הסכמי העודפים: יום לדד־ליין ומפת הזוגות בדרך ל־61

המועד האחרון להגשת הסכמי העודפים לוועדת הבחירות המרכזית חל מחר, יום שישי, 16 באוקטובר — ולא היום. יום הבחירות לכנסת ה־26 נקבע ל־27 באוקטובר. נכון לעדכונים האחרונים דווח על חמישה הסכמים, אך המפה עשויה להשתנות עד למסירת ההודעות. השאלה כבר ברורה: מי יגיע לחלוקת מנדטי השאריות עם שותף, ומי יישאר מחוץ למנגנון.

מה עושה הסכם עודפים — ומה אינו עושה

הסכם עודפים אינו חיבור בין רשימות, אינו מיזוג פוליטי ואינו הסכם קואליציוני. הוא גם אינו מוסיף קול אחד לאף מפלגה. תפקידו מתחיל רק לאחר חלוקת המנדטים הראשונית, בשלב שבו מחולקים המנדטים שנותרו על בסיס עודפי הקולות.

תנאי היסוד הוא שכל אחת משתי הרשימות בהסכם עברה בעצמה את אחוז החסימה. אחוז החסימה עומד על 3.25% מהקולות הכשרים. רשימה שאינה עוברת אותו אינה משתתפת בחלוקת המנדטים, ולכן גם הסכם עודפים לא יכול לסייע לה.

כאשר זוג זכאי למנדט עודף, המנדט אינו מתחלק ביניהן. הוא ניתן לרשימה שבאותו שלב המודד שלה גבוה יותר: מספר הקולות שקיבלה, מחולק במספר המנדטים שכבר קיבלה בתוספת אחד. לכן ההסכם מעניק לזוג אפשרות משותפת להתמודד על שאריות הקולות מול הרשימות האחרות, אך אינו מבטיח מראש איזו מהן תקבל את המנדט.

זו הסיבה שההסכמים חשובים במיוחד במרוץ צמוד. הם אינם יוצרים רוב יש מאין, אך הם יכולים לקבוע לאן ילך מנדט אחרון — ומנדט כזה עשוי לשנות את המרחק מרף 61.

חמשת הזוגות שכבר דווחו

בגוש השינוי דווחו שני הסכמים. הראשון מחבר את ביחד, בראשות נפתלי בנט, עם ישראל ביתנו, בראשות אביגדור ליברמן. השני מחבר את ישר!, בראשות גדי איזנקוט, עם הדמוקרטים, בראשות יאיר גולן. בכך ארבע הרשימות המרכזיות בגוש מסודרות בשני זוגות לקראת שלב העודפים.

במחנה הימין־חרדים דווח על הסכם בין הליכוד לציונות הדתית, ועל הסכם נוסף בין ש״ס ליהדות התורה. שני ההסכמים נותנים לכל אחד מן הזוגות אפשרות להתמודד יחד על מנדטי השאריות, בכפוף לתוצאות הקלפיות ולמעבר אחוז החסימה של שתי הרשימות.

ההסכם החמישי שדווח הוא בין רע״ם לרשימה המשותפת. גם כאן מדובר במנגנון טכני של חלוקת עודפים, ולא בהכרח בהכרעה מראש על צעד קואליציוני עתידי.

ארבע הרשימות שנותרו ללא שותף

לפי הפרסום המפורט האחרון, ארבע רשימות טרם חתמו על הסכם: עוצמה יהודית, המילואימניקים־הכלכלית של יועז הנדל וירון זליכה, עמך ישראל של עופר וינטר וכחול לבן של בני גנץ.

בולטת במיוחד עוצמה יהודית, שנותרה ללא זוג בעוד הליכוד והציונות הדתית כבר חתמו ביניהם. בפרסום מ־13 באוקטובר נמסר כי עוצמה יהודית הודיעה שלא תחתום עם עמך ישראל. בתגובת עמך ישראל נמסר: „איתמר, תתבגר. לפני רגע אמרת שהבחירות הללו גורליות - ועכשיו אתה מכריז שתזרוק קולות לפח.”

עמך ישראל נמצאת באזור רגיש גם מבחינת אחוז החסימה. בסקר חדשות 13 מ־14 באוקטובר היא קיבלה ארבעה מנדטים, אך בסקר ערוץ 14 שנערך ב־12 באוקטובר קיבלה 2.9% ולא עברה את אחוז החסימה. משמעות הפער פשוטה: הסכם עודפים יכול להיות רלוונטי רק בתרחיש שבו הרשימה נכנסת לכנסת.

גם המילואימניקים־הכלכלית קיבלה ארבעה מנדטים בסקר חדשות 13, והיא סווגה בסקר המדד כרשימה „בין הגושים”. כחול לבן, מנגד, הייתה מתחת לאחוז החסימה בכל שבעת הסקרים שבהם נבדקה בממוצע הסקרים שפורסם היום. במקרה כזה, גם חתימה מאוחרת על הסכם לא תשנה דבר בלי מעבר עצמאי של הסף.

מנדט עודף והמרוץ לרוב

בסקר חדשות 13 מ־14 באוקטובר קיבלו מפלגות קואליציית נתניהו 51 מנדטים — עשרה פחות מרוב של 61. באותה מדידה קיבלו הליכוד 18, עוצמה יהודית 8, יהדות התורה 8, ש״ס 7, הציונות הדתית 6 ועמך ישראל 4.

מן העבר האחר, סקר המדד מאותו יום העמיד את גוש השינוי על 50 מנדטים: ישר! עם 20, ביחד עם 12, והדמוקרטים וישראל ביתנו עם תשעה כל אחת. ארבע הרשימות הללו מכוסות בשני הסכמי עודפים. רע״ם והרשימה המשותפת קיבלו יחד 15 מנדטים באותה מדידה, והמילואימניקים־הכלכלית קיבלה ארבעה מנדטים בין הגושים.

הנתונים אינם מצביעים על רוב של 61 לגוש השינוי, גם אם הסכמי העודפים ייטיבו עמו בחלוקת השאריות. שאלת התמיכה מצד מפלגות ערביות או מצד רשימה המוצבת בין הגושים היא שאלה קואליציונית נפרדת מהסכמי העודפים עצמם.

מנגד, סקר ערוץ 14 מ־12 באוקטובר הציג תמונה אחרת, שבה גוש הימין עומד על 61 מנדטים בדיוק. בתוצאה כזאת, מנדט עודף אינו פרט טכני: מעבר של מנדט מגוש אחד לאחר עשוי להפוך 61 מול 59 ל־60 מול 60. זהו תרחיש אפשרי של חלוקת מנדטים, לא תחזית לתוצאת הבחירות.

ממוצע שמונת הסקרים שפורסם היום העמיד את מפלגות הממשלה היוצאת על 51 מנדטים, ורק סקר ערוץ 14 העניק להן 61 מנדטים או יותר. הפער בין המדידות מדגיש כי הסכמי העודפים חשובים, אך אינם תחליף לקולות בקלפי. ב־27 באוקטובר יתברר אם אחד ממנדטי השאריות יהיה גם המנדט שישנה את הדרך ל־61.