נתניהו וסמוטריץ' מגבירים הצבעה בימין: מה משמעות היעדר בן גביר

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו״ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' צפויים להשיק ביום חמישי את תוכנית "אשכולות הזהב" — מבצע שטח שנועד להניע לקלפיות מצביעי ימין שלא תכננו להצביע בבחירות לכנסת ה־26, שייערכו ב־27 באוקטובר. ראש מועצת בנימין ישראל גנץ צפוי להשתתף במהלך. עוצמה יהודית ואיתמר בן גביר אינם שותפים למבצע.

היעדרו של בן גביר בולט משום שהמהלך מגיע יומיים לאחר שהליכוד והציונות הדתית חתמו על הסכם עודפים. שני הצעדים אינם אותו דבר: האחד הוא מבצע ארגוני להגדלת שיעור ההצבעה, והשני הוא הסדר אלקטורלי בין שתי רשימות. יחד הם מציגים ציר פעולה בין נתניהו לסמוטריץ'.

מהו מבצע "אשכולות הזהב"

מטרת המבצע, לפי הפרסומים, היא להגיע לכ־200 אלף מצביעי ימין פוטנציאליים ולהפיק מהם חמישה מנדטים. זהו יעד קמפייני, ולא תחזית רשמית של ועדת הבחירות. ההמרה בין מספר מצביעים למנדטים תלויה בשיעור ההצבעה הכללי, בחלוקת הקולות בין הרשימות ובמספר הקולות שיינתנו לרשימות שלא יעברו את אחוז החסימה.

ליבת התוכנית היא מיפוי שכונות במעוזי ליכוד לפי שלוש קטגוריות: "זהב טהור", "זהב" ו"כסף". המיקוד הוא באזורים שבהם התמיכה בליכוד גבוהה, אך שיעור ההצבעה נמוך יחסית. המטה מבקש להביא לקלפי מצביעי ימין שעלולים להישאר בבית.

דרכי הפעולה שפורסמו כוללות מעבר מדלת לדלת במוקדים אסטרטגיים, מערך טלפוני באזורים שלא יכוסו בפעילות השטח, סיוע למתקשים להגיע לקלפי והפעלת דמויות מפתח קהילתיות. ב־i24NEWS תואר היעד כניסיון "להעיר" מצביעי ימין שלא תכננו לצאת לקלפי.

לכן, ההגדרה של המהלך כ"תיאום ליום הבחירות" אינה מדויקת. מדובר במבצע הנעת בוחרים שמושק כעת, 19 ימים לפני ההצבעה. הוא עשוי לכלול גם סיוע מעשי ביום ההצבעה, אך אינו מוגבל אליו.

הסכם העודפים: המהלך הטכני שכבר נחתם

ההיבט הטכני־אלקטורלי נמצא במקום אחר: הסכם העודפים שעליו חתמו הליכוד והציונות הדתית ב־6 באוקטובר. לפי שיטת הבחירות לכנסת, הסכם כזה משפיע על חלוקת מנדטים עודפים לאחר ספירת הקולות. הוא רלוונטי רק אם שתי הרשימות שעומדות מאחוריו עברו את אחוז החסימה.

הסכם עודפים אינו רשימה משותפת, אינו איחוד מפלגות ואינו הסכם קואליציוני. הוא גם אינו קובע מי ישב בממשלה לאחר הבחירות. משמעותו המעשית היא הסדרת אופן חלוקת המנדטים העודפים בין שתי רשימות, על פי הכללים הקבועים בחוק.

הצירוף בין ההסכם לבין מבצע השטח יוצר שני רבדים של שיתוף פעולה. ברובד הראשון, הליכוד והציונות הדתית מבקשים לצמצם אובדן קולות בימין באמצעות הגעה לבוחרים שאינם צפויים להצביע. ברובד השני, הן קושרות ביניהן את חלוקת המנדטים העודפים. עוצמה יהודית אינה צד לאף אחד משני המהלכים שפורסמו השבוע.

מדוע בן גביר נשאר מחוץ לתמונה

בעוצמה יהודית פירשו את הסכם העודפים ואת אי־שיתופם במבצע כמהלך פוליטי מכוון. בהודעת המפלגה שצוטטה בוואלה נאמר: "לצערנו הליכוד סירב לחתום על הסכם עודפים עם עוצמה יהודית". במפלגה טענו כי מדובר בניסיון להקטין אותה ולהשאיר את בן גביר מחוץ לממשלת אחדות עתידית עם גדי איזנקוט.

מארגני כנס נתניהו–סמוטריץ' דחו את הטענה להחרמה והסבירו כי המהלך נשען על תשתית של אלפי פעילים ותלמידי ישיבות המזוהים עם הציונות הדתית. אירוע ההשקה עצמו תואר ככנס מצומצם בהשתתפות עשרות רבנים בכירים וראשי מוסדות מן המגזר. לפי ההסבר הארגוני, החיבור לסמוטריץ' נובע מסוג התשתית שנבחרה למבצע.

לצד ההסבר הארגוני, השותפות במבצע ובהסכם העודפים מדגישה את הציר נתניהו–סמוטריץ', בזמן שבן גביר אינו שותף לשני המהלכים.

המתיחות בין סמוטריץ' לבן גביר אינה חדשה. בסוף אוגוסט דווח על יחסים עכורים ביניהם ועל חילופי דברים חריפים. סמוטריץ' כינה בעבר את התנהלות בן גביר "חרפה" וטען שהוא עסוק בקמפיין בחירות; בן גביר, מצדו, אמר שריצה משותפת עם סמוטריץ' "תבריח מצביעים". המחלוקת אינה רק על חלוקת תפקידים, אלא גם על השאלה אם ריצה נפרדת או חיבור בין המפלגות משרתים טוב יותר את מחנה הימין.

המספרים שמסבירים את הדחיפות

בסקר כאן חדשות, שעודכן ב־4 באוקטובר, קיבל הליכוד 21 מנדטים, עוצמה יהודית שמונה מנדטים והציונות הדתית שישה. נתונים אלה מסבירים את האינטרסים השונים: לבן גביר יש תמריץ לשמור על מותג עצמאי, ואילו לסמוטריץ' יש תמריץ להבטיח שמפלגתו לא תיפגע מאחוז החסימה.

ממוצע הסקרים של "פתק 2026", שעודכן ב־5 באוקטובר על בסיס שבעה סקרים, העמיד את גוש נתניהו על 54.6 מנדטים בממוצע, מול 48.8 לגוש האופוזיציה. הטווח שנמדד לגוש נתניהו היה רחב — בין 49 ל־64 מנדטים. ממוצע נוסף, שעודכן ב־8 באוקטובר, העמיד את הליכוד על 22.5 מנדטים, את עוצמה יהודית על 7.8 ואת הציונות הדתית־זהות על 5.9. לפי אותו מדד, רק אחד משמונה סקרים אחרונים העניק לציר הקואליציוני 61 מנדטים או יותר.

סקרים אינם תוצאות בחירות, אך הם מסבירים מדוע מאבק על מי שאינו מתכוון להצביע הופך למרכזי. כשממוצעי הסקרים מציגים לגוש נתניהו פחות מ־61 מנדטים בממוצע, כל שיפור בשיעור ההצבעה במעוזים עשוי להיות בעל משקל.

צעד מעשי, ואיתות פוליטי

העובדה המוכחת היא מבצע משותף לליכוד ולציונות הדתית, שנועד להגדיל את ההצבעה בימין, לצד הסכם עודפים בין שתי המפלגות. היעדר בן גביר הוא עובדה ארגונית ופוליטית כאחד: הוא משקף את בחירת המארגנים להישען על תשתית הציונות הדתית, ובו בזמן מדגיש את הציר נתניהו–סמוטריץ'.

הטענה שהמהלך מבשר ממשלת אחדות בלי בן גביר היא עמדתה של עוצמה יהודית. בחודש שעבר דווח כי נתניהו עדיין העדיף חיבור בין בן גביר לסמוטריץ', גם בזמן שנבחנה אפשרות לחיבורים אחרים בתוך הגוש. הסכם העודפים ומבצע "אשכולות הזהב" מבטאים שיתוף פעולה אלקטורלי־ארגוני בין הליכוד לציונות הדתית, אך אינם הסכם קואליציוני.