סולברג הורה לבן גביר ולעוצמה יהודית לערוך סרטון: גבול התעמולה ונכסי הציבור

ב־9 באוקטובר 2026 הורה יו״ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לשר איתמר בן גביר ולמפלגת עוצמה יהודית לערוך סרטון תעמולה שצולם באתר הריסת מבנים בא־טור שבמזרח ירושלים. בסרטון, שכונה ״דחפורי המשילות״, נראו מאבטחי השר חובשים כובעי מצחייה הנושאים את הכיתוב ״משטרה״.

סולברג קבע כי הצגת הכובעים עשויה להיחשב שימוש אסור בנכס ציבורי לצורכי תעמולת בחירות. בן גביר חויב בהוצאות כוללות של 6,000 ש״ח.

מה אירע בסרטון בא־טור

ההליך נפתח בעקבות עתירת התנועה למען איכות השלטון בישראל, שטענה כי הופעת המאבטחים בסרטון, לצד רכיבים נוספים, מפרה את חוק הבחירות (דרכי תעמולה). הסרטון תיעד הריסת מבנים בא־טור. בפרסום בערוץ הטלגרם שלו אמר בן גביר: ״הגעתי הבוקר יחד עם דחפורי המשילות לשכונת א-טור במזרח ירושלים, כדי לוודא בשטח שהמדיניות שלי מיושמת״.

בן גביר טען כי המצולמים אינם שוטרים המשתתפים בסרטון, אלא אנשי היחידה לאבטחת אישים. לדבריו, הכובעים נועדו לאפשר את זיהוים כאנשי ביטחון.

לפי הדיווחים על ההחלטה, סולברג הבחין בין נוכחות מאבטחים בלבוש אזרחי לבין הופעתם בכובעים המזוהים עם המשטרה. ההבחנה אינה נוגעת רק לזהות המצולמים בפועל, אלא גם לאופן שבו הסרטון עשוי להיקלט אצל הצופים: כובע הנושא את המילה ״משטרה״ עלול ליצור רושם שמדובר בשוטרים, ולחבר בין כוח משטרתי ממלכתי לבין המסר הפוליטי של השר.

לפי הנימוק שיוחס להחלטה, זיהוי כזה עלול לפגוע בדימוי הלא־פוליטי של השירות הציבורי ולהוסיף למסרים פוליטיים דימוי של עוצמה שלטונית.

מה אוסר סעיף 2א לחוק הבחירות

הבסיס המשפטי להחלטה הוא סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959. הסעיף אוסר להשתמש, בקשר עם תעמולת בחירות, בכספים או בנכסים מוחשיים ובלתי־מוחשיים של גופים ציבוריים מבוקרים ושל תאגידים שהממשלה או רשות מקומית משתתפת בהנהלתם או בהונם. האיסור חל גם על מקרקעין ועל מיטלטלין המוחזקים בפועל בידי גופים אלה.

תכלית האיסור, כפי שהוסברה בהחלטות קודמות של ועדת הבחירות, היא לשמור על אופיו הממלכתי והלא־מפלגתי של השירות הציבורי, על אמון הציבור בו ועל שוויון ההזדמנויות בין מועמדים מכהנים לבין מתחריהם. לפיכך, אין להפוך עובדים, כלי רכב, מתקנים, ציוד או סממנים של גופים ציבוריים לרכיב בקמפיין מפלגתי.

החוק כולל גם חריגים. כך למשל, אפשר להשתמש באולמות ובמקומות ציבוריים פתוחים העומדים דרך קבע לשימוש כזה. בנוסח המעודכן נקבע חריג גם לנכסים שהועמדו לרשות שר, סגן שר או חבר כנסת, ובכלל זה ״צילום כשלעצמו״ בלשכת שר. חריגים אלה אינם מתירים שימוש בשוטרים, בעובדי ציבור, במדי משטרה, בכלי משטרה או בשירותי דוברות כאביזרי קמפיין.

האיסור על שימוש בנכסי ציבור לתעמולת בחירות הוא מתמשך ואינו חל רק סמוך ליום הבחירות.

הסעד שנקבע והחלטות קודמות

הצו אינו מחייב בהכרח מחיקה מלאה של הסרטון. בן גביר ועוצמה יהודית יכולים להסיר את הקטעים שבהם נראים הסממנים הבעייתיים, לטשטש את הדמויות או את הכובעים, או להסיר את הסרטון כולו. ההוצאות שנפסקו מתחלקות ל־2,500 ש״ח לתנועה למען איכות השלטון ו־3,500 ש״ח לאוצר המדינה.

ההחלטה הנוכחית משתלבת בהחלטה קודמת של סולברג בעניינו של בן גביר. במרץ 2026 הורה יו״ר ועדת הבחירות להסיר שני סרטונים מחשבונותיו האישיים־פוליטיים של בן גביר, שבהם נראו שוטר בסירה משטרתית ואנשי שב״ס במתקן כליאה. באותו מקרה חויבו בן גביר ועוצמה יהודית בהוצאות כוללות של 9,000 ש״ח.

בהחלטה ההיא כתב סולברג: ״נכסי הציבור אינם אביזר במה בתעמולת בחירות״. הוא קבע גם כי השימוש בסירה משטרתית העניק יתרון הנובע מגישה למשאב ציבורי שאינה עומדת לרשות מועמדים אחרים, גם ללא סימני זיהוי בולטים.

המסר לבעלי תפקידים מכהנים

ההחלטה אינה מופנית למסרים של מחנה פוליטי מסוים. היא עוסקת בגבול החל על מועמדים המחזיקים גם בתפקיד ציבורי: אפשר להציג מדיניות והישגים, אך אין להשתמש בנכסים, בעובדים או בסממנים של המדינה כחלק מקמפיין מפלגתי.

ב־4 באוקטובר 2026 קבע סולברג גם כי חלק מפרסומיו ונאומיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כללו שימוש אסור במשאבי ציבור. הוא הורה להסיר חלק מהתכנים וחייב את נתניהו בהוצאות של 29,000 ש״ח. באותה החלטה הודגש כי הצגת הישגים ומדיניות אינה פסולה כשלעצמה, אולם מסר המבליט הישגים אישיים, תוקף יריבים וקושר את עתיד המדינה בהמשך הנהגתו עשוי להיחשב תעמולת בחירות אסורה, במיוחד סמוך לבחירות.

ההבחנה המרכזית היא בין פעילות שלטונית ויידוע הציבור לבין שימוש פוליטי במשאבים ובסממנים ממלכתיים. במקרה של בן גביר, כובעי ״משטרה״ היו הרכיב שהוביל את סולברג להורות על עריכת הסרטון או על הסרתו.