סקר צעירים: חמש מפלגות צמודות, ו״הציבור החרדי״ מעל אחוז החסימה

סקר ynet ו״ידיעות אחרונות״ בקרב צעירים בני 18–22, שנערך ב-5 וב-6 באוקטובר באמצעות מכון דיאלוג מקבוצת אמנת פרו, מציג מפה פוליטית מפוצלת במיוחד לקראת הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר. במדגם של 543 יהודים וערבים, אף מפלגה לא זכתה ל-10% תמיכה. חמש מפלגות ניצבות בטווח צר זו מזו, ומפלגת ״הציבור החרדי״ עוברת לפי חישוב הסקר את אחוז החסימה – בשעה שש״ס אינה מגיעה אליו.

המדגם התמקד בקבוצת גיל מוגדרת, והתרגום למנדטים משקף את חלוקת הכוחות שנמדדה בקרב המשיבים. הוא מציע הצצה לסדרי העדיפויות של דור שנכנס לזירה הציבורית לאחר שנים של מגפה, משברים פוליטיים ומלחמה.

צמרת צפופה

לפי הסקר, מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט מובילה בשיעור קטן ומקבלת תרגום של 16 מנדטים. ישר! בראשות גדי איזנקוט ועוצמה יהודית מקבלות 15 מנדטים כל אחת. הציונות הדתית–זהות והליכוד ניצבות אחריהן עם 14 מנדטים כל אחת. במונחי תמיכה, שלוש הראשונות עומדות על כ-9% כל אחת, ושתי האחרונות על כ-8%.

בממוצע הסקרים שעודכן ב-8 באוקטובר, הליכוד קיבלה 23 מנדטים וישר! 19. במדגם הצעירים, לעומת זאת, התמיכה התחלקה בין יותר מפלגות ואף רשימה לא התקרבה ל-10%.

הפיצול אינו מסתיים בחמש הראשונות. ישראל ביתנו, הדמוקרטים, יהדות התורה והרשימה המשותפת קיבלו כל אחת כ-5% מקולות המשיבים. בחישוב הסקר מדובר בתשעה מנדטים לכל אחת, למעט יהדות התורה עם שמונה. הרשימה המאוחדת של המילואימניקים והכלכלית קיבלה 4% ושישה מנדטים בתרגום הפנימי של המדגם.

המפלגה החרדית החדשה ושאלת הסף

הנתון הבולט במדגם נוגע למפלגת ״הציבור החרדי״. היא זכתה למעט יותר מ-3% מתמיכת המשיבים הצעירים, שיעור שהסקר מתרגם לחמישה מנדטים. לפי הפרסום, המפלגה לא עברה את אחוז החסימה בסקרים קודמים בקרב הציבור הכללי.

מנגד, ש״ס אינה עוברת את הסף במדגם הצעירים, וגם רע״ם, עמך ישראל וכחול לבן נותרות מתחתיו. הרשימה המשותפת של שרן השכל ועלה ירוק קיבלה כ-1%.

אחוז החסימה לכנסת עומד על 3.25% מכלל הקולות הכשרים. רק רשימה שעוברת אותו משתתפת בחלוקת המנדטים. במדגם הצעירים, ״הציבור החרדי״ עברה את הסף לפי חישוב המנדטים שפורסם.

דתיים וחילונים מציבים סדר יום שונה

הפילוח לפי אורח חיים מראה שתי מפות שונות. בקרב חילונים, ביחד קיבלה 20%, ישר! 18% והדמוקרטים 17%. בקרב דתיים בולטות הציונות הדתית–זהות, עם 36%, ועוצמה יהודית, עם 22%.

גם השאלות שמניעות את הבחירה משתנות. בכלל המדגם, מדיניות ביטחונית היא השיקול הבולט ביותר עם 27%, ואחריה יוקר המחיה עם 25%. בקרב צעירים דתיים, הביטחון מקבל משקל גבוה במיוחד: מחצית מהם הציבו אותו כנושא המרכזי. אצל חילונים, לעומת זאת, בולטים יותר גיוס החרדים ושוויון בנטל – 26%, לעומת 6% בקרב דתיים – וכן מחדל 7 באוקטובר וחקירתו: 22% לעומת 5%.

על רקע המחלוקת סביב סוגיית הגיוס, 48% מכלל המשיבים אמרו כי פעולות הממשלה בנושא גיוס החרדים ושוויון בנטל מייצגות אותם במידה מועטה או כלל לא. 27% בלבד השיבו שהמדיניות מייצגת אותם במידה רבה או רבה מאוד.

רצון להשתתף, אך גם התלבטות רבה

67% מהמשיבים אמרו שהם בטוחים שיצביעו, ו-19% נוספים אמרו שהם חושבים שיצביעו. לצד זאת, 14% עדיין לא החליטו לאיזו מפלגה ייתנו את קולם. שיעור המתלבטים גבוה יותר אצל נשים – 20% – לעומת 8% אצל גברים.

ניכר גם פער בין יהודים לערבים בשאלת ההשתתפות. 71% מהמשיבים היהודים בטוחים שיצביעו, לעומת 53% מהמשיבים בחברה הערבית. בקרב האחרונים, 19% השיבו שאינם יודעים אם יצביעו, לעומת 3% בלבד מן המשיבים היהודים.

סקר צעירים אחר, שפורסם ב-23 בספטמבר ונערך בקרב צעירים יהודים בני 18–22 שמצביעים לראשונה, הציג תמונה אחרת: ישר! קיבלה 16%, הליכוד 14% וביחד 10%; עוצמה יהודית קיבלה 5%. אותו סקר נערך מוקדם יותר וכלל צעירים יהודים בלבד, בעוד המדגם הנוכחי כלל יהודים וערבים.

46% מהצעירים אמרו שהצבעתם תהיה דומה לזו של לפחות אחד מהוריהם, ואילו 28% אמרו שתהיה שונה מזו של שני ההורים. בקרב תומכי הליכוד בולט דמיון גבוה יותר לדפוס ההצבעה המשפחתי, עם 71%.

המדגם מציג דור מפוצל בין עמדות ביטחוניות, דרישה למענה כלכלי, ויכוח על שוויון בנטל ושאלות של אמון בהנהגה. השאלה עד יום הבחירות תהיה אם אחת המפלגות תצליח לרכז תמיכה רחבה יותר בקרב המצביעים הצעירים.