מסמכי נתניהו מול סיכומי הדיונים: הפערים בתשובה למבקר

תחקיר ynet ו"ידיעות אחרונות" מציב זה מול זה את תשובת ראש הממשלה בנימין נתניהו למבקר המדינה, שפורסמה בפברואר 2026, ואת מסמכי המקור, סיכומי הדיונים והעדויות מן התקופה שקדמה ל-7 באוקטובר. לפי הפרסום, ההשוואה מעלה פערים באופן שבו הוצגו אזהרות מודיעיניות, המלצות לפעולות יזומות בעזה והנחיות המדיניות מול חמאס. נתניהו, מנגד, טען בתשובתו כי הכשל המרכזי היה מודיעיני והגנתי, וכי גופי הביטחון הציגו בפניו תמונה של חמאס מורתע.

תשובה בת 55 עמודים ומחלוקת על התמונה שהוצגה

מסמך התשובה של נתניהו למבקר כלל 55 עמודים, מהם שלושה מושחרים. לפי הפרסום מפברואר, נתניהו כתב כי "לב הכשל נובע מאיבוד היתרון המודיעיני וההגנתי מול חמאס". הוא טען כי המידע שהועבר אליו מגופי המודיעין והביטחון לא שיקף תמונה אחרת, וכי המדיניות שהוצגה לו התבססה על הרתעה והחלשה של חמאס.

בתשובה הובאה גם הערכת מצב של השב"כ, שנחתמה לפי המסמך בשעה 05:15 בבוקר 7 באוקטובר, ולפיה הסיכוי למערכה רחבה הוערך כנמוך. נתניהו הציג את הדברים כחלק מטענתו שלפיה הדרג המדיני לא קיבל התרעה שתצביע על המתקפה המתקרבת.

התחקיר עוסק באזהרות מן החודשים שקדמו למתקפה, שעסקו בהתדרדרות אפשרית ובסיכוי להתלכדות זירות, לצד הצעות לפעילות התקפית בעזה. לפי הפרסום, חלק מן ההקשרים האלה לא נכללו בתשובה שנמסרה למבקר ולציבור.

בפברואר השתתף נתניהו בישיבה חסויה של ועדת החוץ והביטחון שנמשכה כחמש שעות, ובה הציג לחברי הוועדה חומרים שהעביר למבקר המדינה מהשנים שקדמו ל-7 באוקטובר. עוד קודם לכן, ב-25 בדצמבר 2025, נפגש עם מבקר המדינה וצוותו לצורך מענה לשאלות הביקורת.

ההמלצות בעזה והמדיניות של שמירת הרגיעה

לפי התחקיר, כבר ב-6 באפריל 2023 המליצו ראש השב"כ רונן בר והרמטכ"ל הרצי הלוי על סיכולים בעזה. בישיבת קבינט ב-9 במאי צוטט נתניהו כאומר: "אין לנו עניין להיכנס למערכה מול חמאס". על פי הפרסום, ההיערכות לסיכול בכירים הותנתה בהצטרפות חמאס ללחימה.

ב-21 במאי, כך דווח, בר הציע היערכות למבצע שיכלול "מכת פתיחה + סבב סיכולים" והזהיר כי לא יהיה מנוס ממערכה בעזה. תגובת נתניהו, לפי התחקיר, הייתה כי קיים "מאזן הרתעה חזק מול חמאס". ביולי הוגדר בדירקטיבה המדינית יעד הפעולה ברצועה כ"מאמץ לשימור רגיעה לאורך זמן (זירה משנית)".

המחלוקת בין הגרסאות נוגעת גם לשאלה מי דחף לפעולה ומי ביקש לצמצם הסלמה. בתשובתו למבקר הציג נתניהו את עצמו כמי שהתמודד עם הערכות ביטחוניות מרגיעות. בתחקיר נטען, מנגד, כי מסמכי הדיונים מצביעים על הצעות תקיפה מצד ראשי המערכת ועל העדפה של ראש הממשלה לשמירה על יציבות ולהימנעות ממערכה רחבה.

באוגוסט 2023, לפי הפרסום, השב"כ התריע כי "הגירעון ההרתעתי גדל", ובר ביקש תקיפה יזומה בעזה. נתניהו השיב, על פי הציטוט בתחקיר, כי תקיפה עשויה לסייע אך לא לשנות את עיקר המגמה. בספטמבר החריפה האזהרה: בר התריע מפני מצב ביטחוני חמור ומפני סיכוי לא מבוטל להתלכדות זירות. נתניהו סיכם, לפי התחקיר, כי היעד הוא "תקופת חגים שקטה ככל הניתן".

מחלוקת על סיכולים ועל אזהרות שהוצגו חלקית

כמה ימים לאחר אותה אזהרה, כך נטען בתחקיר, ניתן אישור עקרוני לסכל אנשי חמאס שכוונו לפיגועים בגדה. ואולם, כשעלה הדיון על אפשרות לתקיפה מן האוויר בעזה, הסתייג נתניהו מפעולה כזו שלא בעקבות פיגוע חמור והעדיף חלופה קרקעית. לפי הפרסום, מדובר בחלופה מורכבת וארוכה יותר להכנה.

ב-1 באוקטובר ביקש בר להפעיל תוכנית שהוכנה לחיסול מוחמד דף, יחיא סינוואר ובכירים נוספים. הרמטכ"ל דיבר על הכנות למערכה רחבה ועל קמפיין סיכולים נגד מה שהוגדר "מטה הגדה". התחקיר טוען כי נתניהו לא אישר את היוזמות והורה על "ניהוג עדין מאוד ושימור יציבות ביטחונית".

התחקיר מתייחס גם למסמך של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תת-אלוף עמית סער ז"ל, מ-3 באוקטובר 2023. במסמך הומלץ, לפי הפרסום, לשמור על מדיניות של "אפס מדויקים" ברצועה גם במחיר של יום קרב, כדי שלחמאס לא יהיו טילים ורקטות מדויקים. בתשובת נתניהו נשמרה, לפי התחקיר, ההערכה שחמאס מתעצם "בשיפוע מתון"; ההמלצה לפעול גם במחיר של הסלמה לא נכללה.

טענה נוספת נוגעת לציטוט מהערכת אמ"ן שנתית על הזירה הפלסטינית. בתשובה שפורסמה הובא הקטע שלפיו הפלסטינים לא יהיו הכוח המניע מאחורי מערכה רב-זירתית. לפי התחקיר, ההמשך — שלפיו הם עלולים ליצור תנאים שיסבכו את המצב ויקרבו מערכה כזו — לא הובא. גם אזהרות על אפשרות לחיבור של לבנון, איראן וחיזבאללה למערכה לא נכללו באותו ציטוט.

מסמך משרד ראש הממשלה והמסלול שנעצר

התחקיר מצביע גם על מסמך מאפריל 2024 שהעביר משרד ראש הממשלה למבקר המדינה. לפי המסמך המצוטט בפרסום, הנחיות הדרג המדיני כללו דחיית עימותים ושימור חמאס כ"כתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת". באותו מסמך נאמר כי גישה זו חלחלה לתפיסה המבצעית של צה"ל בכל הנוגע להימנעות מהכרעת חמאס ולחיפוש אחר חלופות להכרעה.

השאלות על תהליכי קבלת ההחלטות עדיין לא זכו לבירור פומבי מלא במסגרת ביקורת המדינה. ב-29 ביוני 2026 הודיע משרד מבקר המדינה כי בעקבות פסק הדין ייעצרו ארבע ביקורות ליבה, ובהן הבדיקות על הגנת גבול הרצועה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני, ומהלך אירועי 7 באוקטובר.

לפי סיכום פסק הדין, ביקורות אלה חרגו לבחינת מדיניות ואסטרטגיה ביטחונית. ארבע ביקורות אחרות, ובהן אלה הנוגעות לרישוי ולאבטחת המסיבה ברעים ולהיערכות ההגנתית בערי הדרום, הותרו להשלמה ולפרסום.

במקביל, צוות מומחים של צה"ל בראשות סמי תורג'מן בחן 25 תחקירים פנימיים על 7 באוקטובר וקבע כי איכותם אינה אחידה: חלקם מקצועיים ומקיפים, חלקם חלקיים וחלקם אינם מניחים את הדעת. המחלוקת על המסמכים נותרת חלק מן הוויכוח הרחב על האזהרות שניתנו, ההחלטות שהתקבלו והאחריות לכשלי 7 באוקטובר.