10 באוקטובר 2026 · 29 בתשרי 5787

מסמך נתניהו על 7 באוקטובר: הפערים מול התיעוד

מסמך התשובות בן 55 העמודים שפרסם ראש הממשלה למבקר המדינה מציג את גרסתו לכשלי 7 באוקטובר. תיעוד פומבי, דירקטיבות והצהרות קודמות מעלים פערים בכמה מטענותיו המרכזיות.

הכתבה נכתבה בסיוע בינה מלאכותית על בסיס מקורות פומביים, ונבדקה ואושרה בידי עורך האתר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בפני כתבים
Israeli PM Netanyahu Addresses Reporters · צילום: U.S. Department of State / Rawpixel, CC0

עיקרי הדברים

  • נתניהו פרסם ב־5 בפברואר 2026 מסמך בן 55 עמודים בתשובה לשאלות מבקר המדינה על אירועי 7 באוקטובר.
  • הודעת דובר צה״ל מ־2018 אינה מתיישבת עם הצגת מותו של נור א־דין ברכה כסיכול מתוכנן.
  • דירקטיבות שנמסרו בשם ראש הממשלה כללו יעדי שקט, דחיית עימותים והימנעות מהסלמה בעזה.
  • אין עדיין הכרעה חקירתית מוסמכת וסופית בשאלת האחריות האישית לאסון.

מסמך בן 55 עמודים שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו ב־5 בפברואר 2026, כתשובה לשאלות מבקר המדינה על אירועי 7 באוקטובר, מציג את עמדתו שלפיה הכשל נבע בעיקר מכשלי מודיעין והגנה. לפי המסמך, הדרג המדיני לא קיבל התרעה מספקת, ונתניהו ביקש לאורך השנים לקדם מהלכים תקיפים יותר מול חמאס. אלא שתיעוד פומבי, דירקטיבות שנמסרו בשם ראש הממשלה והצהרות קודמות שלו מעלים פערים מול חלק מהטענות במסמך.

המחלוקת עוסקת במדיניות ישראל כלפי עזה בשנים שקדמו למלחמה, בהערכת ההרתעה מול חמאס ובמידע שהגיע לצמרת המדינית.

ברכה לא היה יעד המבצע

אחת הדוגמאות הבולטות במסמך נוגעת לנור א־דין ברכה, איש הזרוע הצבאית של חמאס שנהרג בפעולה חשאית בחאן יונס בנובמבר 2018. במסמך של נתניהו הוא נכלל ברשימת סיכולים שבוצעו, לפי התיאור, בהנחיית ובאישור ראש הממשלה.

אולם הודעת דובר צה״ל שפורסמה ב־12 בנובמבר 2018 קבעה במפורש כי מטרת הפעולה לא הייתה חיסול או חטיפה. במהלך הפעולה נהרג קצין צה״ל בדרגת סגן־אלוף וקצין נוסף נפצע. ברכה נהרג בחילופי האש שהתפתחו לאחר שהכוח נחשף.

הצגת מותו של ברכה כסיכול מתוכנן אינה מתיישבת עם הודעת צה״ל בזמן אמת על מטרת הפעולה. שאלת אישור המבצע והאחריות המדינית לו נפרדת מן השאלה אם ברכה היה יעד הפעולה.

מדיניות של שקט ודחיית עימותים

במסמך טען נתניהו כי המונחים „הכלה” ו„שקט” לא נכללו בדירקטיבה שלו כלפי רצועת עזה. ואולם, בדירקטיבה מ־7 באפריל 2019, שתועדה בדוח מבקר המדינה על בסיס חומרים שהועברו ממשרד ראש הממשלה, נדרשו גופי הביטחון לעשות מאמץ לשמר את עזה כזירה משנית ולהימנע ככל האפשר מהסלמה.

בין יעדי המדיניות שנמסרו בשם ראש הממשלה הופיעו שקט ביטחוני לטווח ארוך, דחיית עימותים ושימור כתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת ברצועה. בדירקטיבה נוספת, מ־14 במאי 2020, הופיע שוב יעד של שקט ביטחוני לאורך זמן, לצד מניעת או צמצום התעצמות חמאס.

קיומה של מדיניות המבקשת לדחות עימות אינו קובע כשלעצמו שהייתה שגויה: ממשלות נדרשות לשקול סיכונים צבאיים, מדיניים ואזרחיים. עם זאת, התיעוד סותר את הטענה שלא הוגדרה מדיניות שבמרכזה רגיעה, הימנעות מהסלמה ודחיית עימותים.

ההרתעה: הערכת מודיעין או עמדה שהוצגה לציבור

המסמך מייחס את הקביעה כי חמאס מורתע להערכה מודיעינית של גופי הביטחון. לפי קו זה, ראש הממשלה הסתמך על הערכה מקצועית שהוצגה לו.

אלא שב־15 במאי 2023, לאחר מבצע מגן וחץ, נתניהו אמר כי ישראל שינתה את משוואת ההרתעה וכי חמאס נמנע מירי מאז מבצע שומר החומות. הדברים תועדו גם בדוח מבקר המדינה. באותו הקשר אמר: „שינינו את משוואת ההרתעה. אין לי ספק בזה בכלל”.

הצהרה פומבית של ראש ממשלה אינה זהה להערכת מודיעין המוצגת בפניו. במקרה זה, נתניהו הציג לציבור את ההרתעה מול חמאס כהישג וכעמדה שבה הוא בטוח.

תחקיר ynet העלה גם את הטענה כי נתניהו ציטט הערכת מוסד מ־21 בספטמבר 2023 באופן חלקי, בלי המשך שלפיו חמאס אינה נרתעת מעימות אם תידרש לו.

מה ידע ראש הממשלה על „חומת יריחו”

מחלוקת מרכזית נוספת נסובה סביב תוכנית המתקפה של חמאס, שכונתה „חומת יריחו”. במסמך כתב נתניהו כי לא קיבל ולא עודכן על המסמך, ואף לא על קיומם של אימונים המדמים את תוכנית המתקפה.

מנגד, דיווח של ynet קבע כי מצגת שהוצגה ביום עיון בפיקוד דרום בנובמבר 2022, ובה תרחיש מפורש של מימוש „חומת יריחו”, הועברה לנתניהו. לשכת ראש הממשלה מסרה באותו דיווח כי המסמך הספציפי עצמו לא הגיע אליו.

המחלוקת נוגעת אפוא לא רק לשאלה אם מסמך שנשא את הכותרת „חומת יריחו” הגיע לנתניהו, אלא גם להיקף המידע שהוצג לו על יכולות חמאס ועל תרחישי פשיטה וחדירה.

האלוף במילואים אבי גיל, שכיהן כמזכיר הצבאי של נתניהו ביום המתקפה, אמר ב־8 באוקטובר 2026 כי התרעות מוקדמות הוצגו לראש הממשלה וכי מסמך התשובה למבקר אינו משקף, לשיטתו, את מלוא שהתרחש בדיונים. עם זאת, גיל הדגיש: „לא הייתה התרעה קונקרטית למתקפה כפי שהתרחשה”. הליכוד דחה את דבריו וטען כי מדובר במסע תעמולה שקרי ומונע פוליטית.

הצורך בבירור מוסמך ומלא

המסמך של נתניהו הוא תשובה מטעמו של ראש הממשלה, ולא דוח חקירה עצמאי. גם פרסומים עיתונאיים אינם תחליף למנגנון בעל סמכות לעיין בחומרים, לגבות עדויות ולהציג מסקנות.

ביוני 2026 הודיע משרד מבקר המדינה כי בעקבות פסיקת בג״ץ ייעצרו ארבע ביקורות ליבה שנותרו פתוחות, ובהן הביקורות על תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני ועל מהלך אירועי 7 באוקטובר. לכן, עדיין אין מסקנה מוסמכת וסופית בשאלת אחריותם האישית של הדרג המדיני, הצבאי והמודיעיני.

עם זאת, החומר שכבר פורסם מצביע על כך שבחלק מהנושאים המרכזיים המסמך מציג תמונה חלקית. תיעוד הפעולה בחאן יונס, הדירקטיבות המדיניות וההצהרות על ההרתעה אינם מתיישבים במלואם עם האופן שבו הוצגו הדברים בתשובת ראש הממשלה.

מה אומרת היהדות

אמת ציבורית אינה עניין של מחנה

החובה להתרחק מן העיוות

הוויכוח על אירועי 7 באוקטובר כולל מחלוקות עובדתיות, פוליטיות ומוסדיות. דווקא משום כך, המסורת היהודית מציבה אמת ודייקנות כתשתית לחיים ציבוריים. התורה מצווה: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז). אין זו רק אזהרה מפני אמירת שקר מפורש; יש כאן דרישה להתרחק גם ממצב שבו התמונה מטושטשת, הפרטים מוצגים באופן חלקי או המסקנה נקבעת לפני הבירור.

במסכת שבת נאמר ש"חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת" (שבת נה ע"א). אמת אינה סיסמה שמחזיקים בה כדי לנצח יריב, אלא מידה שמחייבת את כל הצדדים: את מי שמקבל החלטות, את מי שמבקר אותן, את מי שמפרסם מידע ואת מי שקורא אותו. כאשר מדובר באסון לאומי, האחריות הזו כבדה במיוחד. כל פרט עשוי לגעת בשאלות של חיים ומוות, באמון של משפחות וביכולת לתקן את שנכשל.

צדק, אמת ושלום

רבן שמעון בן גמליאל לימד: "על שלושה דברים העולם עומד: על הדין, ועל האמת, ועל השלום" (משנה, אבות א, יח). שלושת היסודות כרוכים זה בזה. דין דורש בירור הוגן; אמת דורשת נאמנות לעובדות גם כשהן אינן נוחות; ושלום יציב אינו נבנה מהשתקה או מטשטוש, אלא מאמון שנוצר כאשר הציבור יודע שהדברים נבדקו ביושר.

הדברים אינם מחייבים את הקורא לקבוע מראש מי אשם, ואינם מחליפים חקירה מסודרת. הם כן מזכירים שהחיפוש אחר האמת אינו שירות למחנה פוליטי כלשהו. הוא חוב מוסרי כלפי הנפגעים, כלפי החברה וכלפי הדורות הבאים. חברה שיודעת לשאול, להקשיב, לתקן ולהודות גם במה שלא ידעה — בונה יסוד איתן יותר של אחריות וערבות הדדית.

מקורות

  1. המסמך שפרסם נתניהו עמוס בשקרים וסילופים. ואנחנו חושפים אותם אחד-אחד – ynet
  2. נתניהו פרסם את תגובתו למבקר המדינה על מחדל 7 באוקטובר – N12
  3. כך נחשף נתניהו ל'חומת יריחו' כבר ב־2018 – ynet
  4. צה״ל: נערכנו לפעולה בעזה זמן רב, מטרתה לא הייתה חיסול או חטיפה – ynet
  5. המזכיר הצבאי לשעבר של נתניהו: האזהרות הוצגו לראש הממשלה – וואלה
  6. Netanyahu’s former military secretary alleges attempt to alter October 7 records – The Times of Israel
  7. לדאבון הלב, שלוש שנים לאחר אסון 7.10 אזרחי המדינה טרם קיבלו את התשובות לשאלות הקשות – משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור
  8. Netanyahu releases his answers to state comptroller's October 7 investigation | The Times of Israel – timesofisrael.com
בנימין נתניהו7 באוקטוברמבקר המדינהחמאסחומת יריחומחדל 7 באוקטובר
ראיתם כתבה מעניינת באתר אחר? שלחו לנו קישור, ונכתוב מה אומרת עליה היהדות.שלחו כתבה ←

תגובות

מה דעתכם? היו הראשונים להגיבעדיין אף אחד לא הגיב על הכתבה הזו. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.כתיבת תגובה
התגובות מתפרסמות אחרי אישור.

עוד בפוליטיקה

פוליטיקה

מסמך נתניהו למבקר: הפערים, ההקשר והשאלות שנותרו פתוחות

תשובת ראש הממשלה למבקר המדינה מטילה את עיקר האחריות לכשלי 7 באוקטובר על מערכת הביטחון. מסמכים רשמיים ופרסומים נוספים מציגים תמונה מורכבת יותר של מדיניות הרגיעה, פעולת חאן יונס וזרימת המידע על „חומת יריחו”.

פוליטיקה

המשבר עם בריטניה: מה נשאר מהנציגות בירושלים ומה נמשך

ישראל מימשה את צעדי התגובה לסנקציות הבריטיות, אך הסדר של הרגע האחרון הותיר שבעה דיפלומטים במתחם בשייח' ג'ראח. השגרירות בתל אביב ממשיכה לפעול, אך הערוצים הבריטיים מול הפלסטינים צומצמו באופן ניכר.

פוליטיקה

סולברג הורה לבן גביר ולעוצמה יהודית לערוך סרטון: גבול התעמולה ונכסי הציבור

יו״ר ועדת הבחירות הורה להסיר או לטשטש קטעים שבהם נראו מאבטחים בכובעי ״משטרה״ בסרטון מא־טור, וחייב את בן גביר בהוצאות של 6,000 ש״ח. ההחלטה מחדדת את הגבול בין קמפיין פוליטי לשימוש בסממנים ובנכסים ציבוריים.