19 ימים לבחירות: למה אף גוש עדיין לא מחזיק ב־61

בעוד 19 ימים, ביום שלישי 27 באוקטובר, ייצאו אזרחי ישראל לבחור את הכנסת ה־26. נכון ליום חמישי, 8 באוקטובר, הסקרים אינם מצביעים על רוב מובטח של 61 חברי כנסת לאף מחנה. בסקר חדשות 13 שפורסם בערב 7 באוקטובר קיבל גוש נתניהו 55 מנדטים, גוש האופוזיציה 50 והמפלגות הערביות 15. הנתון המרכזי אינו רק זהות המפלגה הגדולה, אלא השאלה אילו רשימות יחצו את אחוז החסימה, למי ימליצו בפני הנשיא ואילו שותפויות יהיו אפשריות לאחר ספירת הקולות.

בסקר זה הליכוד ומפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט קיבלו 20 מנדטים כל אחת. אחריהן: ביחד עם 12, הדמוקרטים עם 10, הרשימה המשותפת עם 9, ישראל ביתנו, עוצמה יהודית ויהדות התורה עם 8 כל אחת, ש״ס והציונות הדתית עם 7 כל אחת, רע״ם עם 6 ועמך ישראל עם 5. זו מפה שמספקת כיוון, אך לא תשובה לשאלת הממשלה הבאה.

סקר הוא צילום מצב, לא תוצאת בחירות

כדי להבין את אי־הוודאות, חשוב להפריד בין שלוש שכבות. הראשונה היא סקר בודד; השנייה היא ממוצע של מדידות; והשלישית היא האפשרות להרכיב קואליציה בפועל. שתי הראשונות עוסקות בהערכת תמיכה ציבורית. השלישית תלויה במשא ומתן, בהמלצות לנשיא ובהסכמות פוליטיות שאינן נמדדות בקלפי המדגם.

הפערים בין המדידות ממחישים זאת. ממוצע הסקרים של סרוגים, שעודכן ב־7 באוקטובר ומבוסס על 116 סקרים מ־26 כלי תקשורת, מעניק לימין 54 מנדטים, למרכז־שמאל 51, למפלגות הערביות 10 ועוד 5 מנדטים בקטגוריית "ללא גוש". באותו ממוצע הליכוד מקבלת 24 מנדטים, ישר 19, ביחד 15, הדמוקרטים 9 וישראל ביתנו 8.

גם מרכז הסקרים של כאן מציג תמונה אחרת בסקר האחרון המופיע בו, מ־4 באוקטובר: 23 מנדטים לישר, 21 לליכוד, 12 לביחד, 9 לישראל ביתנו, 8 לדמוקרטים ו־4 למילואימניקים־הכלכלית. הפער בין המדידות מדגיש שהמפה טרם התייצבה.

גם לשיעור טעות הדגימה יש משמעות, בעיקר בקרב רשימות קטנות. סקר חדשות 13 נערך בקרב 1,013 משיבים וטעות הדגימה המרבית שצוינה בו היא 2.5%. בסקר ערוץ 16 ומאגר מוחות, שנערך בקרב 552 משיבים, טעות הדגימה המרבית שצוינה היא 4.2%. לכן תוצאה הנמצאת על קו אחוז החסימה אינה ודאות, אלא נקודת מבחן רגישה לשינויים בהצבעה בפועל.

אחוז החסימה: המקום שבו קולות משנים גושים

אחוז החסימה בבחירות לכנסת עומד על 3.25% מן הקולות הכשרים. רשימה שאינה מגיעה אליו אינה משתתפת בחלוקת המנדטים. במערכת הנוכחית, לפי הערכת חדשות 12, חציית הסף עשויה לדרוש כ־160–170 אלף קולות — יותר מאשר בבחירות הקודמות. לכן פער קטן בין 3.1% לבין מעבר הסף עשוי לשנות את חלוקת המנדטים בין המחנות.

עמך ישראל בראשות עופר וינטר היא דוגמה מובהקת לכך. בסקר חדשות 13 קיבלה הרשימה 5 מנדטים, ואילו בסקר ערוץ 16 מ־6 באוקטובר היא קיבלה 4 מנדטים — על גבול הסף. וינטר אמר ל־ynet: "מנהיג מחנה הימין הוא נתניהו ורק עליו נמליץ". אם המפלגה תעבור את הסף, להצהרה זו עשויה להיות משמעות בשלב ההמלצות; אך גם הצהרה כזאת אינה הסכם קואליציוני.

רשימה נוספת היא המילואימניקים־הכלכלית של יועז הנדל וירון זליכה. בסקר חדשות 13 היא קיבלה 2.9%, ובסקר ערוץ 16 3.1% — בשני המקרים מתחת לאחוז החסימה. עם זאת, בסקר המוצג במרכז הסקרים של כאן היא מקבלת 4 מנדטים. הפער הזה מדגיש עד כמה גורלה של רשימה הקרובה לסף עשוי להשפיע על התמונה הכוללת.

לצד אלה, רע״ם מקבלת 6 מנדטים בסקר חדשות 13, והציונות הדתית 7. הציונות הדתית נמצאת במוקד דיונים על איחוד, ואילו רע״ם ניצבת בלב שאלת ההיתכנות של קואליציות אפשריות. ynet דיווח גם על רשימות קטנות נוספות שאינן עוברות את הסף באופן יציב, ובהן מסגרות הקשורות לחילי טרופר וליועז הנדל, כחול לבן של בני גנץ, האחדות של גלעד ארדן ויולי אדלשטיין, ישראל תחילה של שרן השכל ומפלגתו של ירון זליכה. החלטה לרוץ, להתאחד או לפרוש יכולה להשפיע על היקף הקולות שלא יתורגמו למנדטים.

חשבון של 61 אינו בהכרח ממשלה

על בסיס סקר חדשות 13, גוש נתניהו חסר שישה מנדטים לרוב. רע״ם מקבלת באותו סקר שישה מנדטים, ולכן צירופה מוביל חשבונית ל־61. ואולם, מדובר בחיבור מספרי בלבד. הסקר אינו מעיד על הסכמה פוליטית, ו־ynet דיווח כי האפשרות לשלב את רע״ם בקואליציה עתידית נתקלת בפסילה הן מצד גוש הימין והן מצד רוב המפלגות במחנה השינוי.

לגוש האופוזיציה הציוני יש בסקר 50 מנדטים. עם רע״ם בלבד הוא מגיע ל־56; עם הרשימה המשותפת בלבד, שקיבלה 9 מנדטים, הוא מגיע ל־59. צירוף שתי המפלגות הערביות מוביל ל־65. גם כאן, המתמטיקה אינה מחליפה הסכמה: נדרשים שותפים המוכנים לשבת יחד, להסכים על קווי יסוד ולהעניק אמון לממשלה.

אפשרות נוספת היא ממשלת אחדות רחבה, שתישען למשל על הליכוד, ישר ושותפות נוספות. לפי המספרים, זו אפשרות שניתן לדון בה; אך ללא הודעות מפורשות של המפלגות על נכונות לשותפות, אין לראות בה תרחיש מגובש. הבחירות אינן מסתיימות בליל ספירת הקולות: לאחריהן מתחיל המבחן של ההמלצות לנשיא, חלוקת התפקידים וגיבוש רוב יציב בכנסת.

מה כדאי לבדוק עד יום הבחירות

בשבועיים וחצי שנותרו, יש כמה נתונים שישפיעו יותר מכל על התמונה. הראשון הוא מצב מפלגות הסף, ובראשן עמך ישראל והמילואימניקים־הכלכלית. השני הוא השאלה אם יתבצעו איחודים או פרישות של רשימות קטנות. השלישי הוא שיעור ההצבעה, ובפרט היקף הקולות שיינתנו לרשימות שלא יעברו את 3.25%.

חשוב גם לעקוב אחר ההתפתחויות במערכת הבחירות עצמה. הכנסת אישרה הסדרי הצבעה ייעודיים למפונים וסמכויות מיוחדות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה. נוסף על כך, נקבעה חובת גילוי בתעמולה שנוצרה או נערכה באופן מהותי באמצעים דיגיטליים ועלולה להיראות כתיעוד אותנטי.

המסקנה בשלב זה פשוטה: 55, 54 או 53 מנדטים אינם רוב; גם 61 על הנייר אינו בהכרח רוב שניתן להקים עליו ממשלה. עד 27 באוקטובר, כל תזוזה סביב אחוז החסימה וכל הבהרה על שותפויות אפשריות עשויות להכריע לא רק מי ינצח במדד המנדטים, אלא מי יוכל להרכיב קואליציה מתפקדת.