רשת ביטחון: מה מציע יוסף ג׳בארין לממשלה חלופית

יו״ר הרשימה המשותפת, יוסף ג׳בארין, הודיע ב-10 באוקטובר 2026 כי סיעתו מוכנה להעניק „רשת ביטחון פרלמנטרית” לכל ממשלה שתסיים את שלטון בנימין נתניהו, ואף לנהל משא ומתן לשם כך. ההצהרה, שנמסרה 17 ימים לפני הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר, עוסקת בתמיכה מבחוץ ולא בהצטרפות אוטומטית לממשלה. היא תהיה תלויה בהסכמות פוליטיות ובתמונת המנדטים שתתקבל לאחר פרסום תוצאות הבחירות.

ג׳בארין הבהיר כי מבחינתו אין מדובר בתמיכה בלתי מוגבלת: „אנחנו לא נותנים צ׳ק פתוח”. לדבריו, הרשימה המשותפת תהיה „רשת ביטחון, אבל בראש ובראשונה רשת ביטחון לעמנו”.

מהי בעצם רשת ביטחון?

„רשת ביטחון” הוא מונח פוליטי, לא מעמד משפטי נפרד בחוק. משמעותו המקובלת היא שסיעה שאינה חלק מן הקואליציה מתחייבת, בתנאים שנקבעו מראש, לסייע לממשלה בהצבעות חיוניות. היא יכולה לתמוך, למשל, בהצבעת אמון, בתקציב המדינה או בהצבעות שנועדו למנוע את נפילת הממשלה.

התמיכה אינה חייבת לחול על כל הצעת חוק, וכל סיכום יכול להיות מוגבל לנושאים מסוימים. מבחינה מעשית, סיעה מעניקה לממשלה מרחב פעולה פרלמנטרי בלי להפוך לשותפה מלאה בכל מדיניותה. לעיתים מדובר בהבנות נקודתיות; לעיתים בהסכם מפורט יותר הכולל התחייבויות, לוחות זמנים ומנגנוני מעקב.

במקרה הנוכחי, ג׳בארין הציג תמיכה מבחוץ כמסלול אפשרי להקמת ממשלה חלופית. הוא טען כי לא ניתן להקים ממשלה כזו בלי משא ומתן עם הרשימה המשותפת, על בסיס הערכתו לתמונת המנדטים. אולם עד לבחירות, כל אריתמטיקה קואליציונית היא הערכה בלבד. סקרים שפורסמו העניקו לרשימה המשותפת בין שבעה לשמונה מנדטים: שבעה במדד „הברומטר”, שמונה בעדכון האחרון של מרכז הסקרים של כאן, וממוצע של 7.9 מנדטים באתר Israel.com.

ההבדל בין תמיכה חיצונית לקואליציה

ההבדל בין רשת ביטחון לבין הצטרפות לקואליציה הוא בעיקר בהיקף המחויבות והאחריות הפוליטית. קואליציה היא קבוצת הסיעות שמרכיבה את הממשלה ונושאת באחריות פוליטית לפעולתה. בדרך כלל, שותפות קואליציוניות חתומות על הסכם קואליציוני, עשויות לקבל תפקידי שרים ותיקים, ומתחייבות למערכת רחבה של קווי מדיניות והסדרי הצבעה.

סיעה התומכת מבחוץ יכולה, לעומת זאת, להישאר מחוץ לקואליציה. חבריה אינם חייבים להתמנות לשרים, אינם נדרשים לקבל תיקים ואינם בהכרח צד להסכם קואליציוני מלא. היא יכולה לתמוך בממשלה בהצבעות מוסכמות, אך גם להתנגד לה בנושאים אחרים ולבקר את פעולותיה בפומבי.

המסגרת החוקתית עצמה אינה משתמשת במונח „רשת ביטחון”. לפי ההסבר של הכנסת, הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת. לאחר בחירות, הנשיא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת, לאחר התייעצות עם נציגי הסיעות. רשת ביטחון אינה עוקפת את הצורך ברוב הדרוש להקמת ממשלה; היא עשויה לספק למועמד את הקולות שיסייעו לו להשיג או לשמר את התמיכה הפרלמנטרית הנדרשת.

גם בהליך של הפלת ממשלה אין לרשת הביטחון מעמד מיוחד. חוק-יסוד: הממשלה קובע שאי-אמון מתקבל ברוב חברי הכנסת — 61 מתוך 120 — ובמסגרתו יש לבקש מן הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהסכים לכך בכתב. זהו אי-אמון קונסטרוקטיבי: רוב אינו יכול רק להפיל ממשלה, אלא נדרש להעמיד חלופה בעלת קווי יסוד, הרכב וחלוקת תפקידים בין השרים.

התנאים שג׳בארין מציב

ג׳בארין לא הציג את התמיכה החיצונית כמחווה כללית. תנאי היסוד שהציב כוללים תוכנית למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, עם לוח זמנים, תקציב ומנגנון פיקוח על הביצוע. הדרישה אינה מסתפקת בהצהרת כוונות, אלא מבקשת לקשור את התמיכה למדדים מעשיים: מה יבוצע, מתי, באיזה תקציב ומי יבחן אם התוכנית אכן מתקדמת.

לפי דיווח N12, דרישותיו כוללות גם עצירת מדיניות הריסת הבתים וקידום „אופק מדיני אמיתי” להקמת מדינה פלסטינית. ג׳בארין אמר כי תמיכה מבחוץ לא תבוא במחיר של שתיקה על המלחמה בעזה, על הנעשה בגדה המערבית או על הפגיעה במתפללים באל-אקצא.

המכשול הפוליטי: לא רק מספרים

גם אם תוצאות הבחירות יאפשרו מתמטית ממשלה שתישען על תמיכת הרשימה המשותפת, אין בכך כדי להבטיח שהצדדים יסכימו למהלך. אביגדור ליברמן כבר הבהיר את התנגדותו לממשלת מיעוט הנשענת על רשת ביטחון חיצונית. „לא תהיה ממשלת מיעוט, לא נהיה בה”, אמר בספטמבר. לפי N12, גם נפתלי בנט וגדי איזנקוט הביעו התנגדות עקבית להישענות על המפלגות הערביות.

מפלגות המבקשות להחליף את נתניהו יצטרכו להכריע אם הן מוכנות לשתף פעולה עם תמיכה חיצונית, אם יידרשו לה, ואילו התחייבויות יוכלו לקבל. מנגד, הרשימה המשותפת תצטרך להחליט אם הצעות ההסכם עונות על תנאיה.

יש למהלך תקדימים פוליטיים, גם אם הנסיבות משתנות מבחירות לבחירות. במרץ 2020 המליצה הרשימה המשותפת לנשיא, פה אחד לפי דיווח וואלה, להטיל על בני גנץ את מלאכת הרכבת הממשלה. בשנת 2021 דווח על ניסיונות להגיע להבנות עם הרשימה המשותפת בנושאים שונים, כדי שתשמש רשת ביטחון לממשלת בנט-לפיד, בלי הצטרפות לממשלה ובלי עיסוק בסוגיות ביטחוניות.

ההכרעה המעשית תתקבל רק לאחר הבחירות: תחילה במספר המנדטים, ואחר כך בשיחות בין הסיעות, בתנאים שיידרשו ובקווים האדומים שכל צד יבקש להציב.