המשבר ביהדות התורה: גור מאיימת, והכוח הקואליציוני על הכף

11 ימים לפני הבחירות לכנסת ה-26, שייערכו ביום שלישי, 27 באוקטובר, יהדות התורה ניצבת מול משבר פנימי שעלול להשפיע לא רק על מספר המנדטים שלה, אלא גם על יכולתה לתרגם אותם לכוח ביום שאחרי. חסידות גור לא הודיעה על חרם רשמי וסופי, אך לפי דיווחים היא נמנעת בשלב זה מהתחייבות פומבית לתמיכה מלאה ברשימה ומאיימת לצמצם את גיוס אנשיה למערכה.

על הרקע הזה תוכננה ל-15 באוקטובר פגישה בין יו"ר יהדות התורה יעקב אשר לבין יצחק גולדקנופף, המוצב במקום השני ברשימה. יעדה היה לנסות לגבש קו משותף מול המחלוקות. עד הבוקר לא פורסמה הודעה על הסכם, פיוס או התחייבות חדשה מצד גור.

השאלה המעשית איננה רק אם תופיע הכרזה רשמית על חרם. המבחן הוא אם מנגנון ההצבעה של גור יפעל בעוצמה מלאה ביום הבחירות — ואם פעילי השטח שלה יתגייסו לקמפיין של הרשימה המשותפת.

לא רק חרם: מבחן ההתגייסות של גור

בדיווחי N12 תואר החשש בגוש נתניהו כ"שביתה איטלקית": מצב שבו חסידי גור אינם מקבלים הוראה או קריאה מסודרת לצאת ולהצביע. זהו תרחיש שונה מהעברת תמיכה לרשימה יריבה. הוא עשוי להתבטא בהיעדרות חלקית מהקלפיות, בפעילות שטח מצומצמת ובמסר ציבורי שאינו מחייב את הקהילה להתגייס.

לפי בחדרי חרדים, גור רואה עצמה כמי ששילמה מחיר פוליטי סביב המאבק על חוק הגיוס, בזמן ששותפיה הרוויחו זמן. בחסידות טוענים שהתחייבויות של נציגים ליטאים, הנוגעות ללוחות הזמנים של החקיקה ולסנקציות נגד הממשלה, לא קוימו. באותו דיווח תוארה מחלוקת מהותית על דרך הפעולה: גור ביקשה להחריף את הלחץ על הממשלה, בעוד דגל התורה התנגדה לקו זה.

מכאן נובע שהעימות אינו טכני בלבד. הוא נוגע לשאלה מהו המחיר הפוליטי שיהדות התורה מוכנה לשלם עבור הדרישות שהיא מציבה, ובראשן הסדרת מעמדם של לומדי התורה. אשר עצמו אמר בריאיון שפורסם ביום שישי: "אנחנו על המדף, גוש נאמני התורה". הוא נמנע מלהתחייב מראש למי תתמוך הרשימה לאחר הבחירות, והציג את הפטור מגיוס כתנאי ראשון במשא ומתן עתידי.

הקרע החסידי רחב יותר מגור מול דגל התורה

העימות הנוכחי מתרחש לאחר שינוי בהנהגת הרשימה. אשר עומד בראש יהדות התורה במערכת הבחירות הנוכחית, בעוד משה גפני ואורי מקלב לא שובצו ברשימה. גולדקנופף, נציג גור, הוצב במקום השני. גם הסדר המקומות מחדד את הרגישות: לפי N12, הנציג השני של גור נמצא במקום השמיני ברשימה, בעוד הערכה פנימית שצוטטה שם העניקה ליהדות התורה שבעה מנדטים "במקרה הטוב".

במקביל, הפיצול אינו מוגבל למערכת היחסים בין גור לדגל התורה. בתוך אגודת ישראל התחדדה חלוקה בין מחנה גולדקנופף ויעקב טסלר לבין הציר של מאיר פרוש ואליקים שטארק. כבר בספטמבר נרשמו שלומי אמונים ובעלזא במסגרת טכנית נפרדת בשם "תורת חומת ישראל", בראשות פרוש ושטארק, בתוך המסגרת הרחבה של יהדות התורה.

לפי כיכר השבת, המהלך נועד להעניק לאותו ציר עצמאות פוליטית ולהימנע מכפיפות להחלטות גור. לכן, ניסיון הפיוס מול גולדקנופף אינו עוסק רק בשאלה אם חסידי גור יצביעו, אלא גם במחלוקות על השפעה ועצמאות פוליטית בתוך הרשימה המאוחדת.

המספר החשוב אינו בהכרח מפלגה חלופית

נתוני הסקרים אינם מלמדים בשלב זה על מפלגה אחרת שאליה צפויים לעבור בהמוניהם מצביעי גור. בסקר חברת אסקריא, שפורסם ב-13 באוקטובר, יהדות התורה קיבלה כ-60% מקרב המצביעים החרדים שכבר החליטו. שיעור המתלבטים במגזר ירד מכ-15% בתחילת ספטמבר לכ-10% לקראת סוף החודש.

הרשימה החדשה "הציבור החרדי", בראשות מוטי לייטנר, קיבלה באותו פרסום 2.6% מכלל המגזר בסקרים טלפוניים ו-3% מקרב המחליטים. בסקרים באינטרנט היא קיבלה בין 5% ל-7.5%, אך נותרה רחוקה מאחוז החסימה. הנתונים הללו מחזקים את ההערכה שהסיכון המידי ליהדות התורה אינו מעבר מסודר של ציבור גדול לרשימה מתחרה.

הסיכון הוא ירידה בהצבעה ובגיוס. לפי הדיווחים, גור היא מנגנון פוליטי מאורגן, והיעדר גיוס מלא מצדה עשוי לפגוע בשיעור ההצבעה ובעבודת השטח של יהדות התורה. אם גור לא תפעיל את המנגנון במלואו, יהדות התורה עלולה להיפגע גם בלי שתופיע מפלגה חדשה שתאסוף את הקולות האלה.

כל מנדט הופך ליקר יותר ביום שאחרי

המשבר הפנימי מגיע בזמן שבו התמונה הארצית אינה מעניקה לאחד הגושים רוב ברור. בסקר מכון קנטר שפורסם ב-15 באוקטובר קיבל גוש השינוי 52 מנדטים וגוש הימין 50. לפי אותו פרסום, לא בנימין נתניהו ולא גוש השינוי מגיעים ל-61 מנדטים בלי הישענות כלשהי על מפלגות ערביות.

במצב כזה, ליהדות התורה יש שני נכסים שעלולים למשוך לכיוונים מנוגדים. מצד אחד, כל מנדט שלה עשוי להיות בעל ערך רב יותר במשא ומתן על הקמת ממשלה. מצד אחר, ירידה בכוחה הכולל תחליש את משקלה הפנימי ואת יכולתה לתבוע התחייבויות בתחומים החשובים לה.

גם העמדה העתידית של גולדקנופף מוסיפה אי-ודאות. N12 דיווח כי הוא שוקל להימנע בהצבעה על הקמת ממשלה בראשות גדי איזנקוט, על רקע נתק בינו לבין נתניהו. מדובר בדיווח על כוונה, לא בהתחייבות רשמית של גור או של יהדות התורה. אולם הוא מדגיש עד כמה הקרע הפנימי עשוי לעבור מן הקמפיין אל שולחן המשא ומתן הקואליציוני.

הרקע למאבק הוא גם חקיקתי. חוק-יסוד: לימוד תורה, ביוזמת משה גפני ויעקב אשר, אושר בקריאה שנייה ושלישית ב-13 ביולי ברוב של 63 מול 52 ונכנס לתוקף יומיים לאחר מכן. החוק קובע שלימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. אך המחלוקת על חוק הגיוס נותרה בעינה, לאחר שהייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון הזהיר בינואר כי האפשרות להפחית יעד גיוס שנתי עלולה ליצור "פגם שורשי".

לכן, הפגישה בין אשר לגולדקנופף אינה אירוע אישי בין שני מועמדים. היא מבחן ליכולת של יהדות התורה לגבש קו ציבורי ופוליטי בשעה שהמחלוקת על הגיוס, על דרך המאבק ועל חלוקת הכוח עדיין פתוחה. ביום הבחירות יתברר לא רק כמה מנדטים קיבלה הרשימה, אלא גם אם מנגנון ההצבעה של גור יתגייס למערכה במלואו.