מצביעי הפעם הראשונה מפצלים את הקלפי ועשויים להזיז מנדטים

כ־640 אלף צעירות וצעירים בני 18–22 מצטרפים למעגל בעלי זכות הבחירה לקראת הבחירות לכנסת ה־26, שיתקיימו ב־27 באוקטובר, ומדובר בהצבעתם הראשונה. קבוצה זו אינה מצביעה כמקשה אחת, אך גודלה ופיזור ההעדפות בתוכה עשויים להיות משמעותיים במיוחד עבור רשימות המתקרבות לאחוז החסימה. סקר ynet ו״ידיעות אחרונות״, שפורסם ביום שישי, מצא מרוץ צמוד בין חמש מפלגות בקרב צעירים אלה — לצד איתות לחולשה של ש״ס ותמיכה במדגם במפלגת „הציבור החרדי”.

חמש מפלגות כמעט בשוויון

סקר ynet נערך ב־5–6 באוקטובר בקרב 543 בני 18–22, יהודים וערבים, באמצעות פאנל אינטרנטי; הנתונים שוקללו. בראש המדגם ניצבו ביחד, עוצמה יהודית וישר! עם כ־9% כל אחת. הציונות הדתית–זהות והליכוד קיבלו כ־8% כל אחת. כלומר, אף מפלגה לא הגיעה לעשירית מתמיכת הצעירים שנבדקו.

בהמחשה שפורסמה לצד הסקר, שבה מתרגמים את העדפות קבוצת הגיל בלבד למנדטים, ביחד קיבלה 16 מנדטים, עוצמה יהודית וישר! 15 כל אחת, והציונות הדתית–זהות והליכוד 14 כל אחת. זו אינה תחזית לחלוקת 120 מושבי הכנסת: היא מתארת מה היה קורה אילו כלל ציבור הבוחרים היה דומה בהרכבו למדגם הצעירים.

גם בהמשך הרשימה נראית תחרות פתוחה. ישראל ביתנו, הדמוקרטים, יהדות התורה והרשימה המשותפת קיבלו כ־5% כל אחת. ש״ס, רע״ם, עמך ישראל וכחול לבן לא עברו את אחוז החסימה בהמחשת המדגם.

הפער מול התמונה הארצית בולט. בממוצע סקרים שעודכן ב־8 באוקטובר, הליכוד קיבל 23 מנדטים וישר! בראשות גדי איזנקוט 19. חלוקת הגושים שהוצגה שם עמדה על 54 מנדטים לימין, 51 למרכז־שמאל, תשעה למפלגות הערביות ושישה למפלגות ללא גוש. ההבדל בין שתי התמונות מדגיש כי סקר גילאי אינו סקר מנדטים ארצי.

מה מניע את המצביעים החדשים

הפיצול אינו מלמד בהכרח על אדישות. במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 62% מבני 18–22 אמרו שהם מתעניינים או מתעניינים מאוד בפוליטיקה; בקרב צעירים חרדים השיעור עמד על 77%. 58% רואים ברשתות החברתיות מקור מידע מרכזי.

שני הנושאים המרכזיים בעיני הצעירים בסקר ynet היו מדיניות ביטחונית, שצוינה בידי 27%, ויוקר המחיה, שצוין בידי 25%. אלה אותם נושאים שבולטים גם במחקר הרחב יותר על מצביעי הפעם הראשונה. לצד המעורבות, עולה גם הסתייגות: יותר ממחצית מן המשיבים בכל הקבוצות במחקר המכון אמרו שאינם סומכים על פוליטיקאים באופן כללי.

היחס לדפוסי ההצבעה בבית מורכב. 46% ממשיבי סקר ynet אמרו שיצביעו באופן דומה לפחות לאחד מהוריהם, ואילו 28% אמרו שהצבעתם שונה מזו של שני ההורים. בפילוח לפי אורח חיים, בקרב חילונים בלטו ביחד עם 20%, ישר! עם 18% והדמוקרטים עם 17%. בקרב דתיים הובילה הציונות הדתית–זהות עם 36%, ואחריה עוצמה יהודית עם 22%.

האיתות החרדי: ש״ס ו„הציבור החרדי”

בקרב מצביעי הפעם הראשונה החרדים מסתמן נתון שעשוי לעורר עניין במפלגות החרדיות. בסקר חדשות 12, שפורסם ב־23 בספטמבר, יהדות התורה קיבלה 45% בקרב צעירים חרדים, ש״ס 20% ועוצמה יהודית 13%. בכלל מדגם בני 18–22 באותו סקר קיבלה ש״ס 3%, לעומת 9% ליהדות התורה. בסקר ynet ש״ס לא עברה את אחוז החסימה בהמחשה בקרב כלל הצעירים.

אין לחבר בין תוצאות שני הסקרים או להסיק מהן שינוי ודאי. הם נערכו בתאריכים שונים, במכונים שונים ובמתודולוגיות שונות. עם זאת, שניהם מצביעים על חולשה יחסית של ש״ס בקרב הצעירים שנבדקו, לעומת כוחה של יהדות התורה בפילוח החרדי של סקר חדשות 12.

ההפתעה הבולטת במדגם ynet היא „הציבור החרדי”, שקיבלה מעט יותר מ־3% — שיעור שהומר בהמחשה לחמישה מנדטים. לפי הדיווח, המפלגה לא עברה עד אז את אחוז החסימה באף סקר של כלל הציבור. המפלגה, שהושקה בבית שמש ומייסדה הוא מוטי לייטנר, מבקשת לייצג חרדים עובדים ומשתלבים שלטענתה אינם מקבלים מענה מספק מהמפלגות החרדיות הוותיקות.

לייטנר ניסה תחילה לחבור לש״ס או ליהדות התורה ולשלב נציג מטעם חרדים עובדים, אך לאחר שלא נוצר חיבור הודיע על התמודדות עצמאית. עמדת המפלגה בסוגיית השירות מבחינה בין מי שלימוד התורה הוא עיסוקו המלא לבין מי שאינו במעמד זה. מנגד, דיווח מוקדם על הערכות פנימיות של המפלגה הצביע על פוטנציאל של כשלושה מנדטים בלבד ועל קושי לעבור את החסם לבדה.

מדריך קצר: מה אפשר, ומה אי אפשר, ללמוד מסקר צעירים

ראשית, גודל המדגם משנה. סקר ynet כלל 543 משיבים בסך הכול. כאשר מפלחים אותו לקבוצות קטנות יותר — צעירים חרדים, דתיים או חילונים — מספר המשיבים בכל קבוצה קטן, ולכן אי־הוודאות גדלה. נתון בולט בפילוח אינו בהכרח תוצאה יציבה.

שנית, שיטת האיסוף משפיעה על מי שמגיעים אליו. סקר ynet התבסס על פאנל אינטרנטי. גם מדגם היהודים במחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה נאסף באינטרנט, בעוד המדגם הערבי נאסף באינטרנט ובטלפון. לכל שיטה עשוי להיות כיסוי שונה של קבוצות באוכלוסייה.

שלישית, כוונה אינה הצבעה. בסקר ynet, 67% אמרו שהם בטוחים שיצביעו ו־19% אמרו שהם חושבים שיצביעו. 14% טרם החליטו למי יצביעו; בקרב נשים שיעור המתלבטות עמד על 20%, לעומת 8% בקרב גברים. בקרב משיבים יהודים, 71% היו בטוחים שיצביעו, לעומת 53% בקרב משיבים מהחברה הערבית. 19% מהמשיבים הערבים לא ידעו אם יצביעו, לעומת 3% מהיהודים.

פערי השתתפות כאלה עשויים להשפיע על כוחן של מפלגות גם כאשר ההעדפות בסקר נראות דומות. השאלה איננה רק איזו רשימה מועדפת, אלא כמה מתומכיה יגיעו לקלפי.

אחוז החסימה והמשקל של כל קול

אחוז החסימה עומד על 3.25% מאז 2015. רשימה שאינה עוברת אותו אינה משתתפת בחלוקת המנדטים. בבחירות 2022 ניתנו 417,400 קולות — כמעט 9% מן הקולות הכשרים — לרשימות שלא עברו את החסם.

לכן, התמיכה הצעירה ב„הציבור החרדי” וברשימות קטנות אחרות יכולה לקבל משמעות ארצית רק אם תתורגם לקולות בפועל ובהיקף שמספיק למעבר החסם. מנגד, אם שיעור ההצבעה בקרב צעירים יהיה נמוך, או אם חלק ניכר מהמתלבטים ישנה את בחירתו, ההשפעה שתצטייר בסקרים עלולה להצטמצם. עד יום הבחירות, הפיצול הגדול בקרב מצביעי הפעם הראשונה מותיר מרחב פתוח להתפתחויות — במיוחד במרוץ של מפלגות קטנות על כל קול.