מנדלבליט בעדותו: הוריתי להפסיק את ההאזנה לנתן אשל

אביחי מנדלבליט, שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה בזמן חקירותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, העיד ביום ראשון בבית המשפט המחוזי בירושלים כי התברר לו בדיעבד על פעולות חקירה שלא אישר. במוקד עדותו מטעם ההגנה עמדה עמדת האזנת סתר שהוצבה לנתן אשל, מקורבו של נתניהו. מנדלבליט סיפר כי כאשר נודע לו עליה, דרש להפסיקה מיד — אלא אם יימצא חומר המקשר את אשל אישית לעבירות שנחקרו.

העדות עוסקת בשאלת גבולות הפיקוח של היועץ המשפטי לממשלה על החקירה: מה נדרש להביא לאישורו, מה נחשב פעולה שוטפת של המשטרה, והאם היו מהלכים שבוצעו מחוץ למסגרת שאושרה. ההגנה מבקשת לבסס באמצעותה את טענותיה בדבר פעולות חקירה שנעשו ללא האישורים הנדרשים. מנגד, מנדלבליט הבהיר כי לא סבר שכל צעד חקירתי מחייב אישור אישי שלו.

ההאזנה לנתן אשל והדרישה להפסיק

מנדלבליט אמר כי לא אישר כל פעולה ופעולה בתיק, וכי היו גם מהלכים משמעותיים שלא הובאו לפניו. לדבריו, הפעולה שהרגיזה אותו במיוחד הייתה הצבת עמדת האזנת סתר לאשל. הוא העיד שנמסר לו כי לא עלה בה מידע הרלוונטי למשפט, וכי דרש להפסיקה אלא אם יימצא בסיס המקשר את אשל עצמו לחשדות.

הסוגיה עלתה גם בעדויות קודמות בתיק. לפי מסמכים ועדויות שדווחו בתקשורת, במרץ 2017 הוצאו שני צווי האזנת סתר לאשל — לטלפון נייד ולטלפון נייח — במסגרת חקירת תיק 2000. החוקר שמואל שרביט העיד כי עמדת ההאזנה נסגרה בתוך פחות מחודש, לאחר שנמסרה לו הוראה להורידה בשל בעיות שהתעוררו סביב הפעלתה.

בחקירתו מטעם ההגנה נשאל מנדלבליט על צווי חיפוש, האזנות סתר ומערכת פגסוס. הוא אמר שאינו זוכר שימוש בצו חיפוש שניתן למטרה אחת לצורך מטרה אחרת; ביחס להאזנות הסתר בתיק השיב שלא ידע עליהן, ולגבי פגסוס ציין שלא עסק בסוג ההאזנה הספציפי.

בין פיקוח מיוחד לחקירה שוטפת

קו ההגנה מתמקד במחלוקת בדבר האישורים שנדרשו עם פתיחת החקירה ובמהלכה. סעיף 17 לחוק-יסוד: הממשלה קובע כי פתיחה בחקירה פלילית נגד ראש ממשלה טעונה את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. השאלה שעלתה בעדות אינה רק עצם אישור פתיחת החקירה, אלא גם היקף המעורבות שנדרש בהמשך הדרך בפעולות שונות שננקטו במסגרתה.

מנדלבליט הציג הבחנה בין פעולות מרכזיות לבין פעולות שוטפות: הוא ביקש כי הפעולות העיקריות והרגישות יובאו לעיונו, בשל אופיו החריג של התיק, אך לא ביקש לאשר כל צעד שמבצעת המשטרה.

עמית חדד, סנגורו של נתניהו, הציג למנדלבליט עדות קודמת של בכיר משטרה שלפיה כל פעולה אושרה מול היועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט השיב כי ביקש מעורבות בפעולות המרכזיות, ולא אישור פרטני לכל פעולה. הוא גם אמר שההחלטה להגיש כתב אישום נגד נתניהו בנובמבר 2019 הייתה החלטה אישית שלו.

תרגיל החקירה לניר חפץ

חלק נפרד בעדות עסק בתרגיל החקירה שנעשה לניר חפץ, עד המדינה בתיקים. מנדלבליט הגדיר את המהלך "פסול ולא נכון", ובהמשך אמר כי מדובר ב"אירוע פשוט לא בסדר". עם זאת, הוא הסתייג מן ההגדרה של המהלך כבלתי חוקי.

מנדלבליט הסביר כי לאחר שנודע לו על האירוע, התקיים דיון בעניינו. הוא הורה שלא להפגיש את הגורמים המעורבים ולא לתחקר אותם ישירות, אלא לבדוק את הדברים על בסיס מסמכים. לדבריו, החשש היה שבדיקה מול חוקרים ועדים שעלולים להופיע בהמשך בבית המשפט תפגע בניהול התקין של ההליך הפלילי.

מנדלבליט אמר כי העדיף את המשך ניהולו התקין של התיק על פני פתיחת חקירה במחלקה לחקירות שוטרים נגד המעורבים.

הוא הוסיף כי לא ידע שהתובעת יהודית תירוש נכחה בישיבה מפברואר 2018, שבה נדונה הכוונה לבצע חיפוש אצל מקורבת לחפץ וליצור מפגש בינה לבינו. לשיטתו, היה מצופה שיעדכנו אותו על נוכחותה בישיבה זו.

עדות חריגה והמשך הדיון

התובע יונתן תדמור אמר בתחילת הדיון כי עדות של יועץ משפטי לממשלה היא "חריג שבחריגים". הפרקליטות לא התנגדה לזימונו של מנדלבליט, אך ביקשה למקד את החקירה בשאלת אישורי פתיחת החקירה ולא להרחיבה לנושאים שאינם קשורים ישירות לכך.

מנדלבליט זומן מטעם ההגנה לשבע ישיבות, שאינן צפויות להתקיים ברצף. טרם נקבע אם בית המשפט יאפשר את מלוא המסגרת שביקשה ההגנה, או יקצר אותה בהתאם להיקף השאלות שיותרו.

נתניהו נכנס לאולם לאחר תחילת העדות ואמר: "האמת יוצאת לאור". לדיון הגיעו גם שר החוץ גדעון סער, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, חברת הכנסת טלי גוטליב ויו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה.