הכוננות עולה מול איראן: אין החלטה על יוזמה צבאית לפני הבחירות

ישראל העלתה את רמת הכוננות מול איראן, וצה״ל נערך לאפשרות של חידוש לחימה בתוך זמן קצר. לפי דיווח ynet, אין בכך החלטה ישראלית לפתוח במתקפה יזומה; הדיון מתמקד בשאלה אם קיים איום מיידי או יעד אסטרטגי מוגדר שיצדיקו מערכה נוספת לקראת הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר.

איראן פועלת, לפי הדיווח, לשקם יכולות צבאיות ולחזק מערכים לקראת אפשרות של עימות נוסף עם ישראל וארצות הברית. אולם היערכות צבאית זו אינה מוכיחה כשלעצמה שמתקפה קרובה, ואינה מחייבת מהלך ישראלי מקדים.

היעד והמחיר של מערכה נוספת

על פי הדיווח, ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירי מערכת הביטחון אינם נלהבים בשלב זה מיוזמה צבאית נוספת נגד איראן לפני הבחירות. אחד השיקולים הוא הקושי להצביע על הישג אסטרטגי ברור שאפשר להשיג במהירות ושיצדיק את העלויות הצבאיות והאזרחיות של מערכה חדשה.

הכוננות נדרשת כדי להתמודד עם אפשרות של הפתעה ולשמור על יכולת תגובה. ואולם, פתיחה במערכה מחייבת הגדרה של המטרה, הערכת המחיר הצפוי ובחינה אם ניתן לסיים את העימות בתנאים שימנעו את התרחבותו.

סכנת טעות החישוב

החשש הבולט הוא מיסקלקולציה — טעות בהבנת כוונותיו של הצד האחר. ישראל מגבירה את דריכותה מחשש למהלכים איראניים, אך בטהרן עלולים לפרש צעדים אלה כסימן לכך שישראל נערכת לתקיפה. ההיערכות ההדדית, שנועדה למנוע הפתעה, עלולה ליצור את התנאים להסלמה.

אירוע נקודתי, הערכת מודיעין שגויה או תגובה שנתפסת כחריגה עלולים להוביל למהלך נגדי ומשם לעימות רחב. ישראל יכולה להחליט כיצד לפתוח פעולה, אך אינה יכולה לקבוע לבדה את היקף התגובה האיראנית או את משך הלחימה.

מערכה רחבה עלולה לפגוע בעורף, לשבש פעילות כלכלית ולהרחיב את הלחימה לזירות נוספות. לפי הדיווח, גם אפשרות של הצטרפות חיזבאללה מובאת בחשבון בתרחיש כזה.

ארצות הברית והזירה האזורית

לעמדת וושינגטון עשויה להיות השפעה משמעותית על התפתחות האירועים. נתניהו אמר ב-14 באוקטובר כי אינו מעריך שנפילת המשטר באיראן לפני הבחירות היא תרחיש מציאותי, אך הוסיף: ״המשטר הזה חייב ללכת״. הוא גם אמר על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ: ״אני מדבר איתו כל הזמן״.

לפי ynet, אם טראמפ יחליט שהאינטרסים של ארצות הברית מחייבים פעולה צבאית, בין היתר לנוכח מצבה הביטחוני של סעודיה, התמונה עשויה להשתנות במהירות. במקרה של מערכה רחבה, ההערכה בדיווח היא שישראל וארצות הברית יפעלו בתיאום הדוק.

המתיחות האזורית ניכרה גם ב-15 באוקטובר. סוכנות AP דיווחה כי הקואליציה בהובלת סעודיה הודיעה על יירוט טיל שיוט מעל מחוז מדינה, לצד השמדת כטב״ם במזרח הממלכה ויירוט כטב״ם נוסף סמוך לח׳מיס מושייט. ההודעה לא ייחסה אחריות לטיל, והחות׳ים הכחישו אחריות לאירוע.

היערכות לקלפיות בעת חירום

הבחירות לכנסת ה-26 נקבעו ל-27 באוקטובר. המכון הישראלי לדמוקרטיה ציין כי בעת פרסום ניתוחו היה בתוקף מצב מיוחד בעורף עד 20 באוקטובר.

במצב של אזעקה או פעולת אויב, מזכיר ועדת קלפי רשאי להפסיק את ההצבעה, לאפשר למשתתפים להגיע למחסה ולאבטח את חומרי הבחירות עד שאפשר לחדש את הפעילות. יו״ר ועדת הבחירות המרכזית רשאי גם, בהתייעצות עם הרמטכ״ל או מי שהוסמך מטעמו, לקבוע הוראות הנוגעות למקומות הקלפיות בעת מצב מיוחד בעורף או התקפה.

הימים שנותרו עד הבחירות יעמידו במבחן את יכולת ההרתעה ואת שיקול הדעת המדיני. השאלות המעשיות הן אם יתברר איום מיידי, אם יוגדר יעד צבאי ומדיני ברור, ואם ניתן יהיה למנוע מהתלקחות מוגבלת להתרחב למערכה אזורית.