15 באוקטובר 2026 · 4 בחשוון 5787

ליברמן: לא נתמוך בממשלת מיעוט; ליכוד ללא נתניהו יוכל להצטרף

יו״ר ישראל ביתנו פסל תמיכה בממשלה שתישען על רוב חסר, גם לתקופת מעבר, והציב מתווה לקואליציה של מפלגות ציוניות בלבד. לדבריו, הליכוד יוכל להיות שותף רק ללא בנימין נתניהו.

הכתבה נכתבה בסיוע בינה מלאכותית על בסיס מקורות פומביים, ונבדקה ואושרה בידי עורך האתר.
אביגדור ליברמן נואם במליאת הכנסת
Knesset member, Avigdor Lieberman · צילום: Itzhak Harari / Wikimedia Commons, CC BY-SA 4.0

עיקרי הדברים

  • אביגדור ליברמן הודיע כי ישראל ביתנו לא תתמוך בשום ממשלת מיעוט, גם לא לתקופת מעבר.
  • ליברמן פסל קואליציה עם רע״ם, הרשימה המשותפת, ש״ס ויהדות התורה.
  • הוא אמר שהליכוד יכול להיות שותף משמעותי רק ללא בנימין נתניהו.
  • לא פורסמה הודעה מצד הליכוד או חברי כנסת בו התומכת במתווה שהציג.

אביגדור ליברמן הצהיר היום (חמישי) כי ישראל ביתנו לא תתמוך בשום ממשלת מיעוט, גם לא בממשלת מעבר. יו״ר המפלגה, שדיבר בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרסם את עמדתו גם ברשת X, הציג יעד לקואליציה המורכבת לדבריו ממפלגות ציוניות בלבד. במסגרת זו פסל את רע״ם, הרשימה המשותפת, ש״ס ויהדות התורה, והבהיר כי הליכוד יוכל להצטרף רק אם בנימין נתניהו לא יהיה חלק מן הממשלה.

ליברמן אמר: "לא נתמוך בשום ממשלת מיעוט, גם לא בממשלת מיעוט לתקופת מעבר". לדבריו, "הליכוד בלי נתניהו יכול להיות שותף משמעותי". ההצהרה מגיעה פחות משבועיים לפני הבחירות לכנסת ה-26, שנקבעו ל-27 באוקטובר, ומחדדת את התנאים שהוא מציב לכל ניסיון להרכיב קואליציה לאחריהן.

המתווה שהציג: רוב עצמאי ללא ארבע מפלגות

ליברמן מבקש לקדם קואליציה שאותה הוא מגדיר קואליציה של מפלגות ציוניות. הוא מנה ארבע מפלגות שלא ייכללו בה: רע״ם, הרשימה המשותפת, ש״ס ויהדות התורה. בכך הוא שולל הן שותפות רשמית עמן והן נתיב של הישענות על תמיכה חיצונית מצד מפלגות ערביות.

הקו שהוצג אינו עוסק רק בהרכב הממשלה, אלא גם בדרך להשגת רוב בכנסת. ממשלת מיעוט היא ממשלה שאין לה רוב של 61 חברי כנסת מקרב השותפות בה, ולעתים היא נשענת בהצבעות מסוימות על תמיכה חיצונית. ליברמן הודיע כי ישראל ביתנו לא תצטרף למבנה כזה ולא תסייע לו, אפילו אם יוצג כפתרון זמני עד להקמת ממשלה רחבה יותר.

במוקד המתווה שלו עומדת אפשרות לשינוי בתוך הליכוד. ליברמן אמר שהוא מכיר חברי כנסת בליכוד שלדבריו מבינים את המציאות הפוליטית ויהיו נכונים להצטרף לקואליציה שתשלים רוב. אולם הוא לא מסר שמות, ולא פורסמה הודעה רשמית של הליכוד או של חברי כנסת מטעמו התומכת במהלך כזה. בשלב זה מדובר אפוא בהצהרה על יעד פוליטי, ולא בהסכם קואליציוני או במהלך פרישה שהוכרז.

נתניהו מחוץ לתמונה מבחינת ישראל ביתנו

הדברים היום ממשיכים קו תקיף של ליברמן נגד ישיבה משותפת עם נתניהו. הוא הבהיר כי מבחינתו אין תרחיש שבו ישראל ביתנו תישב עם נתניהו באותה ממשלה, גם אם יתרחשו שינויים אחרים במבנה הקואליציה.

החידוש בהודעתו הנוכחית הוא בהצבת פתח מפורש לשיתוף פעולה עם הליכוד עצמו. ליברמן אינו פוסל את המפלגה, אלא מתנה את השתתפותה בהחלפת נתניהו. בכך הוא מפנה מסר כפול: לבוחריו הוא מבקש להציג גבול ברור מול ראש הממשלה; ולליכוד הוא מציג אפשרות להשתלב בממשלה חלופית אם יחליט על הנהגה אחרת.

המתווה תלוי בשורה של החלטות שאינן בידי ישראל ביתנו בלבד. הליכוד לא הודיע על נכונות לשנות את הנהגתו, ולא ידוע על חברי כנסת שהודיעו בפומבי כי יצטרפו לקואליציה שתוקם ללא נתניהו. לכן, השאלה אם האפשרות שהעלה תבשיל למהלך מעשי תיוותר במרכז הדיון במערכת הבחירות ולאחר פרסום התוצאות.

קו ותיק שהופך לתנאי מרכזי

התנגדותו של ליברמן לממשלת מיעוט אינה חדשה. כבר ב-17 באוגוסט הוא אמר כי ישראל ביתנו לא תהיה חלק מממשלה שתישען על 58 מנדטים ועל תמיכה חיצונית, ודרש רוב של 61 אצבעות לפחות. באותה תקופה קשר את עמדתו גם לדרישות נוספות: הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר וחוק גיוס שיחול, לדבריו, על כולם ללא פטורים.

סוגיית הגיוס היא מרכיב מרכזי נוסף בעמדת ישראל ביתנו. ליברמן דורש שירות צבאי או אזרחי לכלל האזרחים — יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ׳רקסים — ומתנגד לפטורים ולמכסות עבור הציבור החרדי. הוא הבהיר בעבר שלא ייכנס לממשלה שלא תאמץ חוק גיוס מחמיר לפי תפיסתו.

מכאן שהודעתו אינה רק פסילה של שותפים אפשריים, אלא צמצום מראש של מסלולי המשא ומתן. מי שיבקש לצרף את ישראל ביתנו יצטרך להתמודד גם עם הדרישה לרוב עצמאי, גם עם הסירוב לשבת עם נתניהו וגם עם התנאים שמציבה המפלגה בענייני גיוס וחקירה ממלכתית.

רשת הביטחון הערבית והמספרים בסקרים

עמדת ליברמן מקבלת משמעות מיוחדת על רקע נכונותה המוצהרת של הרשימה המשותפת לנהל משא ומתן על רשת ביטחון לממשלה שתחליף את נתניהו. יו״ר הרשימה, יוסף ג׳בארין, הציב בהקשר זה דרישות ובהן תוכנית למאבק בפשיעה בחברה הערבית, עצירת הריסות בתים וקידום אופק מדיני. ליברמן, מנגד, שולל את הנתיב הזה מראש.

התוצאה היא שממשלת שינוי מן הסוג שהוא מתאר תידרש להשיג 61 חברי כנסת ללא רע״ם, הרשימה המשותפת, ש״ס ויהדות התורה — או להישען על שינוי פוליטי בליכוד. זו משימה מורכבת יותר, משום שכל מפלגה שנפסלת מן המשא ומתן מצמצמת את מספר האפשרויות להשגת רוב.

ליברמן טען כי הגוש המתנגד לנתניהו יכול להגיע ל-61 מנדטים ומעלה, ואף הציג הערכה שלפיה הליכוד עומד על 18 עד 20 מנדטים. ממוצע הסקרים של פולימטר, שעודכן ב-14 באוקטובר ומבוסס על 35 סקרים מן החודש שקדם לו, העמיד את הליכוד על 23 מנדטים ואת ישראל ביתנו על 8 מנדטים. בסקר חדשות 13 מ-14 באוקטובר קיבלה ישראל ביתנו 9 מנדטים. סקרים אינם תוצאות בחירות, אך הם מדגישים את הפער בין ההערכה שהציג ליברמן לבין הממוצע שפורסם.

היום החלה ההצבעה בכלי שיט ובנציגויות ישראל בחו״ל. המועד האחרון להגשת הסכמי עודפים הוא מחר, 16 באוקטובר, ורשימות המועמדים אמורות להתפרסם ב-18 באוקטובר. בימים שנותרו עד ההצבעה, הצהרת ליברמן מסמנת בבהירות את גבולות הגזרה שלו: לא ממשלת מיעוט, לא תמיכה ערבית מבחוץ, לא שותפות עם המפלגות החרדיות, ולא ממשלה שבה נתניהו מכהן.

רוב אינו פוטר מאחריות

הוויכוח על קואליציות, רוב של 61 ותמיכה מבחוץ עוסק במספרים; אך המסורת היהודית מזכירה שמספר לבדו אינו קובע את צדקת הדרך. התורה מצווה: "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת" (שמות כג, ב). הפסוק נאמר בהקשר משפטי, והוא מלמד עיקרון רחב: ריבוי קולות אינו הופך דבר פסול לראוי, ואינו מסיר מן האדם את החובה לברר מה נכון ומה ישר.

הנהגה נבחנת במידותיה

המנהיגות בישראל נמדדת לא רק ביכולתה לחבר קבוצות ולהשיג רוב, אלא באחריות שהיא נושאת כלפי הציבור. יתרו יעץ למשה לבחור אנשי ציבור בעלי תכונות מוסריות: "אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע" (שמות יח, כא). אין זו תוכנית מפלגתית, אלא אמת מידה נצחית: כוח ציבורי צריך להיות קשור לאמת, ליראת שמים ולניקיון כפיים.

גם מחלוקת פוליטית יכולה להישאר במקומה הנכון. המשנה מבחינה בין מחלוקת שמטרתה בירור לבין מחלוקת שנובעת מאינטרס אישי, ומביאה כדוגמה את מחלוקת הלל ושמאי לעומת מחלוקת קורח ועדתו (אבות ה, יז). הציבור אינו חייב להיבהל מעצם המחלוקת, אך ראוי שיבחן האם היא נועדה לברר אחריות, צדק וטובת ישראל — או רק להעמיק מחנות ולחלק כוח.

בעת של הבטחות, פסילות ומגעים פוליטיים, מוטב לזכור שהשאלה אינה רק מי יצליח להרכיב רוב. השאלה היסודית היא איזו הנהגה תדע לנהוג באחריות, לומר אמת, לקבל ביקורת ולפעול למען הכלל. זו אינה הכרעה טכנית; זו דרישה מוסרית שכל איש ציבור וכל אזרח יכולים להציב לנגד עיניהם.

מקורות

  1. ליברמן: "לא נתמוך בשום ממשלת מיעוט. הליכוד בלי נתניהו יכולים להיות שותפים" – ynet
  2. ליברמן מצהיר: לא אתן יד לממשלת מיעוט – ערוץ 7
  3. ליברמן חושף: "בכירי ליכוד אמרו לי - תעזרו לנו להיפטר מהאב, הבן ורוח הקודש" – וואלה
  4. הרשימה המשותפת: נעניק רשת ביטחון לכל ממשלה שתחליף את נתניהו – N12
  5. ישראל ביתנו — מנדטים בסקרים – פולימטר
  6. בחירות לכנסת ה-26, ט״ז בחשוון תשפ״ז, 27.10.2026 – משרד הפנים
  7. ליברמן מסנדל את איזנקוט? "לא אכנס לממשלת מיעוט. לא יהיה פטור לחרדים" – ynet.co.il
  8. ועדת הבחירות המרכזית- דף הבית – bechirot.gov.il
אביגדור ליברמןישראל ביתנוהליכודבנימין נתניהובחירות 2026ממשלת מיעוטקואליציה
ראיתם כתבה מעניינת באתר אחר? שלחו לנו קישור, ונכתוב מה אומרת עליה היהדות.שלחו כתבה ←

תגובות

מה דעתכם? היו הראשונים להגיבעדיין אף אחד לא הגיב על הכתבה הזו. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.כתיבת תגובה
התגובות מתפרסמות אחרי אישור.

עוד בפוליטיקה