבה, או 40 שעות שבועיות בכולל. היא גם קבעה כי אם אי־נוכחות נמשכת של 20% או יותר מתלמידי מוסד, ניתן להסיר את המוסד מרשימת הישיבות. ההוראה נחקקה במקור עד 30 בנובמבר 2026.

הקו המשותף עם יהדות התורה — וההבדל החשוב

יהדות התורה מציגה קו קרוב, אך לא זהה. יו״ר המפלגה יעקב אשר אמר: ״לא ניכנס ולא נתמוך בשום ממשלה שלא תעביר בפועל את חוק הגיוס – נקודה״. אשר הבהיר כי מי שיושב ולומד תורה וש״תורתו אומנותו״, אינו אמור להיות נתון לסנקציות.

שתי המפלגות מעמידות את הסדרת מעמד לומדי התורה בראש סדר העדיפויות שלהן. ההבדל בניסוח משמעותי למשא ומתן: דרעי דורש חוק כתנאי לפתיחת השיחות, ואשר מדבר על אי־כניסה ואי־תמיכה בממשלה שלא תעביר בפועל חוק. התנאים המשותפים מחזקים את כוח המיקוח החרדי סביב סוגיית ההסדרה.

פסיקת בג״ץ מצמצמת את מרחב התמרון

הדרישה החרדית אינה נידונה בחלל ריק. ב־3 בספטמבר ביטל בג״ץ את תיקון 28 לחוק שירות ביטחון, שנועד להקפיא מעצר, חקירה ואכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות. לפי הדיווחים על פסק הדין, כל תשעת שופטי ההרכב קבעו שנפל פגם מהותי בהליך החקיקה, ושמונה מהם קבעו גם שהתיקון פוגע פגיעה קשה בזכות החוקתית לשוויון.

היועצת המשפטית לממשלה טענה בעתירה כי התיקון אינו חוקתי ודינו בטלות. עמדתה הייתה שהקפאת אכיפה פלילית לקבוצה מוגדרת יוצרת נורמת אכיפה מפלה ומגדילה את הנטל על המשרתים בסדיר ובמילואים.

הסדר חדש עומד אפוא מול הקשיים שעלו בפסק הדין. חוק־היסוד שכבר אושר אינו מחליף, מבחינת דרעי ואשר, מנגנון מעשי שיסדיר את המעמד וימנע סנקציות נגד לומדי תורה.

ברקע הוויכוח מצויים גם נתוני הגיוס. באוגוסט דווח כי בצה״ל העריכו שמספר החרדים שהתגייסו הגיע לכ־4,000, ואולי יותר, לעומת הערכה קודמת של כ־3,500. בדיווח נוסף נמסר כי בשנת הגיוס 2025, מיולי 2025 עד יוני 2026, התגייסו יותר מ־3,500 חרדים — עלייה של 20% בשנה והכפלה בתוך שלוש שנים. באותו דיווח צוין כי 72 אלף צעירים הוגדרו משתמטים.

גם הסכמה חרדית אינה מספיקה לדרך ל־61

התנאי של דרעי מחזק את כוח המיקוח החרדי, אך אינו פותר את בעיית המספרים. בסקר העדכני שפורסם ב־14 באוקטובר, על בסיס איסוף נתונים יום קודם בקרב 1,018 משיבים, הגוש הימני־דתי קיבל 51 מנדטים. גוש המרכז־אופוזיציה קיבל 50, המפלגות הערביות 15, וארבעה מנדטים הוגדרו לא־משויכים. טעות הדגימה שדווחה היא ±3.1 נקודות אחוז. ש״ס קיבלה בסקר 7 מנדטים ויהדות התורה 8 — יחד 15 מנדטים.

לפי החלוקה הזאת, הגוש הימני־דתי רחוק עשרה מנדטים מ־61. גם צירוף ארבעת המנדטים הלא־משויכים מביא אותו ל־55 בלבד. חלוקת הסקר אינה מלמדת אילו מפלגות יסכימו לשבת יחד, אך היא מראה כי הסדרה מוסכמת עם ש״ס ויהדות התורה אינה פותרת לבדה את שאלת הרוב.

התנאי שהציב דרעי מציב את סוגיית לומדי התורה בין השאלות הראשונות במגעים על הקמת ממשלה, לצד הצורך להשיג רוב של 61.