הסכם העודפים של הליכוד והציונות הדתית: כך עשוי להיקבע מנדט עודף

הליכוד והציונות הדתית הודיעו ב-6 באוקטובר 2026 על חתימת הסכם עודפים לקראת הבחירות לכנסת ה-26. זהו הסכם טכני-אלקטורלי בין שתי רשימות נפרדות, שעשוי לשפר את סיכוייהן לקבל מנדט מן המנדטים שנותרו לחלוקה הארצית. הוא אינו מאחד ביניהן, אינו מוסיף להן מצביעים ואינו מבטיח מנדט לאחת מהן. חשיבותו בולטת יותר כאשר עוצמה יהודית מתמודדת בנפרד, ורשימת "עמך ישראל" של עופר וינטר ניצבת סמוך לאחוז החסימה בחלק מן הסקרים.

קודם כול: מי משתתף בחלוקה

ישראל היא אזור בחירה ארצי אחד, ובבחירות לכנסת מחולקים 120 מנדטים. רק רשימה שעברה את אחוז החסימה משתתפת בחלוקת המושבים. אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה-26 הוא 3.25% מן הקולות הכשרים.

בשלב הראשון מחלקים את סך הקולות הכשרים של הרשימות שעברו את הסף ב-120, וכך נקבע המודד. מספר הקולות של כל רשימה מחולק במודד, והיא מקבלת תחילה את מספר המנדטים השלמים הנגזר מכך. חלוקה זו אינה מקצה תמיד את כל 120 המושבים, והמושבים שנותרו מחולקים בשלב העודפים על פי שיטת בדר–עופר.

שתי רשימות יכולות לחתום מראש על הסכם עודפים, עד 11 ימים לפני יום הבחירות. כל אחת מהן מתמודדת בפתק נפרד, והחיבור ביניהן מתקיים רק בחישוב המושבים שנותרו. זהו ההבדל בין הסכם עודפים לרשימה משותפת: ברשימה משותפת המפלגות מתמודדות יחד מלכתחילה, ואילו בהסכם עודפים הן נשארות רשימות נפרדות.

כך מחושב המנדט העודף

לכל זוג שחתם על הסכם עודפים מחושב "מודד זוגי": מספר הקולות של שתי הרשימות יחד, מחולק במספר המנדטים שכבר קיבלו יחד, בתוספת אחד. גם רשימה שלא חתמה על הסכם יכולה להתמודד על המנדטים שנותרו לפי המודד שלה. המנדט העודף הבא ניתן לרשימה או לזוג שהמודד שלו הוא הגבוה ביותר.

החישוב חוזר לאחר כל מנדט שמחולק, משום שמספר המנדטים שכבר נרשם לזכות הרשימה או הזוג משתנה. אם צמד הליכוד–הציונות הדתית זוכה במנדט עודף, מתקיים חישוב פנימי נוסף בין שתי השותפות, לפי שיטת בדר–עופר, כדי לקבוע לאיזו מהן יירשם המנדט.

לכן לא ניתן לנקוב כבר עכשיו במספר המנדט שיושפע מן ההסכם. הדבר תלוי במספר הקולות הכשרים ביום הבחירות, במספר הרשימות שיעברו את אחוז החסימה, בתוצאותיהן ובמערך הסכמי העודפים כולו. ההכרעה אינה נגזרת מסקר יחיד ואף לא מממוצע סקרים.

למה הבחירה בציונות הדתית משמעותית

על פי דיווח בוואלה, בליכוד שקלו קודם לכן אפשרות להסכם עם רשימתו של עופר וינטר, ואילו הציונות הדתית הייתה אמורה לחתום עם עוצמה יהודית. לבסוף נחתם ההסכם עם הציונות הדתית. עוצמה יהודית מסרה בתגובה: "לצערנו הליכוד סירב לחתום על הסכם עודפים עם עוצמה יהודית".

עוצמה יהודית טענה כי המהלך נועד להקטין אותה ולהותיר את איתמר בן גביר מחוץ לממשלת אחדות אפשרית. בכיר בליכוד צוטט ב-ynet באשר לעופר וינטר: "הוא אומנם אמר שיילך עם נתניהו, אבל אנחנו לא בטוחים שיילך רק עם נתניהו". בדיווחים נוספים הוצג גם חשש בליכוד מפני אובדן קולות בגוש, אם ריצה עצמאית מימין לא תעבור את הסף.

לאחר ההסכם בין הליכוד לציונות הדתית, עוצמה יהודית נותרה, לפי הדיווחים, עם אפשרות להסכם עודפים עם "עמך ישראל" של וינטר או עם רשימת הנדל–זליכה. ההסכם בין הליכוד לציונות הדתית מעניק לצמד יתרון חישובי מול רשימות וזוגות אחרים בשלב חלוקת העודפים, אך אינו פותר את הפיצול בין כלל הרשימות שמימין להן.

וינטר, אחוז החסימה והסיכון שבפיצול

הסכם עודפים אינו יכול לסייע לרשימה שנותרה מתחת לאחוז החסימה. אם אחת משתי רשימות שחתמו על הסכם אינה עוברת את הסף, היא אינה משתתפת בחלוקת המנדטים או בחלוקת העודפים. לכן הסכם אפשרי בין עוצמה יהודית לרשימתו של וינטר יהיה רלוונטי רק אם שתי הרשימות יעברו את אחוז החסימה.

ממוצע הסקרים של אתר פתק 2026, נכון ל-5 באוקטובר 2026, העמיד את הליכוד על 22.1 מנדטים, את עוצמה יהודית על 7.4, את הציונות הדתית–זהות על 5.7 ואת עמך ישראל על 4.2 מנדטים. האתר מציין כי הממוצעים מחושבים רק מסקרים שבהם הרשימה עברה את אחוז החסימה, ולאחר מכן מותאמים לסך של 120 מנדטים. הם משקפים מגמה, ולא תוצאת אמת.

במקביל, וואלה דיווחה ב-6 באוקטובר 2026 כי בשני סקרים שפורסמו באותו שבוע מפלגתו של וינטר לא עברה את אחוז החסימה. בסקר וואלה מ-2 בספטמבר 2026, בתרחיש שבו הציונות הדתית התאחדה עם זהות, עמך ישראל קיבלה 2.3% בלבד. באותו תרחיש הוערך שכ-10% מן הקולות ניתנו למפלגות שמתחת לסף — שיעור השווה ערך לכ-12 מנדטים.

אם עמך ישראל תעבור את הסף, היא תהיה שחקנית עצמאית בחלוקת המנדטים ותוכל להיות שותפה להסכם עודפים. אם תישאר מתחת לסף, קולותיה לא ייכנסו כלל לחלוקת 120 המושבים.

התקדים של בחירות 2022 ממחיש מדוע מפלגות מייחסות חשיבות להסכמים כאלה. חדשות 14 דיווחו כי צמד הליכוד–הציונות הדתית קיבל אז שני מושבים נוספים בשלב חלוקת העודפים. באותן בחירות קיבל הליכוד 1,115,336 קולות ו-32 מנדטים, ורשימת הציונות הדתית ועוצמה יהודית קיבלה 516,470 קולות ו-14 מנדטים. בבחירות הקרובות, מספר הקולות, זהות הרשימות שיעברו את הסף והיחס בין המודדים הם שיקבעו אם להסכם שנחתם תהיה השפעה מעשית.