סקרי בחירות 2026: כך קוראים נכון את ה־8% המתלבטים

תשעה ימים לפני הבחירות לכנסת ה־26, שייערכו ביום שלישי, 27 באוקטובר, המספרים שמתפרסמים בסקרים מושכים תשומת לב רבה. אלא שסקר אינו תוצאת אמת, ומספר המנדטים בכותרת אינו בהכרח הדרך הנכונה להבין את המירוץ. כדי לקרוא את התמונה כראוי, יש להבחין בין מעבר אפשרי של מצביעים בין גושים, תזוזה בין מפלגות קרובות, מפלגות המתנדנדות סביב אחוז החסימה ושיעור ההצבעה בפועל.

8% מתלבטים: השאלה היא בין מי למי

בסקר חדשות 12, שפורסם ב־16 באוקטובר ועודכן למחרת, 8% מן הנשאלים אמרו שהם עדיין מתלבטים למי להצביע. הנתון חשוב, אך אינו אומר ש־8% מן הציבור יכולים להפוך את תמונת הגושים. לפי אותו דיווח, רק 3.7% התלבטו בין הגושים או לא ידעו למי יצביעו. יתר המתלבטים שקלו בעיקר בחירה בין מפלגות באותו גוש.

זו ההבחנה הראשונה שראוי לחפש בכל סקר: האם ההתלבטות עשויה לשנות את יחסי הכוחות בין מחנות פוליטיים, או בעיקר את חלוקת הכוח הפנימית בתוך כל מחנה. מעבר של מצביע ממפלגה אחת לאחרת באותו גוש יכול להיות משמעותי מאוד למפלגה עצמה, אך לא בהכרח לשנות את האפשרות להגיע לרוב בכנסת.

באותו סקר, 14% מכלל המדגם אמרו שיש סיכוי שישנו את הצבעתם מגוש אחד לאחר סמוך ליום הבחירות. בקרב מי שמצביעים למפלגות שאינן בשני הגושים השיעור הגיע ל־24%. אלו נתונים על אפשרות לשינוי, לא התחייבות לשינוי ולא ניבוי של התוצאה.

גם נתוני התמיכה הכלליים אינם תחליף למפת מנדטים. בסקר חדשות 12 קיבלו מפלגות גוש מתנגדי נתניהו, כולל המפלגות הערביות, 49% תמיכה, לעומת 37% למפלגות גוש נתניהו, כולל מפלגתו של עופר וינטר. זהו סיווג תמיכה של הסקר; אין בו כשלעצמו קביעה מי ירכיב ממשלה.

לא קוראים מנדטים בלי לקרוא את השורה הקטנה

כל סקר הוא צילום של מדגם בזמן מסוים. לכן יש לבדוק מתי נאספו הנתונים, כמה אנשים השיבו, כיצד נערך הסקר ומהו מרווח הטעות. סקר חדשות 12 נאסף ב־15 באוקטובר: 503 משיבים בפועל מתוך 2,526 שהתבקשו להשתתף. הוא נערך באינטרנט ובטלפון, בדגימת שכבות ובתוך השכבות דגימה אקראית, ומרווח הטעות המרבי שפורסם הוא ±4.4%.

החוק מחייב לפרסם לצד סקר בחירות את הגוף המזמין, הגוף העורך, מועד האיסוף, אוכלוסיית המדגם, מספר המתבקשים והמשיבים בפועל ומרווח הטעות. בפרסום כתוב יש לפרט גם את השאלות שנשאלו. הפרטים האלה אינם קישוט: הם מאפשרים לקורא לשפוט מה בדיוק נמדד.

השוואה בין סקרים מאותו שבוע מדגימה מדוע אין להכתיר מנצח על סמך פרסום יחיד. סקר קנטאר עבור ישראל היום, שנערך ב־14–15 באוקטובר בקרב 551 בני 18 ומעלה, נתן 52 מנדטים לגוש השינוי ו־50 לגוש הימין. לפי הדיווח, אף אחד מהם לא הגיע ל־61 ללא הישענות כלשהי על המפלגות הערביות. באותו סקר קיבלה ישר! בראשות גדי איזנקוט 24 מנדטים, הליכוד 21 וביחד 12.

לעומתו, סקר דיירקט פולס עבור i24NEWS, שנאסף ב־13 באוקטובר בקרב 1,210 נדגמים, נתן לליכוד 27 מנדטים, לישר 21 ולביחד 13. מרווח הטעות המדווח היה ±2.8% ברמת ביטחון של 95%. חלוקת הגושים שפורסמה הייתה 57 לגוש הקואליציה, 50 לגוש השינוי ו־13 למפלגות הערביות. הפער בין המדידות הוא מידע על אי־ודאות, לא הוכחה שאחת מהן בהכרח שקרית.

מאגר הסקרים של ועדת הבחירות יכול לסייע בבדיקת הפרטים שדווחו. עם זאת, הוועדה מדגישה: "הסקרים האמורים מתפרסמים כפי שנשלחו אל הוועדה, ולוועדה אין כל אחריות בנוגע לתוכנם." המאגר הוא כלי בדיקה, לא אישור לנכונות תוצאה מסוימת.

אחוז החסימה והקלפי משנים את החשבון

אחוז החסימה בבחירות הוא 3.25% מן הקולות הכשרים. רק רשימות שעוברות אותו משתתפות בחלוקת 120 המנדטים. קולות לרשימות שנותרו מתחת לסף אינם נכנסים לחלוקה; המושבים מתחלקים בין הרשימות שעברו. בשלב חלוקת העודפים עשויים להשפיע גם הסכמי עודפים שנחתמו מראש בין רשימות.

לכן מפלגה הנעה סביב הסף אינה עוד נתון קטן בטבלת המנדטים. בבחירות 2022 נספרו 4,764,742 קולות כשרים. 3.25% מהם היו כ־154,854 קולות. מרצ קיבלה אז 150,793 קולות ולא עברה את אחוז החסימה. הפער הקטן ממחיש מדוע תנועה סמוך לקו עשויה להשפיע על התמונה מעבר למנדטים של אותה מפלגה בלבד.

גם בסקרים הנוכחיים זהו מוקד אי־ודאות. בסקר קנטאר קיבלו מפלגותיהם של יועז הנדל וירון זליכה ארבעה מנדטים כל אחת, בעוד עמך ישראל בראשות עופר וינטר נותרה מתחת לאחוז החסימה. בסקר i24NEWS עמך ישראל קיבלה 3.1% בלבד, מתחת לרף של 3.25%, והמילואימניקים והכלכלית קיבלה 2.2%.

המשתנה השני הוא ההשתתפות. בסקר חדשות 12 אמרו 77% כי בכוונתם להצביע, אך זו הצהרת כוונה. בבחירות לכנסת ה־25, ב־1 בנובמבר 2022, שיעור ההצבעה בפועל היה 70.63%: 4,794,593 מעטפות נספרו מתוך 6,788,804 בעלי זכות בחירה. בישורת האחרונה, קמפיינים אינם פונים רק למתלבטים; הם מנסים גם להביא מצביעים שכבר מזוהים עם מפלגה אל הקלפי. הוראת האדמו"ר מגור להצביע ליהדות התורה, שדווחה ב־18 באוקטובר, היא דוגמה לפעולת הנעה כזאת.

לפני שמשתפים: ארבע בדיקות לתעמולה מטעה

מסרים פוליטיים נועדו לשכנע. לכן אמירות על "רוב מובטח", על ממשלה עתידית או על תרחיש מאיים אינן תחזית ניטרלית. כך, קריאתו של אביגדור ליברמן לסיום כהונת נתניהו ואזהרתו מפני ממשלת אחדות, כמו גם אזהרת גדעון סער מפני אפשרות שהאופוזיציה תגיע ל־61 מנדטים, הן מסרים פוליטיים. יש לבחון אותן מול הסקרים, אחוז החסימה, שיעורי ההצבעה והאפשרויות הקואליציוניות בפועל.

לפני שיתוף הודעה, סרטון או צילום מסך, כדאי לעצור ולבצע ארבע בדיקות: מי פרסם את התוכן; מהו המקור הראשוני ומתי פורסם; האם אפשר לאמת את הטענה מול מקור עצמאי או גוף רשמי; והאם מפורטים מימון וזהות האחראי לפרסום. החוק המיוחד לבחירות לכנסת ה־26 מחייב שקיפות בדבר זהות מפרסם מודעת בחירות בכל עת. מודעה אנונימית או כזאת שאינה מגלה מי אחראי לה היא אפוא סימן אזהרה מעשי ומשפטי.

ועדת הבחירות מציינת סימנים נוספים: חשבון או אתר המתחזים למקור מוכר, זהות או מימון מוסתרים, והפצה דומה ומתוזמנת של אותו מסר בידי חשבונות רבים. הודעה דחופה על שינוי בקלפי, אירוע ביטחוני או פסילת רשימה ראוי לבדוק תחילה באתר ועדת הבחירות או אצל הגורם הרשמי הרלוונטי.

לא כל שגיאה היא הונאה. כפי שמדגישה ועדת הבחירות, "לא כל מידע שגוי הוא ניסיון להטעות, ולא כל תוכן שמעורר רגש, עבר עריכה או נוצר באמצעות בינה מלאכותית הוא פסול." המבחן אינו אם התוכן מרגיז או משכנע, אלא אם מקורו מזוהה, הקשרו ברור והטענה שבו עומדת בבדיקה.