יעקב אשר: "מתייחסים לחרדים כמו לג'יהאד האיסלאמי"

יו״ר יהדות התורה, ח״כ יעקב אשר, תקף ביום שלישי בוועידת ״האנשים של המדינה״ של ynet ו״ידיעות אחרונות״ את השיח הציבורי סביב גיוס בני הישיבות. אשר אמר כי הציבור החרדי מוצג כמי שפועל נגד המדינה, והזהיר שהמשך השיח הזה יעמיק את הקרע הפנימי. דבריו נאמרו שבועיים לפני פתיחת הקלפיות, על רקע המחלוקת המתמשכת על הסדרת מעמדם של בני הישיבות ועל רקע הפגנות חרדיות נגד הגיוס.

אשר, שמונה בספטמבר ליו״ר דגל התורה ובמסגרת זו ליו״ר יהדות התורה, הציג את ההתנגדות החרדית לגיוס בני ישיבות כעמדה אמונית. לדבריו, הוויכוח אינו על נאמנות למדינה אלא על מקומו של לימוד התורה ועל השאלה אם הוא יכול לבוא על חשבון שירות צבאי.

המחלוקת על התורה ועל השירות

בדבריו ביקש אשר להבחין בין מחלוקת חריפה על מדיניות הגיוס לבין דה-לגיטימציה של ציבור שלם. הוא טען כי יש מי שמנסים לתאר את החרדים כ״גיס חמישי״, ואמר שהצגה כזו מתעלמת מן היסוד האמוני של עמדתם. לדבריו, החרדים סבורים שלימוד התורה הוא רכיב יסודי בקיום עם ישראל, ומכאן נובעת התנגדותם לפגיעה בעולם הישיבות.

אשר התייחס גם לכינויים המופנים, לדבריו, כלפי חרדים שאינם משרתים, ובהם ״טפילים״ ו״משתמטים״. הוא העריך כי מדובר בציבור של בין מיליון וחצי לשני מיליון בני אדם, והזהיר מפני המשמעות הציבורית של הכללות מסוג זה.

״מתייחסים לחרדים כמו לג'יהאד האיסלאמי״, אמר אשר, וטען כי גישה כזו עלולה לפרק את המדינה. לצד זאת, הוא הדגיש שהוא מכבד את זכויות הציבור הערבי ואת יחסיו עם חברי הכנסת הערבים. לטענתו, קיים פער בין היחס שמקבל הוויכוח על שירות בחברה הערבית לבין הביקורת שמופנית כלפי החברה החרדית.

הדברים משקפים את אחת מנקודות המחלוקת העמוקות במערכת הפוליטית: מצד אחד, דרישה להרחבת ההשתתפות בשירות הצבאי; מצד אחר, התנגדות חרדית לשינוי מעמדם של לומדי תורה. גם כאשר הדיון עוסק בחוק, ביעדי גיוס ובמסלולי שירות, הוא נוגע בשאלות יסוד של זהות, אחריות ציבורית ואופייה של החברה היהודית בישראל.

ההגנה על הרב דב לנדו

אשר נשאל בוועידה על דבריו של הרב דב לנדו, מנהיג הציבור הליטאי, שלפיהם עדיף היה לחרדים לחיות תחת שלטון ערבי. בתחילת החודש פורסמה הקלטה משיחה סגורה שבה תקף הרב לנדו את הציונות ואת הציונות הדתית, והעלה אפשרות של חיים בארץ תחת שלטון בינלאומי או ערבי.

יו״ר יהדות התורה אמר כי יש להבין את דברי הרב לנדו מתוך השקפתו ההלכתית, ולא לנתק אותם מן העולם הרוחני שממנו נאמרו. הוא טען שהניסיון להפוך את הציבור החרדי כולו לדמות מאיימת הוא שגוי ומזיק.

ההקלטה עוררה גינויים מצד פוליטיקאים בכירים. גדי איזנקוט הגדיר את הדברים ״אנטי-ציונות בהתגלמותה״, וגם נפתלי בנט, יאיר לפיד ובני גנץ גינו אותם. אשר, מנגד, הציג את הביקורת כעדות להחרפת הטון כלפי הציבור החרדי ערב הבחירות.

העימות סביב אמירות הרב לנדו אינו עומד בפני עצמו. הוא משתלב בוויכוח רחב יותר על סמכותם של גדולי התורה בחברה החרדית, על גבולות המחלוקת הציבורית ועל השאלה כיצד מנהלים מחלוקת נוקבת בלי להפוך ציבור שלם ליריב שיש להוקיעו.

העימות עם סמוטריץ׳ ובנט

אשר הפנה ביקורת ישירה ליו״ר הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳. לדבריו, סמוטריץ׳ חצה ״קו אדום״ כאשר דיבר על הציבור החרדי ועל מנהיגיו הרוחניים. אשר ייחס את החרפת ההתבטאויות ללחץ פוליטי, בין השאר סביב אחוז החסימה, וטען כי במסגרת השותפות הקואליציונית הציונות הדתית נאבקה בנחישות רבה יותר על נושאים אחרים מאשר על ענייני הציבור החרדי.

לצד הביקורת, אשר הבהיר כי הוא מעריך את הציבור הדתי-לאומי, ובפרט את תלמידי החכמים ולומדי התורה שבתוכו. אך הוא התנגד לכך שהדרך הדתית-לאומית תיכפה על הציבור החרדי. ״אל תכפו עלינו״, אמר.

הוא תקף גם את נפתלי בנט וטען שבעבר שוחח עמו על חשיבות התורה, ואילו כעת הוא משתמש בטון חריף יותר כלפי החרדים במסגרת המערכה הפוליטית. אשר הזהיר כי תחרות בין מפלגות עלולה להפוך את הציבור החרדי לכלי במאבק אלקטורלי ולהרחיב את הקרע.

המתיחות בין יהדות התורה לציונות הדתית בולטת במיוחד משום ששתי המפלגות ישבו יחד בקואליציות בשנים האחרונות. העימות הנוכחי מדגיש כי שותפות פוליטית אינה מבטלת פערים מהותיים בשאלות הגיוס, מעמדם של בני הישיבות והיחס שבין מוסדות המדינה לעולם התורה.

מתווה הגיוס והמספרים שבמחלוקת

ברקע להתבטאויותיו של אשר עומד מתווה גיוס שנבחן בשנה האחרונה. לפי ניתוח בנק ישראל, היעד שנקבע לתקופה שמתחילת החוק ועד 30 ביוני 2027 הוא 8,160 מתגייסים חרדים. אולם בחישוב שנתי, ולאחר האפשרות שעשרה אחוזים מן היעד ימומשו באמצעות שירות אזרחי-ביטחוני, היעד האפקטיבי עומד על כ-4,900 מתגייסים בשנה.

בבנק ישראל ציינו כי מאז יולי 2024 כבר התגייסו כ-3,000 צעירים חרדים. מכאן שהיעד המוצע מחייב, לפי הניתוח, גידול מוגבל יחסית לעומת ההיקף שכבר הושג. בבנק הזהירו כי המתווה במתכונתו עלול שלא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ולא לספק מענה מלא לצורך באלפי לוחמים נוספים ולהפחתת נטל המילואים.

בשנה השנייה של המתווה, בין 1 ביולי 2027 ל-30 ביוני 2028, היעד האפקטיבי שנקבע הוא 6,156. רק בשנה החמישית אמור להיקבע רף של 50% ממחזור הגיוס, כ-7,000 מתוך 14,000. בנק ישראל הטיל ספק גם ביעילותן של חלק מן הסנקציות המוצעות לפני המחצית השנייה של 2027, ובהן הגבלות על רישיון נהיגה ויציאה מהארץ עד גיל 23.

במקביל, משרד הביטחון מפעיל מסלולים ותוכניות המיועדים למועמדים חרדים לשירות, בהם נצח יהודה ומסלולים תורניים, לצד פעולות הכנה והסברה. חוק שירות לאומי-אזרחי הוארך בשנת 2026 עד 31 באוגוסט, והוא מסדיר מסלול שירות לבוגרי ישיבות ומוסדות חרדיים מגיל 21 כחלופה לשירות צבאי.

הוויכוח על הגיוס לא צפוי להיעלם במערכת הבחירות הקרובה. דבריו של אשר מצביעים על כך שמבחינת יהדות התורה, השאלה אינה רק מספר המתגייסים או נוסחת הסנקציות, אלא גם הדרך שבה מדברים על לומדי התורה ועל הציבור החרדי כולו.