בג״ץ דחה עתירה לפסילת עוצמה יהודית — והמרוץ בימין נמשך

בג״ץ דחה ביום ראשון, 4 באוקטובר 2026, את עתירת מפלגת הדמוקרטים ודרור מורג שביקשה לפסול את רשימת עוצמה יהודית מהתמודדות לכנסת ה־26, ולחלופין לפסול אישית את איתמר בן גביר ואת טלי רויטל גוטליב. הרשימה ושני המועמדים נותרו במרוץ, אולם פסק הדין ניתן מטעמים דיוניים ולא עסק לגופן של הטענות שהועלו לפי סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת.

פסק הדין בבג״ץ 70532-09-26 ניתן בידי השופטים דפנה ברק־ארז, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב. דחיית העתירה מאפשרת לעוצמה יהודית להמשיך בקמפיין הבחירות ללא ההליך הזה, ובזירה הפוליטית היא צפויה להוסיף נדבך למאבק בתוך מחנה הימין על קולות, על סדר היום ועל כוח המיקוח לקראת הרכבת הממשלה הבאה.

ההליך המשפטי

העתירה התבססה על סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת, הקובע עילות לפסילת רשימה או מועמד, ובהן שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והסתה לגזענות. דיני הבחירות קובעים מסלולים מוגדרים להגשת בקשות פסילה ולערעור על החלטות ועדת הבחירות המרכזית.

בג״ץ קבע כי העותרים לא פעלו במסלולים האלה באופן שמאפשר לעקוף אותם בעתירה ישירה. על החלטה שלא לפסול מועמד בעילת סעיף 7א רשאים לערער רק היועצת המשפטית לממשלה, יושב ראש ועדת הבחירות או לפחות שליש מחברי הוועדה. בפסק הדין צוין גם כי העותרים לא פנו ליועצת המשפטית לממשלה, שלה נתונה זכות ערעור על החלטה שלא לפסול רשימה.

הבקשה לפסילה אישית של בן גביר וגוטליב נמחקה כבר ב־14 בספטמבר 2026, משום שלא נשאה חתימות של לפחות שליש מחברי ועדת הבחירות, כנדרש בחוק. העתירה לבג״ץ הוגשה ב־29 בספטמבר, יותר משבועיים לאחר מכן. בית המשפט הגדיר זאת בנסיבות העניין כ״שיהוי משמעותי״.

העתירה נדחתה מבלי שהתבקשה תגובה לגוף הטענות. לכן, ההחלטה אינה כוללת קביעה עובדתית או ערכית המאמצת או דוחה את הטענות שהופנו כלפי עוצמה יהודית, בן גביר או גוטליב.

ועדת הבחירות והוויכוח על רף הפסילה

עוד לפני הדיון בבג״ץ, ועדת הבחירות המרכזית החליטה להתיר את השתתפותה של עוצמה יהודית בבחירות. 19 מחברי הוועדה התנגדו לפסילה, 10 תמכו בה ואחד נמנע. בראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־26 עומד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, וממלאת מקומו היא השופטת דפנה ברק־ארז.

בדיוני הוועדה הוצגו עמדות מנוגדות. נציג מפלגת הדמוקרטים, גלעד קריב, טען כי ״דמוקרטיה חפצת חיים אינה יכולה להעניק למי שפועל נגד יסודותיה וערכיה את הכלים לפרק אותה מבפנים״. מנגד, עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה הייתה כי עוצמה יהודית מתקרבת ״קרבה מסוכנת״ לקו האסור, אך אינה עומדת ברף הראייתי המחמיר שנדרש בפסיקה לשם פסילת רשימה.

בן גביר דחה את הטענות ואמר בדיון כי הן נשענות על חומרים ישנים. הוא טען: ״אם להגיד עליי טרוריסט ומחבל זו עילת פסילה, בואו נפסול חצי מהאופוזיציה״. לאחר החלטת ועדת הבחירות אמר: ״היום ניסו לחסל אותי פוליטית״. גוטליב מצדה טענה שהבקשה קשורה להתחזקות הרשימה בסקרים, והטיחה: ״יאיר גולן מסית נגד ח״כים כעניין שבשגרה״.

מתנגדי הרשימה ממשיכים להעמיד במרכז את הטענות שנשמעו בהליכי הפסילה ואת החשש מפגיעה בכללי המשחק הדמוקרטיים. בעוצמה יהודית מציגים את המהלך כניסיון פוליטי לפגוע ברשימה בשל התחזקותה בימין.

ההשפעה על התחרות בימין

לאחר דחיית העתירה, בן גביר וגוטליב יכולים למקד את המסר הציבורי במרוץ עצמו. מסר הקמפיין שלהם הוא שיש לחזק את עוצמה יהודית כדי שבן גביר לא יישאר מחוץ לממשלה הבאה; סביב מסר זה קיים בנימין נתניהו עמם שיחת הרגעה.

גם נתוני הסקרים מעניקים למאבק הקשר פוליטי. בסקר קנטאר שפורסם ב־4 באוקטובר קיבלה עוצמה יהודית 8 מנדטים, בעוד הליכוד קיבל 21 מנדטים. ש״ס ויהדות התורה קיבלו 8 מנדטים כל אחת, והציונות הדתית־זהות קיבלה 6. בסקר ״מעריב״ שפורסם ב־2 באוקטובר קיבלה עוצמה יהודית 9 מנדטים, ללא שינוי מהסקר הקודם של אותו מכון, והליכוד קיבל 19 מנדטים.

הסקרים מציבים את עוצמה יהודית מעל אחוז החסימה ובמעמד שעשוי להקנות לה משקל במשא ומתן קואליציוני. התחרות הפנים־ימנית נוגעת לא רק למספר המנדטים, אלא גם לשאלה מי יקבע את הטון בנושאי ביטחון, משפט ומשילות.

דרישות לממשלה הבאה והוויכוח שיימשך

עוצמה יהודית דורשת בממשלה הבאה את תיק הביטחון לבן גביר ואת תיק המשפטים לגוטליב. בתוכנית שהוצגה נכללו, בין היתר, פיטורים מיידיים של היועצת המשפטית לממשלה ושינוי דרך מינוי שופטי בית המשפט העליון. ברקע, המכון הישראלי לדמוקרטיה מונה בין עמדות המפלגה גם קידום עונש מוות למחבלים, הקמת רשות לאומית להגירה והקלה בהוראות פתיחה באש.

סוגיות אלה הפכו את הליך הפסילה לחלק מן הקמפיין. בעוצמה יהודית מציגים את דחיית העתירה כהוכחה לכך שניסיונות הפסילה לא עצרו את התמודדותם; מתנגדיה מדגישים שבית המשפט לא דן לגופן של הטענות.

בג״ץ סיים את העתירה שנדונה לפניו, ועוצמה יהודית נותרה במרוץ לכנסת ה־26. הוויכוח הציבורי והפוליטי על גבולות הכוח, על אופיו של הימין ועל סדר העדיפויות של הממשלה הבאה צפוי להימשך עד הקלפי.