המרוץ ל־61 בגוש נתניהו: כיצד פיצול הקולות עשוי להכריע

הבחירות לכנסת ה־26 ייערכו ביום שלישי, 27 באוקטובר 2026, ושאלת המפתח בגוש נתניהו אינה רק מי תהיה הרשימה הגדולה בו. היא גם אם כל הרשימות המזוהות עמו יחצו את אחוז החסימה. הסקרים האחרונים מציגים תמונה תנודתית.

הפער הזה חשוב במיוחד למצביע הדתי־לאומי או החרדי המתלבט בין מפלגה מגזרית, מפלגת ימין אידאולוגית ומפלגת שלטון גדולה. ההצבעה היא ביטוי לעמדות, לזהות ולסדרי עדיפויות; אך במערכת הנוכחית היא גם בחירה בעלת משמעות אריתמטית. כאשר רשימה נמצאת סמוך לאחוז החסימה, עצם כניסתה או אי־כניסתה לחלוקת המנדטים עשוי להשפיע על הדרך לרוב של 61.

אחוז החסימה: הכלל שמשנה את התמונה

אחוז החסימה בבחירות לכנסת עומד על 3.25% מן הקולות הכשרים. רק רשימות העוברות אותו משתתפות בחלוקת 120 המנדטים, והחלוקה נעשית באופן יחסי לקולותיהן של כלל הרשימות שחצו את הרף. לכן, קולות לרשימה שאינה עוברת אינם מתורגמים למנדטים עבורה.

אין פירוש הדבר שכל מנדט שרשימה קטנה מאבדת נגרע מן הגוש ביחס של אחד לאחד. חלוקת המנדטים תלויה בכלל הקולות הכשרים ובכל הרשימות שעברו את הסף. ובכל זאת, לרשימה גבולית יש משקל מיוחד: אם היא עוברת, היא מצטרפת כמפלגה נוספת למפת המנדטים; אם אינה עוברת, היא אינה מקבלת ייצוג בכנסת.

הדוגמה הבולטת היא עמך ישראל, בראשות עופר וינטר. בסקר חדשות 12 שפורסם ב־5 באוקטובר היא קיבלה 1.5% בלבד, מתחת לאחוז החסימה, וגוש הקואליציה עמד על 49 מנדטים. לעומת זאת, בסקר i24NEWS שפורסם ב־8 באוקטובר קיבלה הרשימה ארבעה מנדטים, וכל שש הרשימות המזוהות שם עם גוש הקואליציה עברו את הרף; הגוש כולו הגיע ל־60 מנדטים.

זו אינה הוכחה לקשר מתמטי ישיר בין שני הנתונים, משום שמדובר בשני סקרים שונים ובחלוקת קולות שונה. היא כן ממחישה את הרגישות של שאלת ה־61 למעמדן של רשימות קטנות.

מה אומרים הסקרים

בסקר חדשות 13 שפורסם ב־7 באוקטובר קיבל גוש נתניהו 55 מנדטים, מול 50 לגוש האופוזיציה ו־15 למפלגות הערביות. באותו סקר עמך ישראל קיבלה חמישה מנדטים. בסקר i24NEWS מ־8 באוקטובר הגיע גוש הקואליציה ל־60 מנדטים, מול 48 לגוש השינוי ו־12 למפלגות הערביות. הסקר נערך בידי דיירקט פולס בקרב 518 נדגמים בני 18 ומעלה, וטעות הדגימה שפורסמה היא 4.3%±.

מנגד, בסקר חדשות 12 מ־5 באוקטובר קיבלו הליכוד 21 מנדטים, עוצמה יהודית שבעה, ש״ס שבעה, יהדות התורה שמונה והציונות הדתית–זהות שישה. למרות שכל חמש הרשימות הללו עברו את הרף, הקואליציה קיבלה 49 מנדטים בלבד, בעוד הגוש המתנגד לנתניהו קיבל 67 ומפלגת הנדל־זליכה קיבלה ארבעה.

המעקב של ״פתק 2026״, המבוסס על הסקר האחרון של שמונה גופי סקרים מהימים 4–9 באוקטובר, מציב את גוש נתניהו על ממוצע של 55 מנדטים. הטווח נע בין 49 ל־63, ורק אחד משמונת הסקרים מעניק לגוש 61 מנדטים או יותר. גם בין המכונים ניכרים פערים: ממוצע סקרי חדשות 14 גבוה ב־8.4 מנדטים מממוצע הגוש, וממוצע i24NEWS גבוה ממנו ב־5.3; מעריב נמוך ב־4.8 וחדשות 12 נמוך בחמישה מנדטים.

סקר בודד אינו תחזית. הוא צילום מצב לפי השיטה, המדגם ומועד האיסוף שלו. המסקנה המעשית היא לא לקבוע מראש מי ינצח, אלא להבין שהגוש נמצא כיום מתחת לקו 61 בממוצע — וששינויים קטנים, לרבות מעבר או נפילה של רשימה קטנה, עשויים להיות משמעותיים.

הדתי־לאומי: בין ייצוג אידאולוגי לכוח מפלגתי

למצביע דתי־לאומי יש כמה מסלולים בולטים במחנה. רשימת הציונות הדתית–זהות, בהובלת בצלאל סמוטריץ׳ כשמשה פייגלין במקום השני, קיבלה כ־30% בסקר ייעודי של ynet וידיעות אחרונות בקרב הציבור הדתי־לאומי. באותו סקר הליכוד קיבל 17%, עוצמה יהודית 12% ועמך ישראל 6%; 13% מהמשיבים אמרו שטרם החליטו.

החיבור הטכני בין הציונות הדתית לזהות חיזק את הרשימה בסקר המגזרי: לפניו קיבלו שתי המפלגות 21% ו־5% בנפרד, ולאחריו כ־30% יחד. בסקרים הארציים האחרונים קיבלה הרשימה בין שישה לשבעה מנדטים בשלושת הסקרים המרכזיים, ובממוצע המעקב 5.8 מנדטים. היא עברה את אחוז החסימה בכל שמונת הסקרים שנכללו במעקב.

גם עוצמה יהודית מצויה מעל הרף בכל שמונת הסקרים הללו, עם ממוצע של 7.6 מנדטים. הקמפיין שלה מדגיש שינויי מדיניות במשטרה ובשב״ס, החמרת תנאי כליאתם של אסירים ביטחוניים וחוק עונש מוות למחבלים שעבר בכנסת החולפת. מי שמעדיף קו אידאולוגי מובחן יכול לראות ברשימות האלה כלי לייצוג של סדרי עדיפויות מסוימים.

מן הצד האחר, הליכוד היא הרשימה הגדולה ביותר במחנה בסקרים שנבדקו: 20 מנדטים בחדשות 13, 21 בחדשות 12 ו־26 ב־i24NEWS. הצבעה לליכוד אינה מוסיפה רשימה חדשה מעל הרף, אך עשויה לחזק את הסיעה המרכזית בגוש. זהו שיקול אסטרטגי לגיטימי עבור מצביע המתמקד בגודל המפלגה הגדולה, ולא הכרעה בדבר ההצבעה הנכונה.

המצביע החרדי והרשימה שבאזור הסיכון

ש״ס ויהדות התורה שומרות, לפי שלושת הסקרים המרכזיים מ־5–8 באוקטובר, על טווח של שבעה עד שמונה מנדטים כל אחת. בממוצע שמונת הסקרים קיבלה יהדות התורה 7.6 מנדטים וש״ס 7.5. שתיהן עברו את אחוז החסימה בכל הסקרים שבמעקב. יהדות התורה מנהלת קמפיין תחת המסר ״הזכות להיות חרדי״, ובקמפיינים דווח גם על סחף מסוים של צעירים חרדים לעוצמה יהודית ולציונות הדתית.

עבור מצביע חרדי, ההתלבטות עשויה לעסוק בייצוג מפלגתי חרדי ישיר מול העדפה למפלגה אחרת במחנה. הנתונים אינם מכריעים בין הערכים האלה, אך הם מחדדים את רמת הסיכון האלקטורלי: עמך ישראל נמצאת סביב אחוז החסימה.

בממוצע שמונת הסקרים עמך ישראל עומדת על 4.1 מנדטים, אך עברה את הסף רק בארבעה מהם. מצביע הבוחר בה יכול לעשות זאת מתוך הזדהות עם דרכה, אך עליו להביא בחשבון שהשאלה אם תעבור אינה שולית לתמונת הגושים.

גם הגעה ל־61 אינה מבטיחה מראש את זהות הממשלה או את הרכבה. סיווגי הגושים בסקרים אינם הסכם קואליציוני מחייב, ובני גנץ הודיע כי אינו שייך לאף גוש. ובכל זאת, לקראת יום הבחירות, שאלת הסף נשארת מעשית: לא רק כמה קולות יקבל גוש נתניהו, אלא כמה מן הקולות האלה יתורגמו בפועל למנדטים בכנסת.