טראמפ מתערב בבחירות: תמיכה מפורשת בנתניהו מול איראן

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ התערב ביום ראשון, 18 באוקטובר, במערכת הבחירות בישראל והודיע על תמיכתו המלאה בראש הממשלה בנימין נתניהו. תשעה ימים לפני הבחירות לכנסת, שייערכו ב־27 באוקטובר, טראמפ הציג את נתניהו כשותף מרכזי במאבק נגד איראן וקבע כי בחירת כל מנהיג אחר תהיה, לדבריו, טעות.

ההצהרה מסמנת מעבר מהסתייגות פומבית בתחילת החודש לתמיכה אישית וישירה במועמדותו של נתניהו. היא מגיעה בשעה שממוצעי הסקרים מציירים תחרות צמודה בין המפלגות הגדולות, בלי רוב מובטח לאחד הגושים.

המסר מוושינגטון: נתניהו והמערכה מול איראן

בהודעתו תיאר טראמפ את נתניהו כראש ממשלה נחוש וכשותף של ארצות הברית במאבק ברפובליקה האסלאמית של איראן. הנשיא האמריקני הזכיר את הקריאות המיוחסות במשך שנים למשטר האיראני נגד ישראל וארצות הברית, וטען כי איום כזה אינו יכול להישאר בגדר אמירה בלבד.

טראמפ אמר כי איראן נפגעה, לדבריו, הן מבחינה צבאית והן מבחינה כלכלית. הוא הוסיף שאם טהרן לא תשנה את דרכה במהירות, ארצות הברית עשויה להשלים את המהלך נגדה. בהקשר זה קשר טראמפ באופן מפורש בין זהות ראש הממשלה בישראל לבין השאלה אם וושינגטון תידרש לפעול בעצמה.

לדבריו, אם ישראל תונהג בידי אדם שאינו נתניהו, ארצות הברית תיאלץ לבצע בעצמה את העבודה מול איראן — אפשרות שלדבריו אין לו רצון בה. הניסוח אינו מסתפק בשבח לנתניהו או בהדגשת יחסי הברית בין המדינות; הוא מציב את נתניהו כבחירה המועדפת של הנשיא האמריקני במסגרת מערכת הבחירות הנוכחית.

הקישור שטראמפ יצר בין הקלפי בישראל לבין הסוגיה האיראנית מעניק למסרו משמעות רחבה יותר מהבעת תמיכה אישית. הוא מבקש להציג את שאלת ההנהגה בישראל גם דרך יכולתה של ירושלים לשמר תיאום עם וושינגטון מול האיום מטהרן.

מעבר מהימנעות לתמיכה גלויה

העמדה החדשה בולטת במיוחד על רקע דבריו של טראמפ ב־1 באוקטובר. בראיון למגזין Time, שנידון גם בדיווח של סוכנות AP, הוא נשאל כמה פעמים אם יתמוך בבחירה מחדש של נתניהו. אז נמנע ממתן המלצה מפורשת ואמר באנגלית: “I can only say that I’m not involved in politics anymore” — כלומר, שאינו מעורב עוד בפוליטיקה.

באותו ראיון טראמפ בכל זאת הדגיש שאין לזלזל בנתניהו. הוא גם התייחס ליריבו גדי איזנקוט ואמר שאינו שומע עליו דברים רעים. אולם לא הייתה באותם דברים קריאה לבוחרים בישראל להחזיר את נתניהו לתפקיד.

כעת, בהודעתו החדשה, אין עוד עמימות. טראמפ טען שנתניהו התמודד עם התנגדות נרחבת, לרבות בתוך ישראל, אך לא נשבר תחת הלחצים. הוא תיאר אותו כמנהיג שהתחזק דווקא בעתות משבר, והודיע כי תמיכתו בנתניהו במרוץ הקרוב היא מלאה ומוחלטת.

זהו אפוא שינוי גלוי בטון ובמידת המעורבות: מהימנעות מאימוץ רשמי של מועמד בראשית החודש, להבעת גיבוי פומבית וברורה ימים ספורים לפני ההצבעה.

העיתוי: מרוץ פתוח לקראת 27 באוקטובר

הבחירות לכנסת ה־26 נקבעו ליום שלישי, ט״ז בחשוון תשפ״ז, 27 באוקטובר 2026. הן הראשונות מאז מתקפת 7 באוקטובר 2023 והמלחמה בעזה, ולכן שאלות של ביטחון, הנהגה ויחסי החוץ של ישראל ניצבות במרכז השיח הציבורי.

נתוני הסקרים שפורסמו בימים האחרונים אינם מצביעים על הכרעה ברורה. ממוצע סקרים של סרוגים, שעודכן ב־15 באוקטובר ומבוסס על 125 סקרים מ־28 כלי תקשורת, העניק לליכוד 22 מנדטים ולרשימת ״ישר! עם איזנקוט״ 21 מנדטים. באותו ממוצע גוש הימין עמד על 55 מנדטים, גוש המרכז־שמאל על 48, המפלגות הערביות על 13 ומפלגות ללא שיוך גושי על ארבעה.

גם באתר פולימטר, המעבד סקרים פומביים ואינו מבצע סקר עצמאי, קיבלו הליכוד ורשימת ״ישר״ 22 מנדטים כל אחת בממוצע הסקרים שנערכו ב־30 הימים האחרונים. מאחר שמדובר בעיבוד של נתונים קיימים ולא במדגם עצמאי, אין לייחס לממוצע טעות דגימה סטטיסטית.

סקר i24NEWS, שנערך ב־13 באוקטובר באמצעות דיירקט פולס בקרב 1,210 נשאלים, הציג תמונה אחרת במספרי המפלגות: הליכוד קיבל בו 27 מנדטים, מפלגתו של איזנקוט 21 ומפלגתו של נפתלי בנט 13. הגוש המזוהה עם הקואליציה הגיע בסקר זה ל־57 מנדטים, גוש השינוי ל־50 והמפלגות הערביות ל־13. טעות הדגימה המוצהרת הייתה 2.8% לכל כיוון, ברמת ביטחון של 95%.

בשני המדדים נותרה נקודת המפתח זהה: אף גוש אינו מוצג כבעל רוב של 61 מנדטים בכוחות עצמו. לכן, גם תמיכה חיצונית בולטת אינה מחליפה את השאלה הפוליטית המעשית — אילו חיבורים יאפשרו להרכיב ממשלה לאחר הבחירות.

ברית בין מדינות ומסר לבוחרים

ישראל וארצות הברית הן בעלות ברית, אך בחירה בישראל נעשית בידי אזרחי ישראל ובהתאם לשיקוליהם. ההודעה של טראמפ אינה משנה את כללי הבחירות, אך היא מעניקה למערכת ממד בינלאומי ברור: נשיא אמריקני מכהן בחר להציג בפומבי את העדפתו באשר לזהות ראש הממשלה הבא.

מבחינת נתניהו, דברי טראמפ מחזקים קו מוכר המדגיש את יחסיו עם הבית הלבן ואת חשיבותם מול האתגרים האזוריים. מבחינת יריביו, הם מוסיפים למערכת הבחירות ויכוח על משקלם של יחסי החוץ, לעומת הסוגיות הפנימיות העומדות בפני הציבור הישראלי.

אולם ההצהרה האמריקנית גם מחזירה למרכז את השאלה המהותית: כיצד ישראל מבטיחה את ביטחונה לאורך זמן, כיצד היא מנהלת את המאבק באיראן, ומהו האיזון הראוי בין ברית חיונית עם וושינגטון לבין אחריותה העצמאית של המדינה על גורלה. הקלפי בעוד תשעה ימים לא יכריע רק מי יהיה המועמד הבולט ביותר, אלא איזו הנהגה תזכה לאמון הציבור להרכיב רוב ולנהל את האתגרים הכבדים של התקופה.