נציגי חמש משלחות עזבו סביב נאום הרצוג בפסגת CICA בבאקו
נציגי איראן, טורקיה, כווית, פקיסטן והרשות הפלסטינית יצאו ממליאת הפסגה בעת או סמוך לתחילת נאומו של הנשיא יצחק הרצוג. אמיר קטאר ונציגי בחריין ואיחוד האמירויות נותרו באולם.
עיקרי הדברים
- נציגי איראן, טורקיה, כווית, פקיסטן והרשות הפלסטינית יצאו ממליאת פסגת CICA סביב נאום הנשיא הרצוג.
- קיים פער בדיווחים בשאלת העיתוי המדויק: במהלך הנאום או מעט לפני תחילתו.
- אמיר קטאר, וכן נציגי בחריין ואיחוד האמירויות, נשארו באולם.
- האירוע הוא מחאה סמלית, אך לא פורסמה החלטה מוסדית של הפסגה נגד ישראל.
נציגי איראן, טורקיה, כווית, פקיסטן והרשות הפלסטינית יצאו ממליאת פסגת CICA בבאקו ביום חמישי, בעת או סמוך לתחילת נאומו של נשיא המדינה יצחק הרצוג. הצעד עורר תשומת לב משום שהפסגה האסייתית הפגישה באולם אחד נציגים של מדינות וגופים המצויים במחלוקות מדיניות עמוקות עם ישראל, לצד מדינות ערביות ומוסלמיות שבחרו להישאר במקומן.
הכותרת שלפיה "מדינות ערב" נטשו את האולם אינה מדויקת במלואה. בין חמש המשלחות שעזבו היו גם איראן, טורקיה ופקיסטן, שאינן מדינות ערביות. לצד כווית והרשות הפלסטינית, מדובר אפוא במחאה משולבת של משלחות ממדינות ומגופים שונים באזור.
מי עזב ומי נשאר באולם
לפי הדיווחים, נציגי חמש המשלחות — איראן, טורקיה, כווית, פקיסטן והרשות הפלסטינית — יצאו מן המליאה סביב הופעתו של הרצוג. ynet ו־i24NEWS דיווחו כי היציאה התרחשה בזמן נאומו. ב־N12 תוארה היציאה ככזו שאירעה עוד לפני תחילת הנאום. בכל הדיווחים קיימת הסכמה באשר לזהות המשלחות שעזבו.
מנגד, אמיר קטאר, השייח' תמים בן חמד א־ת'אני, נשאר באולם והאזין לדברי הנשיא. גם נציגי בחריין ואיחוד האמירויות נותרו במליאה, לצד נציגי מדינות מרכז אסיה. העובדה שקטאר, שאין לישראל עמה יחסים דיפלומטיים, לא הצטרפה לעזיבה, מדגישה כי לא הייתה זו עמדה אחידה של כלל המשלחות הערביות או המוסלמיות שהשתתפו בפסגה.
בין המשתתפים בפורום נמנו גם שר החוץ הטורקי הקאן פידאן, סגן השר האיראני לעניינים משפטיים ובין־לאומיים, שר החוץ הפלסטיני וסגן שר החוץ של כווית. עוד נכחו לפי הדיווחים שגרירי פקיסטן, סעודיה ואינדונזיה בבאקו ונציג שגרירות עיראק.
פסגה שנועדה לבנות אמון
האירוע התרחש בפסגה השביעית של CICA, ראשי התיבות של Conference on Interaction and Confidence Building Measures in Asia — הוועידה לשיח ולבניית אמון באסיה. הפסגה נערכת בבאקו תחת נשיאות אזרבייג'ן.
CICA הוקמה ביוזמת קזחסטן בשנת 1992, והיא מונה כיום 28 מדינות חברות. בין החברות ישראל, איראן, טורקיה, קטר, איחוד האמירויות, בחריין, כווית, פקיסטן והרשות הפלסטינית. על פי הגדרת הארגון, מטרתו היא לקדם דיאלוג, אמון הדדי, שיתוף פעולה בונה, שלום, ביטחון, יציבות ופיתוח בר־קיימא באסיה.
דווקא אופיו של הפורום מסביר את החריגות שבמעמד: הוא מכנס נציגים ממדינות בעלות אינטרסים מנוגדים וסכסוכים פתוחים, בניסיון לקיים שיח במסגרת רב־צדדית. השתתפותו של נשיא ישראל לצד נציגים איראנים, טורקים, פלסטינים ומדינות ערביות המחישה את המתח הטבוע במפגש כזה. המחאה הפומבית לא קטעה את השתתפותה של ישראל בפסגה, אך הציבה את המחלוקות המדיניות בחזית המליאה.
המסר שהציג הרצוג בבאקו
בנאומו תיאר הרצוג את אזרבייג'ן כדוגמה לשותפות אזורית, לסובלנות ולבניית אמון. הוא אמר כי בתקופה שבה המחלוקות בזירה הבין־לאומית מעמיקות, CICA יכולה להישאר זירה של שיתוף פעולה ושותפות.
הנשיא הציג את רצונה של ישראל להרחיב את שיתופי הפעולה באסיה בתחומי הטכנולוגיה, המדע, הקישוריות הדיגיטלית, החדשנות וההתמודדות עם שינויי האקלים. המסר נגע בנושאים אזרחיים וכלכליים, אך הוא נישא במעמד מדיני רגיש: חלק מהמשלחות בחרו שלא להקשיב לו מן האולם, ואחרות נשארו לשמוע.
סידור הישיבה שתוכנן לפסגה המחיש אף הוא את קרבתם הפיזית של גורמים יריבים. לפי N12, הרצוג והנציג האיראני שובצו באותו צד של השולחן, כשארבעה מושבים מפרידים ביניהם. בין השניים היו אמורים לשבת ראש ממשלת קמבודיה, סגן נשיא וייטנאם ושרי החוץ של טורקיה ובחריין.
ביקור בבאקו וקשרי ישראל–אזרבייג'ן
הרצוג נחת בבאקו ביום רביעי, 14 באוקטובר, לביקור בן יום וחצי בהזמנת נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב. בערב הגעתו נפגשו השניים בארמון הנשיאות בבירה האזרית. לפי בית הנשיא, השיחה עסקה בהעמקת שיתוף הפעולה האסטרטגי ובחיזוק היחסים הבילטרליים בין ישראל לאזרבייג'ן.
הגעת הרצוג לבאקו נעשתה בטיסה מסחרית של Azerbaijan Airlines, שעברה במרחב האווירי של טורקיה. לפי דיווח N12, האיסור הטורקי שנדון באותה עת נגע למטוסים ממשלתיים ישראליים ולא לטיסה המסחרית שבה נסע הנשיא.
המפגש עם אלייב והנאום בפסגה מבטאים את חשיבות הקשר בין ירושלים לבאקו, גם בשעה שהזירה האזורית נותרת מתוחה. אירוחו של הרצוג בפסגת CICA העניק לישראל נוכחות בפורום אסייתי רחב, שבו משתתפות גם מדינות שאינן מקיימות עמה קשרים דיפלומטיים.
מחאה סמלית, ללא צעד רשמי שפורסם
העזיבה מן האולם היא קודם כול מחאה דיפלומטית־סמלית. היא אפשרה למשלחות שעזבו לסמן הסתייגות פומבית מנאומו של הנשיא הישראלי, בלי למנוע את קיום הפסגה ובלי לשנות את מעמדה של ישראל כחברה בפורום.
מן העבר השני, הישארותן של קטאר, בחריין ואיחוד האמירויות מצביעה על כך שהתגובה לנוכחות הישראלית לא הייתה אחידה. ההבדל בין המשלחות בלט במיוחד לנוכח העובדה שהן ישבו באותה מסגרת רב־לאומית שנועדה, לפחות על פי יעדיה המוצהרים, לעודד שיח ואמון.
עד כה לא פורסמה החלטה מוסדית של CICA נגד ישראל, ולא נמסר על ביטול פגישות רשמיות בעקבות האירוע. לכן משמעותו המיידית של הצעד היא בעיקר תודעתית ומדינית: תזכורת לכך שגם כאשר מדינות וגופים יריבים מתכנסים סביב שולחן אחד, המחלוקות סביב ישראל ממשיכות להשפיע על כללי ההתנהלות ועל המחוות הפומביות בזירה הבין־לאומית.
גם מחווה קטנה חושפת את עומק המחלוקת
היציאה מאולם הדיונים היא פעולה קצרה, כמעט שקטה, אך לעתים היא נושאת מסר חד יותר מנאום ארוך. חז"ל לימדו: "חיים ומוות ביד הלשון" (משלי יח, כא), והרחיבו את ההבנה שכוחו של הדיבור אינו רק במילים הנאמרות, אלא גם באופן שבו אדם בוחר לעמוד מול זולתו. בעולם של יחסים בין עמים, ישיבה באותו חדר, הקשבה או הימנעות מהקשבה — כל אלה עשויות להיות שפה בפני עצמה.
כבוד האדם אינו תלוי בהסכמה
התורה מצווה: "בצלם אלהים ברא אתו" (בראשית א, כז). הפסוק אינו מבטל מחלוקות, ואינו מטשטש הבדלים עמוקים בין עמדות, אינטרסים או מעשים. אך הוא מזכיר שהמפגש עם אדם אחר מתחיל מן הידיעה שגם מול יריב עומד אדם שנברא בצלם. מכאן נובעת דרישה פנימית לדיוק, לריסון ולשמירה על כבוד, גם כשהשיח קשה וגם כשהצדדים אינם קרובים להסכמה.
בפרקי אבות נאמר: "הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" (אבות א, טו). אין זו הוראה לוותר על האמת או להתעלם מן הרוע והעוול. זהו לימוד על המידה שבה אדם מחזיק באמת שלו: לא מתוך התלהמות, לא מתוך זלזול, ולא מתוך שעבוד למחווה חיצונית של כבוד או של חרם.
לא כל מחווה היא אמת
האירוע בבאקו מזכיר גם שהטקס המדיני אינו בהכרח מדד לאמת, לצדק או ליציבות. בני אדם ומדינות יכולים לעזוב אולם, להישאר בו או לשאת נאום — אך מעשים אלה אינם קובעים לבדם מה נכון ומה מוסרי. התורה מזהירה: "לא תהיה אחרי רבים לרעת" (שמות כג, ב). הרוב, וגם האווירה השלטת, אינם מחליפים בירור של אמת.
האתגר של האדם הפרטי דומה: לדעת לעמוד על עקרונותיו בלי להתפתות לרעש, למחוות וללחץ הסביבתי. ובמקביל, לזכור כי עמידה על האמת נבחנת גם בדרך שבה היא נעשית — ביושר, באחריות ובכבוד לבריות.
מקורות
- הרצוג נאם בפסגה בבאקו: נציגי איראן, טורקיה, כווית ופקיסטן יצאו מהאולם – ynet
- בזמן נאום הרצוג באזרבייג'ן - נציגים ערביים יצאו מהאולם, אמיר קטאר נשאר – i24NEWS
- הרצוג, אמיר קטאר ונציג איראן סביב אותו שולחן: הפסגה החריגה בבאקו – N12
- נשיא המדינה נפגש עם נשיא אזרבייג׳ן – בית הנשיא
- President Herzog to participate in CICA Summit in Azerbaijan – משרד החוץ / gov.il
- Seventh Summit of the Conference on Interaction and Confidence Building Measures in Asia – CICA
- Relations between CICA and Azerbaijan – משרד החוץ של אזרבייג'ן
- Herzog: Azerbaijan - example of regional partnership and tolerance – Report.az
- הערבים נוטשים את האולם בזמן נאום הרצוג – סרוגים
תגובות
מה דעתכם? היו הראשונים להגיבעדיין אף אחד לא הגיב על הכתבה הזו. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.כתיבת תגובה