סמוטריץ׳ קורא לנתניהו שלא ליישם את החלטת בג״ץ במחנות הפליטים
שר האוצר והשר במשרד הביטחון קרא לראש הממשלה ולשר הביטחון להורות לצה״ל שלא לשתף פעולה עם בית המשפט. ההחלטה עצמה אינה מחייבת חזרה מיידית, אלא דורשת מהמדינה להציג מתווה זמנים ומענה הומניטרי.

עיקרי הדברים
- בצלאל סמוטריץ׳ קרא לנתניהו ולשר הביטחון שלא להורות לצה״ל לשתף פעולה עם החלטת בג״ץ.
- בג״ץ לא הורה על חזרה מיידית למחנות ג׳נין, טול כרם ונור א-שמס, אלא דרש לוחות זמנים להשלמת התנאים לכך.
- עמדת המדינה בהליך הייתה שהתנאים הביטחוניים לחזרת התושבים עדיין אינם מתקיימים.
- המדינה נדרשה, לפי הדיווחים, למסור הודעה משלימה עד 23 בנובמבר 2026.
שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ׳ קרא ביום שני לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון להנחות את צה״ל שלא לשתף פעולה עם החלטת בג״ץ הנוגעת לחזרת תושבים למחנות הפליטים ג׳נין, טול כרם ונור א-שמס שבצפון השומרון. הקריאה באה יום לאחר שבית המשפט דרש מהמדינה להציג את לוחות הזמנים להשלמת מהלכים שיאפשרו חזרה, ולבחון אם אפשר לזרז אותם. ההחלטה אינה כוללת הוראה לחזרה מיידית של התושבים או לפינוי מיידי של צה״ל מהמחנות.
סמוטריץ׳ תקף בחריפות את ההחלטה ואת ההרכב שדן בה – נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין וחאלד כבוב. לדבריו, השופטים ״מסכנים את ביטחון ישראל״. הוא קרא לראש הממשלה ולשר הביטחון להורות לצבא ״לא לשתף פעולה עם בית המשפט״, בטענה שהשבת התושבים למחנות עלולה להביא, לשיטתו, לשיקום תשתיות טרור שנפגעו בפעילות צה״ל בצפון השומרון.
מה קבע בג״ץ – ומה לא
ההחלטה ניתנה ביום ראשון, 11 באוקטובר, בעתירה העוסקת בתנאים לחזרת תושבים למחנות ובמענה הניתן להם כל עוד אינם יכולים לשוב לבתיהם. לפי הדיווחים, בית המשפט לא קבע תאריך שבו תתאפשר החזרה ולא הורה לצה״ל לסיים את פעילותו במקום. תחת זאת, הוא חייב את המדינה לפרט את "לוחות הזמנים להשלמת המהלכים" שיאפשרו חזרה, ולבחון אפשרות להאיץ את קידומם.
בית המשפט ביקש גם התייחסות לפערים הנטענים במענה ההומניטרי לתושבים שפונו. לפי הדיווח על ההליך, המדינה נדרשה למסור הודעה משלימה עד 23 בנובמבר 2026. בכך הדיון נותר, בשלב זה, סביב מסלול הפעולה, הערכת המצב הביטחונית והסיוע הנדרש – ולא סביב הוראה אופרטיבית להחזיר אוכלוסייה באופן מיידי.
בפני השופטים הוצגה עמדת המדינה שלפיה גם לאחר שנה ותשעה חודשים מתחילת המבצע בצפון השומרון, התנאים הביטחוניים לחזרת התושבים עדיין אינם מתקיימים. זו גם העמדה שיוחסה לצה״ל בדיווחים מן ההליך: לפי מערכת הביטחון, לא הבשילו התנאים שיאפשרו את החזרה בעת הזו.
הפער בין נוסח ההחלטה לבין תגובת סמוטריץ׳ עומד במרכז ההתפתחויות. השר תיאר את ההתערבות השיפוטית כסיכון ישיר לביטחון, ואילו ההחלטה שפורסמה מחייבת את המדינה לנמק, לקבוע לוחות זמנים ולבחון צעדים – תוך רישום מפורש של עמדת המדינה בדבר היעדר תנאים ביטחוניים לחזרה כעת.
הרקע: מבצע חומת ברזל בצפון השומרון
המחלוקת קשורה למציאות הביטחונית שנוצרה מאז פתיחת מבצע "חומת ברזל" בינואר 2025. לפי צה״ל, המבצע נפתח לאחר התרעות מודיעיניות על תכנון פיגועים מיהודה ושומרון, ומטרתו הייתה לסכל ולהחליש התארגנויות טרור באזור. בין מוקדי הפעילות שצוינו בפרסומי הצבא: ג׳נין ונור א-שמס.
צה״ל מסר כי מתחילת המלחמה נעצרו ביהודה ושומרון יותר מ־5,000 מבוקשים המשתייכים לחמאס, לג׳יהאד האסלאמי ולארגונים נוספים. בפרסום הצבאי צוין גם כי במהלך הפעילות חוסלו עשרות מחבלים, נעצרו מאות מבוקשים והושמדו עשרות מעבדות לייצור אמצעי לחימה ומטענים.
אלה הנתונים שבבסיס טענתו של סמוטריץ׳: מבחינתו, מהלך שעלול לאפשר התבססות מחודשת של גורמי טרור במחנות אינו סוגיה מנהלית בלבד, אלא הכרעה בעלת משמעות ביטחונית מובהקת. הוא טען שסוגיית ביטחון ישראל אינה נתונה, לשיטתו, להכרעה שיפוטית, וקשר את הדברים לדרישתו לקדם רפורמה במערכת המשפט.
מנגד, העתירה מתמקדת במצבם של תושבי המחנות ובשאלה כיצד יוסדרו החזרה והשירותים הנחוצים להם. משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים דיווח ביוני, על בסיס נתוני אונר״א, כי יותר מ־33 אלף פליטים פלסטינים נעקרו מאז ינואר 2025 ממחנות ג׳נין, טול כרם ונור א-שמס ומהאזורים הסמוכים. בדיווח הוגדרה העקירה כמשבר העקירה הגדול והארוך ביותר בגדה המערבית מאז 1967.
הליכים קודמים וההבדל מן העתירה הנוכחית
ההליך הנוכחי אינו הראשון העוסק בפעילות צה״ל במחנות, אך עניינו שונה מעתירות שעסקו ישירות בצווי הריסה. בעתירה קודמת נגד צו בג׳נין, נמסר כי צו מיוני 2025 ייעד להריסה כ־87 מבנים אזרחיים, ובהם כ־300 יחידות דיור. בעתירה אחרת, שעסקה ביותר מ־100 מבנים במחנות טול כרם ונור א-שמס, בג״ץ דחה ב־7 במאי 2025 את הבקשה נגד צווי ההריסה.
בהליך הנוכחי, לפי הדיווחים, המוקד אינו ביטולו של צו הריסה מסוים. השאלות הן מתי יושלמו הפעולות שיאפשרו חזרה, האם ניתן לקצר את לוח הזמנים, ומהו המענה לתושבים כל עוד הגבלות הביטחון נמשכות. לכן, גם ההחלטה שניתנה עוסקת בדרישת מידע ומתווה מן המדינה, ולא בקביעה שהשיקול הביטחוני אינו קיים או אינו רלוונטי.
העותרים וארגוני זכויות אדם טוענים כי הפינוי המתמשך פוגע בגישה של התושבים לבתים, לרכוש ולשירותים חיוניים. מנגד, המדינה גורסת כי התנאים המבצעיים טרם מאפשרים חזרה. בג״ץ ביקש כעת שהמדינה תהפוך את העמדה הכללית לתוכנית מפורטת: אילו פעולות נדרשות, מה ציר הזמן שלהן, והאם אפשר להאיץ אותן בלי לפגוע בשיקולי הביטחון.
המבחן הבא: תגובת הדרג המדיני והמדינה
קריאתו של סמוטריץ׳ מעבירה את המחלוקת מן הדיון המשפטי אל שולחן הדרג המדיני. השר אינו מסתפק בוויכוח על פרשנות ההחלטה, אלא מבקש מן הממשלה להימנע מקיום ההנחיה שניתנה למדינה ולצה״ל. עד כה לא פורסמה הודעה של נתניהו, שר הביטחון או צה״ל על אימוץ הקריאה הזאת.
במקביל, עמדת מערכת הביטחון שהוצגה לבית המשפט אינה זהה לדרישת סמוטריץ׳ שלא לשתף פעולה עם ההליך. לפי עמדה זו, החזרה אינה אפשרית כעת בשל התנאים הביטחוניים, אך המדינה נדרשה להציג לבית המשפט הסבר מסודר ולוח זמנים. ההודעה שתוגש, ככל שתוגש במועד שנקבע, צפויה להבהיר אם קיימת הערכה מחודשת של המצב, אילו פעולות נדרשות בשטח ומהו המענה המתוכנן לתושבים בתקופת הביניים.
הוויכוח אפוא אינו רק על מחנות ג׳נין, טול כרם ונור א-שמס. הוא נוגע גם לגבול שבין אחריות הממשלה והצבא להכרעות ביטחוניות, לבין חובת המדינה למסור לבית המשפט תמונה מלאה על משך ההגבלות ועל השלכותיהן. מבחן התוצאה יימדד בראש ובראשונה בשאלה אם ניתן לשמור על הישגי הלחימה נגד הטרור, בלי להותיר את ההתנהלות בשטח ללא מתווה ברור וללא תשובות נדרשות.
כוחה של אחריות ציבורית
הדיון על ביטחון, סמכות ואחריות ציבורית מחזיר אל יסוד פשוט בתורת ישראל: הנהגה אינה זכות של כוח, אלא שליחות כבדה. משה רבנו, כשביקש מנהיג לעם, לא ביקש אדם בעל מעמד בלבד אלא "אִישׁ עַל הָעֵדָה" שיידע לצאת לפני הציבור ולבוא לפניו, כדי שלא יהיה העם "כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" (במדבר כז, טז–יז). מנהיג נבחן ביכולתו לראות את המציאות, לשאת בעול ולהגן על מי שהופקדו בידו.
חז״ל לימדו: "כל פרנס המטיל אימה יתירה על הציבור שלא לשם שמים – אינו רואה בן תלמיד חכם" (ראש השנה יז ע״א). אין זו אמירה שמבטלת את הצורך בתקיפות, בסדר או בהגנה מפני אויב. היא מזכירה שהפעלת סמכות אינה יכולה להיעשות מתוך גאווה, יצר שליטה או ניתוק מסבלם של בני אדם. גם במצבי עימות, נדרשת יראת שמים שמציבה גבולות לכוח.
מן העבר השני, התורה דורשת מן השופט והמנהיג שלא להטות את הדין ולא להעדיף מראית עין על פני אמת: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט; לֹא תַכִּיר פָּנִים" (דברים טז, יט). האחריות הביטחונית, האחריות המשפטית והאחריות האנושית אינן פטור זו מזו. כל בעל תפקיד נדרש לברר מה מוטל עליו באמת, ולא להסתתר מאחורי סיסמה או מנגנון.
בעל התניא מסביר שהאדם נדרש לעבוד את ה׳ גם במקום של מתח ומאבק פנימי, מתוך שליטה של השכל על המעשה ולא מתוך היסחפות (ליקוטי אמרים, פרק יב). במרחב הציבורי, משמעות הדבר היא זהירות מן התגובה המהירה והכוחנית. האחריות אינה חולשה: היא היכולת לקבל החלטות קשות מתוך אמת, שיקול דעת וידיעה שכל סמכות אנושית עומדת בסופו של דבר תחת משפט גבוה ממנה.
מקורות
- בג"ץ לצה"ל: מסרו לוח זמנים להחזרת פלסטינים מיו"ש לבתיהם במחנות הפליטים – ynet
- "מסכנים את ביטחון ישראל" | סמוטריץ' במתקפה על שופטי בג"ץ – ערוץ 7
- סמוטריץ' לנתניהו: לא לציית להחלטת בג"ץ – סרוגים
- בג"ץ לוחץ על המדינה: מתי יוצאים מצפון השומרון? – עולם קטן
- אזור יהודה ושומרון – היסטוריה, פוליטיקה והתנגדות – דובר צה"ל
- Humanitarian Situation Report | 5 June 2026 – משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש (OCHA)
- עתירה נגד צווי הריסה במחנה הפליטים ג'נין בגדה המערבית – עדאלה



תגובות
מה דעתכם? היו הראשונים להגיבעדיין אף אחד לא הגיב על הכתבה הזו. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.כתיבת תגובה