הסכמי עודפים: למה וינטר והנדל־זליכה באזור הרגיש

ביום שישי, 16 באוקטובר, יסתיים המועד להודיע לוועדת הבחירות על הסכמי העודפים לקראת הבחירות לכנסת ה־26, שייערכו ב־27 באוקטובר. רוב הזוגות כבר הוכרזו או דווחו, אך מוקד אחד נותר פתוח: האם עוצמה יהודית תגיע להסכם עם עמך ישראל בראשות עופר וינטר — או שתישאר ללא זוג. השאלה מקבלת משקל מיוחד לנוכח סקר כאן מ־11 באוקטובר, שבו עמך ישראל ורשימת המילואימניקים–הכלכלית של יועז הנדל וירון זליכה קיבלו ארבעה מנדטים כל אחת, על רף הכניסה לכנסת.

הסכם עודפים אינו ערבות למנדט, ובוודאי אינו דרך להציל רשימה שלא עברה את אחוז החסימה. משמעותו נוגעת רק לשלב חלוקת העודפים, ורק לרשימות שחצו את הסף. לכן, לפני שאלת הזוגיות הפוליטית, עומדת שאלה בסיסית יותר: מי מן הרשימות תהיה בכלל בתוך חלוקת המנדטים.

מהו הסכם עודפים — ומה הוא אינו

אחוז החסימה בבחירות לכנסת עומד על 3.25%, בקירוב ארבעה מנדטים. מספר הקולות המדויק הדרוש משתנה לפי מספר הקולות הכשרים: בבחירות 2022, למשל, הסף בפועל עמד על 154,855 קולות.

רשימה שלא עברה את הסף אינה משתתפת בחלוקת המנדטים. מכאן נובע כלל חשוב: הסכם עודפים אינו מעביר אליה קולות, אינו מעניק לה מושב ואינו הופך את קולותיה לחלק מן המאזן של הרשימה השנייה. אם אחת משתי החתומות נשארת מתחת לאחוז החסימה, ההסכם ביניהן אינו תקף בפועל לצורך חלוקת העודפים.

בשלב הראשון מחלקים את הקולות הכשרים של הרשימות שעברו את הסף ב־120. כך מתקבל מודד הקולות למנדט, וכל רשימה מקבלת את מספר המנדטים השלמים הנובע ממספר הקולות שקיבלה.

לאחר מכן נותרת קבוצה של מנדטים לחלוקה. כאן נכנסת לפעולה שיטת בדר־עופר. שתי רשימות שחתמו על הסכם נבחנות בשלב זה כאילו היו רשימה אחת: מספר הקולות המשותף שלהן נחלק במספר המנדטים שכבר קיבלו יחד, בתוספת אחד. הצמד או הרשימה שמציגים את המודד הגבוה ביותר מקבלים את המנדט הבא.

לכן להסכם עשויה להיות השפעה על אחד המנדטים האחרונים, אך אין בו הבטחה. הכול תלוי במספר הקולות המדויק שיקבלו כלל הרשימות שעברו את הסף ובמודדים שיתקבלו ביום ספירת הקולות.

הזוגות שעליהם דווח והסימן השאלה שנותר

לפי דיווחי ynet, ישר חתמה עם הדמוקרטים; ביחד עם ישראל ביתנו; הליכוד עם הציונות הדתית; ש״ס עם יהדות התורה; ורע״ם עם הרשימה המשותפת. הליכוד והציונות הדתית הודיעו על חתימתם ב־6 באוקטובר.

עוצמה יהודית נותרה ללא זוג ודאי. האפשרות המרכזית שעל הפרק היא הסכם עם עמך ישראל של וינטר. קודם לכן עלתה גם אפשרות לחתימה עם רשימת הנדל־זליכה. לפי דיווח ב־ynet, רשימתם של הנדל וזליכה הציעה לוינטר הסכם, אך הוא לא חזר אליהם.

הנדל קרא ב־8 באוקטובר לוינטר לחתום עמו ולהתחייב לממשלה ציונית בלבד. וינטר, מצדו, אמר ב־12 באוקטובר כי מפלגתו מתכוונת להמליץ על בנימין נתניהו, אך תקף אותו באומרו: "נתניהו פוגע בגוש הימין". בעוצמה יהודית טענו כי הליכוד סירב לחתום עמם על הסכם עודפים. בדיווח אחר הובאה עמדת בכיר בליכוד שלפיה אין ביטחון שוינטר ילך רק עם נתניהו.

מבחינת נוסחת החלוקה, המבחן נותר טכני וברור: גם הסכם לא יהיה בעל משמעות אם אחת הרשימות לא תחצה את אחוז החסימה.

ארבעה מנדטים: נקודת הרגישות של וינטר והנדל־זליכה

סקר כאן מ־11 באוקטובר, כפי שדווח בוואלה, נתן לעמך ישראל של וינטר ארבעה מנדטים ולרשימת הנדל־זליכה ארבעה מנדטים. האומדן מציב את שתיהן על רף הכניסה: תוצאה שעשויה לאפשר השתתפות בחלוקה, אך גם עלולה להשתנות כך שהרשימה תישאר מחוץ לה.

באותו סקר קיבלו הציונות הדתית–זהות חמישה מנדטים ורע״ם חמישה. גם אלו תוצאות שאינן רחוקות מאחוז החסימה, אך שתי הרשימות של וינטר והנדל־זליכה הוצבו קרוב יותר לרף. במפת הגושים של הסקר, גוש נתניהו עמד על 53 מנדטים, גוש איזנקוט על 50, המפלגות הערביות על 13, והנדל־זליכה על ארבעה מנדטים מחוץ לשני הגושים.

המשמעות כפולה. ראשית, מעבר או אי־מעבר של רשימה את אחוז החסימה משנה את מספר הקולות המשתתפים בחלוקת 120 המנדטים. שנית, רק רשימה שעברה יכולה להפיק תועלת מהסכם העודפים שלה. הסכם בין עוצמה יהודית לעמך ישראל, למשל, עשוי להיות בעל ערך רק אם שתיהן עוברות את הסף.

הסקרים מציגים תנודתיות, לא הכרעה

אין להסיק מסקר יחיד כי אחת הרשימות כבר הבטיחה את מקומה. סקר חדשות 12 מ־5 באוקטובר הציב את וינטר על 1.5% — מתחת לאחוז החסימה — ואת הנדל־זליכה על ארבעה מנדטים. יומיים לאחר מכן, סקר חדשות 13 הציג תמונה הפוכה: עמך ישראל קיבלה חמישה מנדטים, ואילו הנדל־זליכה קיבלו 2.9% ולא עברו את הסף.

זו הסיבה שהדדליין של יום שישי חשוב, אך אינו מספק תשובה מראש על ערך ההסכם. רשימות יכולות להודיע על זוגות עד 16 באוקטובר; רק תוצאות הבחירות יראו מי עבר את הסף, אילו קולות נכנסו לחלוקה, ולמי היה המודד הגבוה במאבק על המנדטים האחרונים.