הבחירות לכנסת 2026: הסקרים מציגים מרוץ פתוח ללא רוב

הבחירות לכנסת ה־26 ייערכו ביום שלישי, 27 באוקטובר 2026, בעוד 23 ימים. המרוץ נכנס לישורת האחרונה, אך הסקרים האחרונים אינם מציגים תמונה אחידה: בחלקם מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט מובילה, ובאחרים הליכוד בראש. המכנה המשותף לשלוש המדידות האחרונות הוא אחד: אף גוש אינו מגיע לרוב של 61 חברי כנסת.

במקביל למאבק על המנדטים, יו״ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הכריע בסדרת עתירות שעסקו בפרסומים פוליטיים של בנימין נתניהו. גם בהרכב הרשימות חלה התפתחות, לאחר שיו״ר בל״ד סאמי אבו שחאדה הודיע כי לא יתמודד בבחירות הקרובות.

שלושה סקרים, שלוש תמונות שונות

בסקר מעריב שפורסם ב־2 באוקטובר קיבלה ישר! 21 מנדטים, לעומת 19 לליכוד. מפלגת ביחד קיבלה 13 מנדטים, הדמוקרטים 10, ישראל ביתנו ועוצמה יהודית תשעה כל אחת. הרשימה המשותפת, יהדות התורה וש״ס קיבלו שבעה מנדטים כל אחת.

לפי אותו סקר, הציונות הדתית–זהות ורע״ם קיבלו חמישה מנדטים כל אחת. עמך ישראל, המילואימניקים והכלכלית קיבלו ארבעה מנדטים כל אחת. בחלוקת הגושים שפורסמה בסקר, האופוזיציה הציונית עמדה על 53 מנדטים והקואליציה על 51 — ללא רוב לאחד הצדדים.

תמונה אחרת עלתה בסקר i24NEWS, שנדגם ב־1 באוקטובר. שם הליכוד קיבלה 28 מנדטים, וישר! 22. ביחד והדמוקרטים קיבלו תשעה מנדטים כל אחת. הרשימה המשותפת, עוצמה יהודית ויהדות התורה קיבלו שמונה מנדטים כל אחת; ישראל ביתנו וש״ס קיבלו שבעה; הציונות הדתית–זהות ורע״ם חמישה; ועמך ישראל ארבעה.

גם לפי סקר זה אין רוב לאחד הגושים. הסקר נערך בידי דיירקט פולס בקרב 504 משיבים בני 18 ומעלה, וטעות הדגימה שצוינה בו היא ‎±4.3% ברמת ביטחון של 95%.

סקר חדשות 13, שפורסם ב־30 בספטמבר, הציג חלוקה נוספת: ישר! קיבלה 21 מנדטים והליכוד 19, אך בגושים הוביל גוש נתניהו עם 54 מנדטים לעומת 52 לגוש איזנקוט. בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה קיבל איזנקוט 44%, לעומת 38% לנתניהו.

הפערים בין המדידות בולטים. הליכוד, למשל, נעה בין 19 מנדטים בסקר מעריב ובסקר חדשות 13, לבין 28 בסקר i24NEWS. גם ביחד נעה בין תשעה ל־13 מנדטים. לכן, הסקרים מציגים טווחי כוח אפשריים ולא תוצאה אחת שניתן לקבוע מראש.

מהלכים בתוך המערכת הפוליטית

המאבק אינו מתנהל רק בין הגושים, אלא גם בתוך המחנות. ב־4 באוקטובר דיווח ynet כי בליכוד מרכזים קמפיין נגד עמך ישראל בראשות עופר וינטר. בכיר בליכוד אמר: „הוא אומר שיילך עם נתניהו, אבל אנחנו לא בטוחים”.

באותו יום הציג יו״ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, תוכנית הכוללת ניתוק בין יהודה ושומרון לרצועת עזה. לפי התוכנית, ניהול חיי הפלסטינים ביהודה ושומרון יועבר לגורם בינלאומי המקובל על העולם הערבי, ולאחר חיסול חמאס יועבר ניהול עזה לגורם חיצוני.

בתוך המערכת הפוליטית, השאלות שנותרו פתוחות כוללות את גורל המפלגות הנמצאות סביב אחוז החסימה ואת היכולת של מפלגות המחנה המתנגד לנתניהו לגבש הסכמה פומבית על מועמד לראשות הממשלה ועל מתווה להקמת קואליציה.

סולברג אסר שימוש במשאבי ציבור לתעמולה

יו״ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הכריע ב־4 באוקטובר בשש עתירות שעסקו בפרסומים פוליטיים של נתניהו. חמש עתירות התקבלו במלואן או בחלקן, ואחת נדחתה.

סולברג קבע כי בפרסומים שנדונו נעשה שימוש אסור במשאבי ציבור לצורכי תעמולת בחירות. הוא הורה להסיר תכנים מחשבונותיו של נתניהו וחייב אותו בהוצאות אישיות בסכום כולל של 29 אלף שקלים. „זוהי, כמובן, תעמולת בחירות”, קבע סולברג באחת ההחלטות.

בהחלטה הנוגעת לסרטון מביקור במוצב צה״ל בדרום לבנון, נקבע כי הסרטון התבסס על תיעוד של לשכת העיתונות הממשלתית ועל ביקור שאינו משאב הזמין למועמדים אחרים.

ההכרעה מגיעה על רקע הוראות מיוחדות שנקבעו בחוק הבחירות לכנסת ה־26, שאושר סופית ב־16 ביולי. החוק כולל הסדרי הצבעה ייעודיים למפונים וסמכויות מיוחדות ליו״ר ועדת הבחירות בעת מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה. הוא גם מחייב גילוי בתעמולת בחירות שהיא „נחזות עמוקה” — תוכן שנוצר או נערך דיגיטלית, לרבות בעזרת בינה מלאכותית, כאשר השינוי מהותי.

אבו שחאדה פרש, והרשימות בדרך לפרסום

ב־2 באוקטובר הודיע יו״ר בל״ד, סאמי אבו שחאדה, כי לא יתמודד בבחירות הקרובות לכנסת, אך יישאר בתפקידו כיו״ר המפלגה. בהודעת בל״ד נמסר כי הסרת המועמדות נעשתה בתיאום עמו ומתוך „אחריות פוליטית” כלפי המפלגה והרשימה המשותפת.

הודעת הפרישה באה לאחר דיון בבית המשפט העליון בעניין מועמדותו. על פי הדיווח, השופטים אותתו על תמימות דעים ביחס לחומרת הדברים שיוחסו לו, ואבו שחאדה בחר להסיר את מועמדותו במקום להמתין לפסק דין בעניינו.

ב־7–8 בספטמבר הוגשו ליו״ר ועדת הבחירות 38 רשימות מועמדים. לפי לוח הזמנים שנקבע, הודעות על אישור או סירוב רשימות אמורות היו להימסר ב־27 בספטמבר, ופרסום רשימות המועמדים המאושרות נקבע ל־18 באוקטובר — תשעה ימים לפני יום ההצבעה.