מתווה וינטר לחקירת 7 באוקטובר: מי ימנה, מה הסמכויות ומה חסר

מתווה חדש שמציעה מפלגת עמך ישראל בראשות עופר וינטר לחקירת מחדלי 7 באוקטובר מבקש לשנות את דרך בחירת הגוף החוקר. לפי המתווה, שנחשף ב-5 באוקטובר 2026, הכנסת החדשה תבחר בהצבעה חשאית שני שופטים בדימוס לתפקידי יו״ר וסגן יו״ר. לצד השופטים אמורים להשתתף באופן פעיל משפחות שכולות, נציגי חטופים ונפגעים ישירים. המפלגה מצהירה על גוף בעל „סמכויות חקירה מלאות”, אך רכיבים מרכזיים במבנה ובסמכויות טרם פורטו.

הוויכוח על דרך החקירה אינו עוסק רק בשם שתישא הוועדה. הוא נוגע לשאלה מי בוחר את החוקרים, מי משתתף בקבלת ההחלטות, ואילו כלים יעמדו לרשותם בבדיקת מחדלים שהצטברו לאורך שנים. בעוד המסלול של ועדת חקירה ממלכתית מוסדר בחוק, המתווה החדש מציג מסגרת עקרונית שפרטיה עדיין אינם מלאים.

הכנסת תבחר שני שופטים בדימוס

לפי הפרסום על המתווה, 120 חברי הכנסת החדשים יציעו מועמדים מתוך רשימת שופטים בדימוס. לאחר מכן תיערך הצבעה חשאית, במודל שהמתווה משווה לבחירות לנשיאות המדינה. שני המועמדים שיקבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר ימונו ליו״ר ולסגן היו״ר של הגוף החוקר.

הכוונה המוצהרת היא שהבחירה בשני בעלי התפקידים תיתן ביטוי גם לקואליציה וגם לאופוזיציה. המפלגה מסבירה כי חברי הכנסת החדשים אמורים „לבטא את רצון העם”, וטוענת: „לא ניתן להקים ועדת חקירה שלא תהיה מקובלת ואמינה על כל חלקי העם”. עוד נמסר מטעמה כי בכוונתה „להוביל ועדת חקירה שלא נגועה באינטרסים”.

זהו שינוי לעומת מנגנון ועדת החקירה הממלכתית הקבוע בחוק ועדות חקירה, התשכ״ט-1968. במסלול זה הממשלה מחליטה על הקמת הוועדה ומגדירה את נושא החקירה, אך נשיא בית המשפט העליון הוא שממנה את היושב ראש ואת יתר חברי הוועדה. בראש ועדה ממלכתית עומד שופט של בית המשפט העליון או של בית משפט מחוזי, מכהן או בדימוס.

ברירת המחדל בחוק היא ועדה של שלושה חברים. הממשלה יכולה, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע מספר אי-זוגי גדול יותר. במתווה וינטר, לעומת זאת, פורסמה רק דרך בחירת שני התפקידים הבכירים. מספר חברי הגוף הכולל וזהות הגורם שימנה את שאר חבריו לא הוגדרו בשלב זה.

מקום פעיל לנפגעים ולמשפחות

מאפיין מרכזי נוסף במתווה הוא שילוב משפחות שכולות, נציגי חטופים ואנשים שנפגעו ישירות באירועי 7 באוקטובר. לפי ההצעה, הם לא יהיו רק מי שמוסרים עדות בפני החוקרים, אלא ישתתפו באופן פעיל בעבודת הגוף. מפלגת עמך ישראל מציגה זאת כשילוב של עצמאות שיפוטית, מומחיות מקצועית ונציגות של הרשויות שנפגעו ושל המשפחות.

עם זאת, טרם פורסם אם לנציגי המשפחות והנפגעים תהיה זכות הצבעה, תפקיד מייעץ בלבד או סמכות אחרת. גם כללי ההכרעה במקרה של מחלוקת בין יו״ר הגוף לסגנו, או בין חבריו השונים, אינם מוגדרים בפרסום. מכאן שמידת השפעתם של נציגי הנפגעים על החלטות הגוף טרם נקבעה.

„סמכויות חקירה מלאות” — בלי פירוט משפטי

המתווה מגדיר את הגוף המוצע כבעל „סמכויות חקירה מלאות”. אולם לא פורסם אילו סמכויות נכללות בהגדרה זו. בין היתר, לא נמסר אם תהיה לגוף סמכות לזמן עדים ולכפות את התייצבותם, לחייב עד להעיד בשבועה, להטיל קנסות, להוציא אזהרות או להפעיל סמכויות כגון צווי חיפוש.

בוועדת חקירה ממלכתית ההסדר שונה ומוגדר בחוק. הוועדה רשאית לקבוע את סדרי עבודתה, לקבל ראיות בדרך שנראית לה מועילה, ובדרך כלל אינה כפופה לדיני הראיות ולסדרי הדין הנהוגים בבית משפט. ליושב הראש, על דעת הוועדה, נתונה סמכות להזמין אדם להעיד או להציג מסמכים ומוצגים, לחייב עד בשבועה או בהן צדק, לכפות התייצבות של מי שלא נענה להזמנה, וכן לצוות על גביית עדות בחו״ל.

לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, לוועדה ממלכתית יש גם סמכויות שיפוטיות הנוגעות לקנסות בשל תשובות מתחמקות ביודעין או עדות שקר. סירוב בלתי מוצדק להתייצב ולהעיד הוא עבירה פלילית שעונשה עשוי להגיע לשנתיים מאסר. כל עוד לא יפורסם נוסח מפורט, היקף הסמכויות של הגוף שמציע וינטר אינו מוגדר.

מנדט רחב ומחלוקת שעדיין נמשכת

לגוף המוצע מיועד מנדט רחב: לא רק בדיקת אירועי 7 באוקטובר 2023 עצמם, אלא גם התהליכים, ההחלטות והלקחים שנצברו לאורך שנים. מפלגת עמך ישראל הזכירה במפורש את מבצע „צוק איתן”, ככל שהוא רלוונטי להבנת המחדל. לפי המתווה, העבודה אמורה להתחיל בתוך פרק זמן מוגדר וממצאים ראשוניים יוצגו לציבור בתוך שישה חודשים, אך פרק הזמן שנקבע לתחילת הפעילות לא פורסם.

הצעת וינטר מצטרפת לדיון ציבורי ומשפטי רחב על אופן החקירה. ביולי 2026 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק מתחרה להקמת „ועדת חקירה ממלכתית-לאומית”, שגם היא מבוססת על מנגנון מינוי מיוחד בכנסת במקום מינוי בידי נשיא בית המשפט העליון. בדיוני ועדת החוקה הועלו חששות מצד יועצי הכנסת ומשרד המשפטים מפני הענקת סמכויות כפייה רחבות לגוף שלא בהכרח יעמוד בראשו שופט בעל ניסיון שיפוטי.

באפריל 2026 דן בג״ץ, בהרכב של שבעה שופטים, בעתירות שביקשו לחייב הקמת ועדת חקירה ממלכתית. היועצת המשפטית לממשלה תמכה, כפי שצוטטה בסיכום המכון הישראלי לדמוקרטיה, בוועדה ממלכתית כ„כלי עצמאי, א-פוליטי ומקצועי”. בסקר של המכון, שנערך בין 23 בפברואר ל-1 במרץ 2026 בקרב 765 מרואיינים, דווח כי בסקר מספטמבר 2025 תמכו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית 75.5% מהיהודים ו-68% מהערבים. המחלוקת העיקרית, לפי המכון, היא על מנגנון החקירה ולא על עצם הצורך לחקור.

פרסום נוסח חקיקה מפורט יאפשר לבחון את כללי המינוי, הרכב הגוף, זכויות הנפגעים, סמכויותיו וההגנות למי שיופיעו בפניו.