7 באוקטובר והבחירות: מדוע שאלת האחריות במוקד מערכת הבחירות

שלוש שנים לאחר מתקפת 7 באוקטובר, יום השנה והוויכוח הפוליטי נפגשים בלוח השנה בעיתוי טעון במיוחד: הבחירות לכנסת ה־26 ייערכו ביום שלישי, 27 באוקטובר 2026 — בעוד 20 ימים. לכן, שאלת האחריות למחדל, אופן החקירה של אירועי אותו יום וניהול המלחמה אינה עוד דיון על העבר בלבד. היא הופכת לשאלה על סמכותה של הממשלה הבאה: מי יבדוק, מי ימנה את הבודקים, ואילו החלטות ומערכות ייכללו בבדיקה.

הוויכוח הזה נוגע במשפחות שנפגעו, בתושבי הנגב המערבי, במשרתי המילואים ובציבור כולו. הוא מחבר בין שלוש סוגיות שבדרך כלל נדונות בנפרד: אחריות הדרג המדיני, אמון במוסדות המדינה ומעמדו של השיקום לאחר המלחמה.

האחריות עוברת אל פתק ההצבעה

הסקרים מצביעים על כך שהנושא עשוי להשפיע על החלטת הבוחרים. בסקר חדשות 12 שנערך ב־3 בספטמבר, 70% מהנשאלים אמרו שהאחריות למחדל 7 באוקטובר תשפיע על הצבעתם. בקרב מצביעי האופוזיציה השיעור היה 89%, ובקרב מצביעי הקואליציה — 60%. הסקר נערך בקרב 502 משיבים בני 18 ומעלה, וטעות הדגימה המרבית שצוינה בו הייתה 4.4%±.

באותו סקר, 58% ייחסו לראש הממשלה בנימין נתניהו אחריות רבה למחדל, 25% ייחסו לו אחריות מעטה ו־8% לא ייחסו לו אחריות כלל. בסקר חדשות 12 שפורסם ב־6 באוקטובר, 65% אמרו שלנתניהו אחריות רבה לטבח ו־22% אמרו שאחריותו מעטה. גם בקרב תומכיו, אחד מכל ארבעה ייחס לו אחריות רבה, ואילו 48% ייחסו לו אחריות מועטה.

עמדות המפלגות ממחישות את המחלוקת: מפלגות האופוזיציה מציגות את האחריות כמבחן לממשלה שכיהנה בעת המחדל. הליכוד ושותפיו מדגישים כי החקירה צריכה לזכות באמון ציבורי רחב ולבדוק את כלל הגורמים.

המחלוקת: לא רק אם לחקור, אלא כיצד

מפלגות גוש השינוי — ובהן ״ביחד״, ישראל ביתנו, הדמוקרטים, כחול לבן והמילואימניקים־הכלכלית — דורשות ועדת חקירה ממלכתית לפי המנגנון הקיים בחוק. העמדה הזו קושרת בין בדיקת המחדל לבין בחינה של הדרג המדיני, הצבאי והמודיעיני, וכן של ניהול המלחמה.

הדמוקרטים הודיעו כי יבקשו לחקור את שרשרת ההחלטות והכשלים שהובילו ל־7 באוקטובר, וגם את ניהול המלחמה, לרבות יעדים צבאיים, מהלכים מדיניים ועסקות החטופים. בישראל ביתנו אמרו כי הוועדה צריכה לבחון אחריות בדרג המדיני, הצבאי והמודיעיני. מבחינת מפלגות אלה, הדרישה לוועדה ממלכתית קשורה גם לשיקום אמון הציבור במערכות המדינה.

מן העבר השני, הליכוד מתנגד לוועדת חקירה ממלכתית במתכונתה הקיימת. לפי עמדתו שפורסמה, הוא תומך בוועדה שתהיה "בלתי מוטה", תייצג את רוב הציבור ותחקור את כלל הגורמים. ש״ס ויהדות התורה מתנגדות אף הן למתכונת הקיימת, ויו״ר ש״ס אריה דרעי קרא לוועדה שתהיה מקובלת על רוב העם, בלי להתחייב למתכונת ממלכתית.

הציונות הדתית תומכת בוועדת חקירה "לאומית" ולא בוועדה ממלכתית. בתגובתה ל־ynet מסרה: "לא נתמוך בשום פנים ואופן בוועדת חקירה 'ממלכתית'". גם עוצמה יהודית נמנית עם המפלגות המבקשות חלופה למתכונת הנוכחית. עמך ישראל, בראשות עופר וינטר, מציעה ועדה מיוחדת שבה שני שופטים בדימוס ייבחרו בהצבעה חשאית בכנסת, והם ימנו את יתר חברי הוועדה.

רע״ם והרשימה המשותפת תומכות בחקירה עצמאית. הרשימה המשותפת דורשת ועדה ממלכתית לפי הדין הקיים, ומבקשת לכלול במנדט גם את מדיניות הכיבוש והמצור. רע״ם מסרה כי הנושא אינו במרכז הקמפיין שלה, אך יש צורך בחקירה מקיפה, עצמאית ובלתי תלויה.

הקרב על מנגנון המינוי

לב המחלוקת הוא מנגנון מינוי חברי הוועדה. לפי המתכונת של ועדת חקירה ממלכתית, נשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה. מפלגות האופוזיציה דורשות את המנגנון הקיים, ואילו הליכוד ושותפיו מבקשים מודל שיאפשר הסכמה רחבה יותר וייצוג של חלקים שונים בציבור.

ביולי 2026 אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק להקמת ועדת חקירה "ממלכתית־לאומית" לאירועי 7 באוקטובר ולמלחמה. ההצעה עברה ברוב של 59 תומכים, ללא מתנגדים או נמנעים, לאחר שחברי האופוזיציה החרימו את ההצבעה. לפי הנוסח שנדון בוועדת החוקה, הכוונה היא לחקירה מלאה, יסודית ובלתי תלויה, בדרך מינוי שתאפשר הסכמה רחבה ואיזון בין נציגי העם.

משרד המשפטים התריע בדיון כי הנוסח עלול לאפשר מצב שבו רק הקואליציה תמנה את חברי הוועדה. בכך מתחדד הפער בין הצדדים: שני המחנות מדגישים את הצורך בחקירה רחבה, אך חלוקים בשאלה איזה מנגנון מינוי יבטיח את אמינותה.

בג״ץ דרש מהממשלה לעדכן בתוך 30 יום בעניין הקמת ועדה בעלת סמכויות חקירה נרחבות. לפי דיווח ynet, הממשלה טענה קודם לכן שלא תקים ועדת חקירה ממלכתית כל עוד המלחמה נמשכת, אלא תקדם ועדה מסוג אחר. השאלה אם החקיקה תתקדם לפני יום הבחירות, או שתועבר להכרעת הממשלה הבאה, נותרה פתוחה.

שיקום הנגב המערבי והמאבק על האמון

האחריות אינה מתמצה בבירור מה אירע בבוקר 7 באוקטובר. עבור תושבי העוטף והנגב המערבי, היא נמדדת גם בשאלה כיצד המדינה מטפלת בחזרה הביתה, בתשתיות ובבנייה מחדש של החיים. מבקר המדינה דיווח בפברואר כי תוכנית החומש לשיקום הנגב המערבי קוצצה ב־1.5 מיליארד שקלים. מתוך כ־21 מיליארד שקלים שהממשלה החליטה להשקיע בשיקום, 17.5 מיליארד מיועדים לחבל התקומה עד 2028 ו־3.22 מיליארד ליישובים סמוכים עד 2029.

המבקר מתניהו אנגלמן אמר כי "לא ניתן לקבל את העובדה שטרם גובש פתרון ממשלתי" לתושבים שאינם מסוגלים לשוב לבתיהם. הוא ציין גם שצו ביניים של בג״ץ, מ־29 בדצמבר 2025, השהה ביקורת על שמונה מנושאי הליבה של אירועי 7 באוקטובר, בעוד ביקורות אחרות נמשכו.

למה הסוגיה עשויה להכריע

ממוצע שבעה סקרים, שעודכן ל־5 באוקטובר, העמיד את גוש נתניהו על 54.6 מנדטים, את גוש האופוזיציה על 48.8, את המפלגות הערביות על 12.5 ואת המפלגות שמחוץ לגושים על 4.1. גוש נתניהו הגיע ל־61 מנדטים ומעלה רק באחד משבעת הסקרים, ואילו גוש האופוזיציה לא הגיע לרף זה באף אחד מהם.

בתמונה כזו, גם נושא שאינו מייצר רוב אוטומטי עשוי להיות משמעותי: בקרב מתלבטים, במאבק על מפלגות קטנות ובמשא ומתן הקואליציוני שאחרי הבחירות. יום השנה השלישי ל־7 באוקטובר ממקד, אפוא, את מערכת הבחירות בשאלה כפולה — מי נושא באחריות לעבר, ומי יקבל את הסמכות לקבוע כיצד תיבדק האחריות בעתיד.