מסמך נתניהו למבקר: הפערים, ההקשר והשאלות שנותרו פתוחות

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ב-5 בפברואר 2026 תשובה בת 55 עמודים לשאלות מבקר המדינה על אירועי 7 באוקטובר. המסמך מציג את הכשל בעיקר כתוצאה של הערכות מודיעין שגויות, ליקויים בהגנה והחלטות שנעשו במערכות הביטחון ובממשלות קודמות. נתניהו טען שלא קיבל התרעה על כוונת חמאס לצאת למלחמה רחבה, שלא עודכן על תוכנית הפלישה שכונתה „חומת יריחו”, ושמערכת הביטחון היא שהציגה לו את חמאס כמורתע ואת הרגיעה ברצועה כיעד אפשרי.

בדיקה מול דוח מבקר המדינה, תיעוד רשמי ופרסומים נוספים מלמדת שחלק מן הטענות דורש דיוק והקשר. לצד האחריות הכבדה של צה״ל, שב״כ ואמ״ן לכשלי ההתרעה, המודיעין וההגנה, ישנם מסמכים המתעדים גם מדיניות מדינית של דחיית הסלמה ושימור הרגיעה מול חמאס.

מה כלל מסמך התשובה של נתניהו

לפי הדיווח על פרסום התשובה, נתניהו טען כי גופי המודיעין הציגו הערכת מצב שלפיה חמאס מורתע ומעדיף יציבות אזרחית ברצועה. הוא כתב שלא קיבל התרעה על כוונת הארגון לפתוח במלחמה, והוסיף כי החומרים שהוצגו לו עסקו בחדירות מוגבלות ובאיומי מנהרות — ולא בפלישה רחבה ליישובי העוטף.

בסוגיית „חומת יריחו” טען ראש הממשלה שהתוכנית לא הוצגה לו, וכי לא עודכן באימונים שדימו אותה. המסמך גם מפנה את תשומת הלב להחלטות מדיניות קודמות, ובהן ההתנתקות מרצועת עזה, ומטיל את עיקר האחריות לכשל על מערכת הביטחון. לפי הפרסום, המסמך לא כלל קבלת אחריות אישית של ראש הממשלה.

באותו יום הופיע נתניהו גם בישיבה חסויה של ועדת החוץ והביטחון, שנמשכה כחמש שעות. לפי הודעת הוועדה, הוא הציג חומרים מתקופה של 12 שנים — ממבצע צוק איתן בשנת 2014 ועד הימים הסמוכים ל-7 באוקטובר. השאלה אינה רק מה אירע בבוקר המתקפה, אלא גם אילו הנחות עבודה ומדיניות עיצבו את היחס לרצועה במשך שנים.

מדיניות הרגיעה הופיעה גם בדירקטיבות מדיניות

אחת הטענות המרכזיות במסמך היא שהמונחים „הכלה” ו„שקט” לא היו חלק מהנחיות ראש הממשלה. ואולם, דוח של מבקר המדינה מתעד חומר שנמסר למבקר ממשרד ראש הממשלה, ובו דירקטיבה שהופצה ב-7 באפריל 2019 בשם ראש הממשלה. הדירקטיבה קבעה שיש „לעשות כל מאמץ לשמר את עזה כזירה משנית, ולפיכך, להימנע ככל הניתן מהסלמה”.

אותו דוח מתאר יעדי מדיניות נוספים: שקט ביטחוני לאורך זמן, דחיית עימותים ושימור חמאס כ„כתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת”. אין במסמכים הללו הוכחה לכך שמדיניות זו לבדה הביאה לכשל של 7 באוקטובר. מדיניות של צמצום הסלמה יכולה להישען על שיקולים ביטחוניים, מדיניים ואזרחיים. אך היא מקשה על הטענה שהחתירה לרגיעה הייתה יוזמה של הדרג המקצועי בלבד, ללא הנחיה או אישור מדיני.

גם ערב המתקפה נותרה הרגיעה יעד מפורש. לפי פרסום של N12, בדיון מצומצם ב-10 בספטמבר 2023 הוגדר יעד של „תקופת חגים שקטה ככל הניתן”. בדיון קבינט שנערך יומיים לאחר מכן דובר על שימור הרגיעה ועל בחינה זהירה של מהלכים יזומים. התיעוד הזה אינו גורע מאחריות מערכת הביטחון להיערכות, להתרעה ולהגנת הגבול; הוא כן מצביע על כך שהדרג המדיני היה שותף לקביעת מסגרת מדינית שביקשה להימנע מהידרדרות רחבה.

נור ברכה: אישור פעולה אינו הופך את מותו ליעד המבצע

במסמך נתניהו מוזכר נור ברכה כאחד מבכירי חמאס שחוסלו במסגרת פעילות שאושרה בידי ראש הממשלה. ברכה, מפקד גדוד חאן יונס מזרח בזרוע הצבאית של חמאס, נהרג בפעולה החשאית בחאן יונס בנובמבר 2018.

אלא שההגדרה חשובה. בזמן אמת מסר דובר צה״ל כי הפעולה לא נועדה לחיסול או לחטיפה. לפי הדיווחים מאותו לילה, הכוח הישראלי נחשף, התפתחו חילופי אש, ובמהלכם נהרג סא״ל מ׳ ונפצע קצין נוסף. ברכה נהרג אף הוא במהלך חילופי האש.

המשמעות אינה שהדרג המדיני לא אישר את הפעולה או שאין מקום לבחון את אחריותו לתוצאותיה. אולם יש הבדל עובדתי בין אישור מבצע חשאי לבין תיאור מותו של פעיל חמאס כיעד חיסול מתוכנן. הודעת דובר צה״ל מאותה עת מחייבת להבחין בין השניים.

„חומת יריחו”: מה אפשר לקבוע ומה עדיין לא

השאלה אם נתניהו נחשף לתוכנית „חומת יריחו” היא אחת הרגישות ביותר בדיון. נתניהו טען כי התוכנית לא הוצגה לו. מנגד, תחקיר ynet דיווח כי מצגת מפיקוד דרום, שהוצגה ביום עיון בנובמבר 2022 והועברה ללשכת ראש הממשלה, כללה תרחיש שכונה „מימוש חומת יריחו”.

עם זאת, העברת מצגת ללשכה אינה מוכיחה כשלעצמה שנתניהו קרא אותה, שהוצגה לו בעל פה או שנמסרה לו הערכת מצב שלפיה התרחיש עומד להתממש בזמן קרוב. לכן, הקביעה הזהירה היא שקיימות ראיות לכך שחומר הנוגע לתרחיש הגיע ללשכת ראש הממשלה; אך אין בכך, לבדו, הוכחה מלאה למודעות אישית של נתניהו לכל פרטיו או למשמעותו המבצעית.

הדיוק הזה חיוני גם משום שהכשל היה רחב בהרבה משאלת ידיעתו של אדם אחד. הוא כלל הנחות מודיעיניות, הערכות לגבי כוונות חמאס, היערכות בגבול, מנגנוני התרעה וקבלת החלטות בדרגים שונים.

הבדיקה המוסדית עדיין אינה שלמה

מבקר המדינה כבר קבע בדוח אחר כי ישראל פעלה ללא תפיסת ביטחון לאומי מאושרת ורשמית בעלת תוקף מחייב. ממצא זה מציב הקשר רחב לוויכוח הנוכחי: החלטות על הרתעה, הסדרה, הפעלת כוח ודחיית עימותים התקבלו לאורך השנים בלי מסגרת לאומית מחייבת וברורה שאושרה בקבינט או בממשלה.

ואולם, גם עבודת הביקורת לא הגיעה למיצוי מלא. ב-29 ביוני 2026 הודיע משרד מבקר המדינה, בעקבות פסיקת בג״ץ, כי ארבע ביקורות ליבה הופסקו: הלוחמה הכלכלית בטרור, הגנת הגבול ברצועת עזה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני, ומהלך אירועי 7 באוקטובר. ארבע ביקורות אחרות, ובהן בדיקות הנוגעות למסיבה ברעים ולהגנת ערי הדרום, הורשו להימשך.

במצב זה, מסמך התשובה של נתניהו אינו מחליף בירור מוסדי מלא של הכשלים ושל חלוקת האחריות ביניהם.