פרשת הפרוטוקולים: מה נחקר, מדוע ההכרעה מתעכבת ומה השתנה
עדותו הפומבית של האלוף במיל' אבי גיל החזירה למוקד את החשד לשינוי שעת שיחה מתועדת בבוקר 7 באוקטובר. צחי ברוורמן הכחיש, והתיק ממתין להחלטת הפרקליטות.
עיקרי הדברים
- החקירה עסקה בחשד לשינוי שעתה של שיחה מתועדת בין בנימין נתניהו לאבי גיל בבוקר 7 באוקטובר.
- צחי ברוורמן נחקר באזהרה בנובמבר 2024, הכחיש את החשדות וטען באמצעות סנגורו כי תיקן טעות רישום במסגרת סמכותו.
- חומר החקירה הועבר לפרקליטות לפני יותר משנה, אך טרם פורסמה החלטה אם יוגש כתב אישום.
- עדותו הפומבית של גיל ופניית מועצת אוקטובר העלו מחדש את שאלת שמירתם של חומרי התיעוד הקשורים ל-7 באוקטובר.
העדות הפומבית של האלוף במיל' אבי גיל, שכיהן כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבוקר 7 באוקטובר, החזירה למרכז הדיון את פרשת הפרוטוקולים בלשכת ראש הממשלה. במוקד עומד חשד לשינוי שעתה של שיחה מתועדת בין נתניהו לגיל, מ-06:40 ל-06:29. צחי ברוורמן, שכיהן אז כראש הסגל, נחקר בפרשה באזהרה והכחיש את החשדות. התיק הועבר לפרקליטות, אך טרם פורסמה החלטה אם להגיש כתב אישום. לפי הדיווח העדכני, הכרעה אינה צפויה לפחות בחודש הקרוב, על רקע תקופת הבחירות.
השעה שבמרכז החקירה
החשד שנבדק מתמקד ברישום של שיחה אחת בבוקר 7 באוקטובר. לפי תחקיר ynet שפורסם ב-2024, באותו בוקר התקיימו שתי שיחות בין נתניהו לגיל: הראשונה בשעה 06:29, בטלפון סלולרי רגיל; ואחריה שיחה נוספת בשעה 06:40, במכשיר מאובטח המכונה "טלפון אדום". השיחה השנייה הוקלטה ותומללה.
לפי הפרסומים, החשד הוא שנעשה ניסיון לשנות את השעה בתיעוד של השיחה המוקלטת, כך שתירשם 06:29 במקום 06:40. הפער של 11 דקות נוגע לרצף הזמנים הרשמי של הבוקר ולשאלה איזו מהשיחות תועדה בהקלטה ובתמלול.
בדיווח העדכני נמסר כי החשד התמקד בכך שברוורמן ביקש תחילה מקצרנית בלשכה לשנות את השעה. לפי הטענה, לאחר שסירבה, הוא שינה אותה בכתב ידו. זהו החשד שנבדק בחקירה, ולא קביעה שיפוטית כי בוצעה עבירה.
גיל אמר בריאיון לחדשות 12 כי הקצרנית פנתה אליו בינואר 2024 וסיפרה שהונחתה לשנות את שעת התיעוד. לדבריו, היא סירבה משום שהשעה המקורית כבר הופיעה במערכת. גיל תיאר את האירוע במילים: "זה שינוי של האמת, זה זיוף". הוא הוסיף כי המלצתו לגוף חקירה עתידי תהיה להסתמך גם על הקלטות המקור, ולא רק על תמלילים.
מה נעשה בחקירה ומהי גרסת ברוורמן
החקירה הפכה לגלויה בנובמבר 2024. ברוורמן נחקר באזהרה בלהב 433, והחשדות שדווחו אז כללו זיוף מסמכים, מרמה והפרת אמונים. חלק מפרטי הפרשה היו באותה עת תחת צו איסור פרסום.
ברוורמן הכחיש את החשדות. סנגורו, עו"ד ז'ק חן, מסר כי הוא פעל במסגרת סמכותו כדי לתקן טעות רישום בפרוטוקולים. המחלוקת העיקרית היא אפוא בין החשד לשינוי מכוון של תיעוד רשמי לבין טענת ההגנה שלפיה מדובר בתיקון רישום.
הפרשה כללה גם טענות בנוגע לניסיונות להשיג פרוטוקולים וחומרים נוספים. לפי דיווח בישראל היום, המשטרה בדקה טענה לחשד לסחיטה באיומים של קצין לצורך השגת גישה לפרוטוקולים, אך לא נמצאה ראיה לסחיטה באיומים. לכן, מוקד הפרשה שנותר בולט בדיווחים הוא התיעוד של השיחה בבוקר 7 באוקטובר.
תיק שהועבר לפרקליטות וממתין להכרעה
לפי הדיווח העדכני ב-ynet, חומר החקירה בפרשת שינוי שעת השיחה הועבר לפרקליטות לפני יותר משנה. עד כה לא פורסמה החלטה אם להגיש כתב אישום, ונמסר כי הכרעה אינה צפויה לפחות במהלך החודש הקרוב, בשל תקופת הבחירות.
העיכוב בהכרעה הותיר את הפרשה במצב ביניים: המשטרה כבר חקרה את החשד וגבתה גרסאות, אך טרם נמסרה לציבור החלטה סופית של הפרקליטות. עד לפרסום החלטה כזו, אין קביעה פלילית סופית בעניינו של ברוורמן.
העדות ופניית מועצת אוקטובר
עדותו של גיל ב-8 באוקטובר החזירה את הפרשה לסדר היום הציבורי. בריאיון הוא אמר כי במהלך המלחמה פנה ליועצת המשפטית לממשלה, לאחר שלדבריו נאספו בלשכת ראש הממשלה סטנוגרמות ופרוטוקולים באופן חריג. לדבריו, הוא ביקש לחדד את הנהלים באופן פורמלי ולתעד את הפנייה.
באותו יום פנתה מועצת אוקטובר, המאגדת משפחות שכולות, שורדי שבי וניצולים, לראש השב"כ, ליועצת המשפטית לממשלה, למזכיר הממשלה ולגנזת המדינה. בפנייה הועלו חששות בנוגע לשמירת מידע וחומרי תיעוד הקשורים ל-7 באוקטובר.
הפנייה הציבורית והעדות של גיל אינן מחליפות את ההליך הפלילי. ההכרעה בפרשה נותרה בידי הפרקליטות, שטרם הודיעה אם תמשיך בהליך נגד ברוורמן או תסגור את התיק.
תיעוד מדויק הוא גם אחריות מוסרית
הדיון הציבורי בפרוטוקולים אינו רק ויכוח על דקות ושעות. תיעוד הוא הדרך שבה חברה זוכרת אירועים, בוחנת החלטות ולומדת מכשלים. דווקא כאשר מדובר בשעות של סכנה לאומית, חשיבותה של אמת מדויקת גדלה: היא מאפשרת בירור הוגן, בלי להחליף עובדות בהשערות ובלי לקבוע אשמה בטרם התבררו הדברים.
הפסוק בספר שמות מציב כלל חד: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז). חז"ל לא הסתפקו באיסור על אמירת שקר מפורש, אלא לימדו על החובה להתרחק ממנו. בהקשר ציבורי, משמעות ההתרחקות היא זהירות גם באופן שבו מספרים סיפור: לשמור על מסמכים, לבדוק גרסאות, להבחין בין טענה לעובדה ובין חשד להכרעה.
במשנה נאמר: "על שלושה דברים העולם עומד: על הדין, ועל האמת, ועל השלום" (אבות א, יח). שלושת הדברים קשורים זה בזה. דין שאינו נשען על בירור עובדתי אינו יכול להיות הוגן; אמת שאינה נאמרת באחריות עלולה להעמיק מחלוקת; ושלום אינו טשטוש של מחלוקות, אלא יכולת לבררן בדרך מסודרת וצודקת.
הלקח לקורא אינו לקבוע מראש מי צודק בפרשה שטרם הוכרעה. הוא לזכור שהאחריות לאמת דורשת סבלנות: לשאול, לבדוק, להקשיב לכל הצדדים ולאפשר למערכות המוסמכות להשלים את מלאכתן. זיכרון ציבורי ראוי אינו נבנה מסיסמאות, אלא מנאמנות לעובדות ומנכונות להתמודד גם עם שאלות קשות.
מקורות
- זה זיוף. הנחו לשנות שעת שיחה: מה נחקר בפרשת הפרוטוקולים - ולמה זה תקוע – ynet
- מה שפורסם לא משקף: מי שהעיר את נתניהו ב-7 באוקטובר מדבר – חדשות 12 / mako
- הטענות לעיוות פרוטוקולים והפנייה לראש השב"כ – ynet
- זיוף בידי עובד ציבור והפרת אמונים: החלה חקירת ברוורמן – חדשות 13
- פרשת זיוף הפרוטוקולים: צחי ברוורמן נחקר באזהרה בלהב 433 – וואלה
- חקירת ברוורמן: החשד המרכזי - שינוי פרוטוקול של שיחה מבוקר 7 באוקטובר – ישראל היום
- ראש הממשלה נתניהו ביקר ביחידת רוכב שמיים בבסיס זיקים – משרד ראש הממשלה / gov.il
תגובות
💬מה דעתכם? היו הראשונים להגיבעדיין אף אחד לא הגיב על הכתבה הזו. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.כתיבת תגובה