איזנקוט: בתוך 18 חודשים חמאס לא ישלוט ברצועת עזה

גדי איזנקוט, יו״ר מפלגת ישר! והרמטכ״ל לשעבר, התחייב היום, יום חמישי, סמוך לגבול רצועת עזה, כי אם ייכנס ללשכת ראש הממשלה — חמאס לא ישלוט עוד ברצועה בתוך 18 חודשים. איזנקוט אמר כי בכוונתו להביא גם להשמדת הזרוע הצבאית של ארגון הטרור, באמצעות קידום מתווה טראמפ או בהפעלת יכולות צבאיות ומבצעיות.

ההצהרה נמסרה פחות משבועיים לפני הבחירות לכנסת, והיא מציבה לוח זמנים מפורש לאחד היעדים המרכזיים במלחמה ובוויכוח הציבורי: פירוק שלטון חמאס ומניעת יכולתו להמשיך לאיים על ישראל מרצועת עזה.

ההתחייבות והדרכים שהציג

איזנקוט קשר בין היעד הפוליטי ליעד הצבאי. "תוך 18 חודשים מכניסתי ללשכת ראש הממשלה, חמאס לא ישלוט יותר ברצועת עזה", אמר. לדבריו, ישראל תביא להשמדת הזרוע הצבאית של חמאס.

הוא הציג שתי דרכים אפשריות לכך. הראשונה היא פעולה על בסיס מתווה הנשיא דונלד טראמפ, שהתקבל על ידי ממשלת נתניהו. השנייה היא הפעלת יכולות צבאיות ומבצעיות. מדבריו עולה כי הוא אינו מציג את שני הנתיבים כחלופות סותרות, אלא ככלים שניתן להיעזר בהם כדי לממש את היעד.

ההצהרה לא כללה פירוט של שלבי ביניים, סדרי כוחות או מסגרת אזרחית מפורטת שתנהל את הרצועה לאחר סיום שלטון חמאס. לכן, במוקד הדברים עומדת בשלב זה התחייבות מדינית־ביטחונית, ולא תוכנית ביצוע מלאה שהוצגה לציבור.

יעד משותף, מחלוקת על הדרך ועל התוצאה

הוויכוח בין איזנקוט לממשלה אינו נסוב רק סביב עצם הרצון לפרק את חמאס. ממשלת נתניהו הציגה בספטמבר 2025 חמישה עקרונות למתווה האמריקני: השבת החטופים, פירוק חמאס מנשקו, פירוז הרצועה, שמירת אחריות ביטחונית ישראלית והקמת ממשל אזרחי שאינו חמאס ואינו הרשות הפלסטינית.

גם משרד החוץ הציג את פירוק חמאס והג׳יהאד האסלאמי מנשקם ואת פירוז הרצועה כרכיבים מרכזיים במתווה. מכאן שהמחלוקת היא בעיקר על השאלה האם היעד מתקדם בקצב מספק, מהו המנגנון שיוכל לפרק בפועל את כוחו הצבאי והאזרחי של חמאס, ומי ימלא את החלל השלטוני שייווצר.

ב-6 באוקטובר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה כי ישראל חיסלה, לדבריו, 4,000 מתוך 6,000 אנשי חמאס שזוהו על ידו. נתניהו שב והצהיר כי שלטון חמאס בעזה ייעקר. המספר נמסר על ידי ראש הממשלה, ולא פורסם לצדו אומדן עצמאי מאשר.

איזנקוט, מנגד, טען בהצהרתו כי חמאס עדיין מחזיק בריבונות בפועל ברצועה, שלוש שנים לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023. בכך הוא מבקש להעמיד למבחן לא רק את הפגיעה הצבאית בארגון, אלא גם את שאלת היכולת שלו להמשיך לשלוט, לאכוף מרות ולשמר תשתיות כוח בעזה.

שאלת היום שאחרי אינה נפרדת מן ההכרעה

כבר במאי 2024 הציג איזנקוט בוועדת החוץ והביטחון את עמדתו שלפיה ללא חלופה שלטונית לחמאס קשה להתקדם. הוא דיבר אז על חלופה אזורית־בינלאומית, שבה למצרים תפקיד מרכזי.

סוגיית החלופה אינה פרט טכני. השמדת הזרוע הצבאית, פירוק מנשק ומניעת חזרת חמאס לשלטון מחייבים מנגנון שיחזיק בשליטה האזרחית ברצועה, יספק מענה לסדר הציבורי וימנע מארגוני הטרור להתארגן מחדש. גם עקרונות הממשלה למתווה האמריקני כוללים ממשל אזרחי שאינו חמאס ואינו הרשות הפלסטינית, לצד אחריות ביטחונית ישראלית.

לפיכך, ההתחייבות של איזנקוט נוגעת לשתי שאלות כרוכות: יכולת ההכרעה מול חמאס, וזהותו של גורם שלטוני שיוכל להחליף אותו בלי לסכן את ביטחון ישראל. ההכרעה הצבאית לבדה אינה מבטיחה בהכרח יציבות, אך ממשל חלופי ללא פירוק יכולות הטרור גם הוא אינו עונה על האיום.

תגובות פוליטיות ומערכת בחירות

בליכוד תקפו את איזנקוט ושאלו כיצד יוכל למוטט את חמאס ללא הסכמת שותפים ערבים אפשריים בממשלתו, ובהם מנסור עבאס ואחמד טיבי. זו עמדה פוליטית של המפלגה, ולא תיאור של הסכם קואליציוני קיים. מפלגת עמך ישראל, בראשות עופר וינטר, תקפה אף היא את איזנקוט והטילה ספק ביכולתו להוביל להכרעה נגד חמאס.

העיתוי מעניק להצהרה משקל פוליטי נוסף. בסקר המדד שפורסם אתמול קיבלה ישר! 20 מנדטים, לעומת 18 לליכוד. הסקר נערך ב-13 באוקטובר בקרב 1,018 משיבים, וטעות הדגימה שצוינה בו היא 3.1% לכאן או לכאן. סקר אינו קובע תוצאה ואינו מודד תמיכה בתוכנית מסוימת, אך הוא משקף את מרכזיותה של שאלת עזה במאבק על ההנהגה.

התחייבות של מועמד לראשות הממשלה נבחנת בסופו של דבר מול יכולת הביצוע: האם ניתן לפרק את חמאס מנשקו, למנוע את שיקומו, להבטיח אחריות ביטחונית לישראל וליצור מציאות שבה תושבי העוטף אינם שבים לחיות תחת איום מתמיד. איזנקוט קבע יעד של 18 חודשים; הדרך המעשית להשגתו והשאלות על שלטון הרצועה נותרו בלב הוויכוח הציבורי.