גולן: נתניהו עשוי לנסות לשבש את הבחירות
יו״ר הדמוקרטים טען בוועידת ynet ו״ידיעות אחרונות״ כי ראש הממשלה עלול לפגוע בהליך הבחירות ואף שלא לקבל את תוצאותיהן. הוא קרא למפלגות להתחייב שלא להצטרף לממשלה בראשות נתניהו.

עיקרי הדברים
- יאיר גולן טען כי נתניהו עשוי לנסות לשבש את ההליך לקראת הבחירות וביום ההצבעה.
- גולן השווה את החשש שהציג לאירועי 6 בינואר 2021 בארצות הברית.
- יו״ר הדמוקרטים קרא למפלגות להתחייב פומבית שלא לשבת בממשלה עם נתניהו.
- הוא חזר על תמיכתו בשותפות פוליטית יהודית-ערבית, בכפוף להכרה בישראל כביתו של העם היהודי.
יו״ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, טען היום (שני) בוועידת ״האנשים של המדינה״ של ynet ו״ידיעות אחרונות״ כי ראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי לנסות לשבש את מערכת הבחירות ואת יום ההצבעה עצמו. הוא גם קרא לראשי מפלגות במחנה המתנגד לנתניהו להחתים את מועמדיהם על התחייבות שלא יצטרפו לממשלה בראשותו לאחר הבחירות.
הטענה על שיבוש אפשרי
גולן אמר כי יש להיזהר, לדבריו, מן האפשרות שנתניהו ישתמש בנסיבות ביטחוניות כדי להשפיע על התהליך הפוליטי. ״אין ספק בכלל שביבי ינסה לשבש את ההליך הדמוקרטי לפני הבחירות, ואת יום הבחירות״, אמר. לדבריו, נתניהו עלול גם שלא לקבל את תוצאות הבחירות.
הוא השווה את התרחיש שהציג לאירועי 6 בינואר 2021 בארצות הברית. באותו יום הותקף בניין הקפיטול בוושינגטון, בעת מושב משותף של הקונגרס שנועד לספור את קולות חבר האלקטורים בבחירות לנשיאות.
זו אינה הפעם הראשונה שבה גולן מעלה אזהרה מסוג זה. באוגוסט הוא כבר טען שנתניהו עשוי לרצות במשבר ביטחוני בתקופת הבחירות, והתריע מפני מה שהגדיר אז כתהליכי דה-לגיטימציה למערכת המשפט ולוועדת הבחירות.
הבחירות בישראל מנוהלות באמצעות ועדת הבחירות המרכזית, האחראית בין היתר על אישור אתרי הקלפיות ועל ארגון ספירת הקולות. בהצבעה במעטפות חיצוניות — ובהן קולות של חיילים, מאושפזים, אסירים, עצירים, שליחים בחו״ל ומוגבלים בניידות — נבדקות תחילה המעטפות כדי לוודא שלא הייתה הצבעה כפולה. רק לאחר מכן מועברת המעטפה הפנימית לספירה, תוך הפרדה בין פרטי המצביע לבין פתק ההצבעה.
התחייבות ציבורית נגד הצטרפות לנתניהו
במוקד דבריו של גולן עמדה גם שאלת הרכבת הממשלה לאחר הבחירות. הוא נשאל אם חברי כנסת מן המחנה המתנגד לנתניהו עלולים לעבור למחנה האחר במקרה שלא תושג הכרעה, והשיב: ״אצלי זה לא יהיה״.
גולן קרא לראשי מפלגות אחרים להחתים את מועמדיהם על התחייבות שלא ישבו עם נתניהו. הוא הבהיר כי אין מדובר, בהכרח, במסמך בעל תוקף משפטי, אך לשיטתו יש לכך משקל ציבורי. לדבריו, מפלגתו לא תשב עם נתניהו, עם בצלאל סמוטריץ׳ ואיתמר בן גביר, או עם מפלגות שהוא מגדיר כמייצגות משתמטים משירות צבאי.
גולן אמר שהגורם המרכזי במערכת יהיה שיעור ההצבעה. הוא ביקש לעודד את פעילי המחנה שלו ולטענתו ההתלהבות בשטח עשויה להשפיע על התוצאה. במקביל, הוא הביע ביטחון ביכולת המחנה המתנגד לנתניהו להרכיב ממשלה.
הסקרים: פערים בין המדגמים וללא הכרעה ברורה
הסקרים האחרונים מציגים תמונה משתנה, שאינה מלמדת על הכרעה קרובה. לפי מרכז הסקרים של כאן חדשות, הדמוקרטים קיבלה בעדכון האחרון שמונה מנדטים; מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט קיבלה 23 מנדטים והליכוד 21.
ניתוח ״סקר הסקרים״ של וואלה, שפורסם ב-11 באוקטובר, הצביע על פערים בין שלושה מדגמים: הדמוקרטים קיבלה שמונה מנדטים בסקר כאן, תשעה בסקר חדשות 12 ועשרה בסקר חדשות 13. באותם מדגמים, סכום המנדטים של הליכוד, ש״ס, יהדות התורה, עוצמה יהודית, הציונות הדתית וזהות עמד על 51 מנדטים בסקר כאן, 49 בחדשות 12 ו-50 בחדשות 13.
גם בנתונים שהוצגו בוועידה צוין כי לפי ממוצעי הסקרים הדמוקרטים עומדת על תשעה מנדטים, ושני הגושים המרכזיים עומדים על 52 מנדטים כל אחד. אלה נתוני מדגם, לא תוצאות בחירות, אך הם מסבירים את מאמצי המפלגות להגדיל את ההצבעה ולמנוע אובדן קולות סביב אחוז החסימה.
השותפות עם המפלגות הערביות
סוגיה נוספת שגולן הציב במרכז היא האפשרות לשותפות פוליטית יהודית-ערבית. הוא אמר כי ימשיך לנסות לשכנע את עמיתיו במחנה לקבל שיתוף פעולה כזה. לדבריו, מי שמקבל את העיקרון שישראל היא ביתו של העם היהודי ומדינה חופשית ודמוקרטית יכול להיות שותף פוליטי.
גולן הזכיר את השותפות שהתקיימה בעבר עם רע״ם, ותיאר אותה כשותפות טובה. הוא דחה את הטענה שאירועי 7 באוקטובר מונעים באופן גורף שיתוף פעולה עם מפלגות ערביות. מנגד, עמדתו אינה בלתי מסויגת: בספטמבר תמכה מפלגתו בפסילת יו״ר בל״ד סאמי אבו שחאדה, וגולן הסביר אז כי יש להציב קווים אדומים.
הסוגיה מעוררת מחלוקת ציבורית רחבה. בסקר מעריב שנערך ב-7–8 באוקטובר על ידי לזר מחקרים באמצעות פאנל Panel4All, 59% מהמשיבים התנגדו לכך שמפלגה ערבית תהיה חלק מהקואליציה לאחר הבחירות. 36% תמכו בכך. הנתון משקף את עמדות המשתתפים במדגם באותם ימים, ולא תוצאת בחירות או תחזית מחייבת.
ההכרעה הציבורית מחייבת אחריות
הוויכוח הציבורי סביב בחירות, נאמנות פוליטית ואמון במוסדות מזכיר כי כוח שלטוני אינו יכול לעמוד לעצמו. התורה מציבה דרישה גבוהה מן המנהיג ומן הציבור כאחד: ״שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ... וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק״ (דברים טז, יח). מיד אחר כך באה אזהרה: ״לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט״ (שם, יט). ההכרעה אינה נמדדת רק בשאלה מי ניצח, אלא גם בדרך שבה נשמרים יושר, סדר ואחריות.
חז״ל לימדו: ״הוו מתונים בדין״ (משנה אבות א, א). אמירה זו נוגעת בראש ובראשונה לדיינים, אך היא מציעה הדרכה גם לחיים הציבוריים: לא למהר לקבוע, לא להיגרר אחר חשדות ללא בירור, ולא לתת ללהט המחלוקת להחליף את החובה לברר עובדות. שיח ציבורי שיש בו האשמות קשות מחייב זהירות כפולה — מן המדברים, מן המדווחים ומן השומעים.
כוחו של הציבור אינו פוטר מן הדין
ספר משלי מזהיר: ״בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם, וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ״ (משלי כט, יח). ציבור זקוק לחזון מוסרי; לא רק למנגנון, לסיסמאות או למאבק על כוח. גם כאשר יש מחלוקת חריפה על הדרך, מוטלת על כל אדם אחריות שלא להוסיף שקר, ביזוי או שנאה לשיח.
הבחירה הנכונה בחיים הציבוריים מתחילה אפוא בתביעה פנימית: לבקש אמת, לשמור על לשון נקייה, ולדרוש ממנהיגים אחריות. ההליך האנושי חשוב כדי למנוע שרירות, אך הצדק אינו נקבע רק לפי כוחו של רוב. הוא נבחן מול אמת, יושר ויראת שמים.
מקורות
- יאיר גולן: "אין ספק, ביבי ינסה לשבש את הבחירות" – ynet
- סקר הסקרים: איזנקוט ממשיך להוביל, הליכוד צמוד - והקרב בתחתית – וואלה
- סקר מנדטים: נתניהו מתחזק, הגושים בשוויון - ואיזנקוט ראשון – וואלה
- מרכז הסקרים של כאן חדשות: כל סקרי המנדטים בבחירות 2026 – כאן חדשות
- אגף מיקום קלפיות – ועדת הבחירות המרכזית לכנסת / gov.il
- שאלות ותשובות ועדת הבחירות המרכזית לכנסת – ועדת הבחירות המרכזית לכנסת / gov.il
- גולן על התמיכה בפסילת אבו שחאדה: "צריך להציב קווים אדומים" – N12
- Congressional Record, January 6, 2021 – Library of Congress



תגובות
מה דעתכם? היו הראשונים להגיבעדיין אף אחד לא הגיב על הכתבה הזו. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.כתיבת תגובה