מגילת העצמאות וחוק הלאום: כך מבקשות המפלגות לעצב את אופייה של המדינה
לקראת הבחירות, המפלגות מציגות מסלולים שונים לשאלות היסוד החוקתיות: מעמד מגילת העצמאות, תיקון חוק הלאום והאיזון בין יהודית לדמוקרטית. ההצבעות והפסיקות מהשנים האחרונות ממחישות את הפערים בין ההצעות.
עיקרי הדברים
- המפלגות חלוקות בשאלת מתן מעמד משפטי מחייב למגילת העצמאות.
- כמה רשימות מציעות חוקה או חוק-יסוד: החקיקה; אחרות מתנגדות להרחבת מעמד המגילה.
- רע״ם והדמוקרטים מבקשות לחזק בחוק את עקרון השוויון, בעוד הציונות הדתית ועוצמה יהודית מתנגדות לעיגון המגילה כנורמה מחייבת.
- ביולי 2026 נדחתה בכנסת הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות, ברוב של 49 מול 32.
לקראת הבחירות לכנסת ה-26, המפלגות מציגות תשובות שונות לשאלות יסוד חוקתיות: האם מגילת העצמאות תקבל מעמד משפטי מחייב, האם יש לתקן את חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ומי יכריע כשעולה מתח בין היסוד היהודי ליסוד הדמוקרטי של המדינה. תשובות המפלגות מציירות מחלוקת לא רק על הערכים עצמם אלא גם על הדרך לקבוע אותם בחוק.
חלק מן הרשימות מציעות מהלך חוקתי רחב. אחרות מבקשות להדגיש את השוויון ואת זכויות הפרט בתוך המסגרת החוקתית. מנגד, יש מפלגות שמזהירות מפני הפיכת מגילת העצמאות לכלי משפטי מחייב ומבקשות לבצר את מעמדה של הזהות היהודית. הדיון מתקיים על רקע חוק הלאום שכבר נחקק, פסיקת בג״ץ שהותירה אותו בתוקף, וניסיון בכנסת לעגן את המגילה בחוק-יסוד – ניסיון שלא צלח.
מגילת העצמאות: מבוא לחוקה או מסמך היסטורי
במפלגת ביחד מציעים להפוך את מגילת העצמאות לפרק הפותח של חוקת ישראל. לצד זאת מבקשת המפלגה לחוקק חוק-יסוד: החקיקה, שיסדיר את תחומי הסמכות של הכנסת, הממשלה ובית המשפט. המודל שמציעה המפלגה מחבר בין מסמך היסוד של המדינה ובין כללים מפורטים יותר לעבודת רשויות השלטון.
ישראל ביתנו דורשת חוקה מלאה שתכלול את היחסים בין הרשויות, יציבות שלטונית ומגילת זכויות הפרט, לרבות חופש מכפייה דתית. לפי עמדתה, מגילת העצמאות ועקרונותיה ישמשו בסיס נורמטיבי לחוקה, שתובא לאישור במשאל עם.
בכחול לבן סבורים שעיגון מחייב של ערכי יסוד צריך להיעשות במסגרת רחבה ובהסכמה לאומית. המפלגה מציבה את חוק-יסוד: החקיקה כצעד ראשון, מתוך רצון לקבוע מראש את כללי היחסים בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט. גם מפלגת ישר מדגישה את חשיבות ערכי מגילת העצמאות, ורואה בהם תנאי להקמת ממשלה, אך אינה מתנה זאת בהכרח בעיגון חוקתי מלא. הצעתה היא לכלול הפניה למגילה בחוקי היסוד, בדומה להפניה שכבר קיימת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
מן העבר האחר, עוצמה יהודית מתנגדת להענקת תוקף משפטי מחייב למגילה. במפלגה מגדירים אותה מסמך היסטורי, מוסרי ומכונן, אך לא חוקה שנוסחה בלשון משפטית מחייבת. בציונות הדתית מתנגדים אף הם למהלך כזה, בטענה שהוא עלול להרחיב את מרחב הפרשנות של בתי המשפט. ברשימה המשותפת עם הציונות הדתית, זהות מציגה עמדה חדה עוד יותר ולפיה אופייה היהודי של המדינה אינו ערך המצוי באותו מדרג עם אופייה הדמוקרטי.
השוויון וחוק הלאום במוקד המחלוקת
חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי התקבל בכנסת ביולי 2018, ברוב של 62 תומכים מול 55 מתנגדים ושני נמנעים. הוא קובע, בין היתר, כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, כי העברית היא שפת המדינה וכי פיתוח ההתיישבות היהודית הוא ערך לאומי. שינויו אפשרי רק בחוק-יסוד שאושר ברוב חברי הכנסת.
החוק הוא נקודת מחלוקת בולטת בין המפלגות. רע״ם תומכת במעמד משפטי מחייב למגילת העצמאות, וכן בתיקון חוק הלאום כך שיעוגן בו במפורש עקרון השוויון לכל אזרחי המדינה. עמדתה היא שהגדרת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי יכולה לדור בכפיפה אחת עם דמוקרטיה המעניקה שוויון מלא לאזרחיה.
גם הדמוקרטים מבקשים להפוך את ערכי מגילת העצמאות לבסיס חוקתי מחייב, ובפרט את השוויון, חופש הביטוי וחופש הדת. המפלגה מציעה להחליף את חוק הלאום בחוק-יסוד שינוסח ברוח מגילת העצמאות.
הרשימה המשותפת תומכת בכינון חוקה ובעיגון זכויות האדם והאזרח. עם זאת, היא מתנגדת למתן תוקף משפטי למסמך שאינו מבטיח, לשיטתה, שוויון אזרחי ולאומי מלא לאוכלוסייה הערבית. במפלגה מדגישים כי מימוש זכות ההגדרה העצמית של היהודים אינו יכול לבוא על חשבון אופייה הדמוקרטי של המדינה.
מנגד, הציונות הדתית טוענת כי אין סתירה בין חוק הלאום ובין עקרון השוויון, ומצביעה על כך שעקרון זה מוחל במסגרת המשפט החוקתי הקיים. בעוצמה יהודית מדגישים את קדימותה של ישראל כבית הלאומי והריבוני של העם היהודי, לצד תפיסת הדמוקרטיה כשיטת משטר המגינה על חירויות האזרח.
מה כבר נקבע בכנסת ובבית המשפט
הוויכוח הפוליטי אינו מתחיל מדף חלק. ביולי 2021 דחה בג״ץ 15 עתירות שביקשו לבטל את חוק הלאום. דעת הרוב קבעה שהחוק יפורש באופן המקיים הרמוניה עם חוקי היסוד האחרים ועם עקרון השוויון. בכך נותר החוק בתוקף, אך הודגש כי אין לקרוא אותו במנותק ממארג הזכויות החוקתי הרחב יותר.
גם ניסיונות לשנות את המסגרת בחקיקה נתקלו בקושי. בינואר 2025 החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה להתנגד להצעת חוק-יסוד שביקשה להוסיף לחוק הלאום מחויבות לשוויון זכויות. בהמשך, ב-8 ביולי 2026, נדחתה בקריאה טרומית הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות. 32 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-49 התנגדו; לא היו נמנעים.
ההצבעות ממחישות שהצעה לעגן את המגילה, לתקן את חוק הלאום או לכונן חוקה תדרוש השגת תמיכה פרלמנטרית. המחלוקת נוגעת גם לחלוקת הכוח בין הרשויות, למעמד זכויות הפרט ולאופן שבו יוגדר המכנה המשותף של אזרחי המדינה.
הקואליציה שתידרש לשאלת היסוד
נתון הסקר המעודכן שהוצג ב-4 באוקטובר ממחיש את פערי העמדות האפשריים בתוך כל קואליציה. ישר קיבלה 23 מנדטים והליכוד 21. ביחד קיבלה 12 מנדטים, ישראל ביתנו תשעה, והדמוקרטים, עוצמה יהודית, ש״ס, יהדות התורה והרשימה המשותפת – שמונה כל אחת. הציונות הדתית קיבלה שישה ורע״ם חמישה. אלה נתוני סקר בלבד, אך הם מדגישים כי הסכמה חוקתית תחייב שיתוף פעולה בין מפלגות המחזיקות בעמדות מנוגדות.
המצב מורכב עוד יותר משום שהליכוד, ש״ס, יהדות התורה, המילואימניקים-זליכה ועמך ישראל לא השיבו לפנייה בנושא. לכן, השאלה אינה רק אילו מפלגות תומכות במהלך חוקתי, אלא גם אם מפלגות שיידרשו להקמת קואליציה יסכימו לפתוח מחדש את ההסדרים הקיימים.
במובן זה, הדיון על מגילת העצמאות ועל חוק הלאום מציב שאלה רחבה יותר: האם אפשר להגיע לנוסחה מוסכמת שתגדיר את היחסים בין יהדות, דמוקרטיה, זכויות הפרט ורשויות השלטון, או שהמסגרת תמשיך להישען על חוקי היסוד הקיימים ועל פרשנות בתי המשפט.
זהות, צדק ואחריות משותפת
השיח הציבורי על אופייה של המדינה עוסק במחלוקות חדות, אך המקורות היהודיים מציבים את הוויכוח בתוך מסגרת רחבה יותר: כיצד בונים ציבור שיש בו זהות ברורה, ובו בזמן אחריות עמוקה לכל אדם.
משפט וצדק אינם סותרים
בספר דברים נאמר: "צדק צדק תרדוף" (דברים טז, כ). הפסוק אינו מפרט מודל שלטוני, אך הוא מציב דרישה מתמדת מן הציבור וממנהיגיו: לא להסתפק בכוח, בהכרעת רוב או בכוונה טובה, אלא לחתור לצדק. הכפילות במילה "צדק" מזכירה שהמטרה אינה רק התוצאה שאליה מבקשים להגיע, אלא גם הדרך שבה מתקבלות ההכרעות.
במקום אחר מצווה התורה: "תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם" (שמות יב, מט). ההקשר המקראי הוא דיני פסח, אך העיקרון הנלמד ממנו רחב: קהילה בעלת זהות ואמונה אינה נדרשת למחוק את ייחודה כדי לנהוג ביושר כלפי מי שבתוכה. דווקא המחויבות למסורת מלווה בדרישה שלא להפלות בדין ושלא להפקיר את החלש. כך נאמר גם: "משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה" (ויקרא כד, כב).
חז״ל הוסיפו ממד של אחריות הדדית. במסכת שבועות נאמר: "כל ישראל ערבים זה בזה" (שבועות לט ע״א). ערבות אינה מחייבת אחידות מוחלטת; היא מחייבת הכרה בכך שהכרעה ציבורית משפיעה על כלל החברה. גם כשיש מחלוקת עקרונית, השאלה היא אם הצדדים מסוגלים לראות זה בזה שותפים לגורל ולא רק יריבים.
הדיון החוקתי יכול אפוא להיות הזדמנות לזכור כי זהות לאומית, צדק ומשפט אינם מוכרחים לבטל זה את זה. האתגר הוא לנהל ויכוח נוקב בלי לוותר על האחריות המשותפת, על כבוד האדם ועל החיפוש המתמיד אחר דרך שתשמור על הבית המשותף.
מקורות
- מכריזים בזאת: התוכניות והיוזמות של המפלגות בנוגע לאופייה של המדינה – ynet
- חוק הלאום אושר סופית – הכנסת
- החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה בעניין הוספת מחויבות לשוויון זכויות לחוק הלאום – משרד ראש הממשלה
- Israel: Supreme Court Affirms Constitutionality of Basic Law: Israel – Nation State of the Jewish People – Library of Congress
- מרכז הסקרים של כאן חדשות: כל סקרי המנדטים בבחירות 2026 – כאן חדשות
- ישר! - המכון הישראלי לדמוקרטיה – idi.org.il
- חוקי היסוד של מדינת ישראל – main.knesset.gov.il
תגובות
💬מה דעתכם? היו הראשונים להגיבעדיין אף אחד לא הגיב על הכתבה הזו. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.כתיבת תגובה