סיכול המעצר במודיעין: מי אוכף את צווי הגיוס ומה צפוי כעת
ניסיון מעצר יזום של צעיר חרדי במודיעין הסתיים בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר 2026 ללא מעצר, לאחר התקהלות ועימותים סביב הכוחות. כך מתחלקת האחריות בין צה״ל למשטרה, ומה מחייבת המסגרת המשפטית הקיימת.
עיקרי הדברים
- ניסיון המעצר במודיעין הסתיים ללא מעצר לאחר שכוחות המשטרה הצבאית כותרו, והמשטרה חילצה אותם מהמקום.
- צה״ל והמשטרה הצבאית מובילים את אכיפת מעמד הגיוס; משטרת ישראל מסייעת בעיכוב, מעצר, אבטחה ושמירת הסדר.
- בג״ץ מחייב צעדי אכיפה אישיים אפקטיביים, בעוד חוק הקפאת המעצרים שאושר בכנסת טרם נכנס לתוקף.
- בין כלי האכיפה המתוארים במקורות: פעולות יזומות במעטפת רחבה יותר, עיכובים, מגבלות יציאה וסנקציות אישיות.
בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר 2026 הגיעה המשטרה הצבאית לבניין במודיעין בניסיון לבצע מעצר יזום של צעיר חרדי שהוגדר בדיווחים כעריק או כמסרב להתגייס. הפעולה הסתיימה ללא מעצר לאחר שמפגינים התקבצו סביב הבניין, כיתרו את הכוחות והתעמתו עמם. האירוע מציב מחדש שאלה מעשית ומשפטית: מי אמור לאכוף את צווי הגיוס, וכיצד מתחלקת האחריות בין צה״ל למשטרה.
הדיווחים על היקף ההתקהלות אינם אחידים. ynet דיווח על יותר מ-100 משתתפים, ואילו וואלה דיווחה על יותר מ-1,500. לפי N12, מאות מפגינים כיתרו את הכוחות, מנעו את ביצוע המעצר, והשוטרים חילצו את החיילים. ב-ynet דווח גם שעשרות פרצו אל הבניין שבו שהה הצעיר והתעמתו עם כוחות המשטרה.
לפי i24NEWS, הצעיר כבר היה אזוק, והמשטרה המליצה לשחררו כדי להרגיע את הרוחות. באותו דיווח נאמר שעשרות מפגינים צרו בקומה ה-11 על חיילי המשטרה הצבאית ושוטרי משטרת ישראל.
מי אוכף את צווי הגיוס
צה״ל והמשטרה הצבאית מובילים את אכיפת מעמד הגיוס: איתור מי שלא התייצבו, טיפול במעמדם וביצוע פעולות אכיפה. המשטרה הצבאית גם מתאמת פעולות יזומות עם רשות האוכלוסין וגורמי אכיפה נוספים, ולעיתים עושה זאת ללא תיאום מוקדם, בהתאם להערכת המצב ולצורכי השעה. כך מסרה נציגת המשטרה הצבאית בדיון בכנסת ביולי 2025.
משטרת ישראל אינה קובעת מי חייב להתגייס או את מדיניות הגיוס. בדיון בכנסת ביוני 2026 נאמר שכאשר צה״ל מעביר למשטרה פרטים של מלש״בים שלא התייצבו, עליה לעכב אותם, לעוצרם ולהביאם בפני הגורמים המוסמכים. גורם משטרתי סיכם זאת במשפט: ״המשטרה אינה קובעת את מדיניות הגיוס״.
תפקידה של המשטרה כולל סיוע לכוח הצבאי במעצר ובהעברה, אבטחת הכוח וטיפול בהפרות סדר. הגעתם המהירה של מפגינים למודיעין נקשרה בדיווחים להפעלת מוקד ״צבע שחור״ של הפלג הירושלמי, שנועד להתריע ולשנע מפגינים למקומות שבהם מתבצעים ניסיונות מעצר.
אירוע חריג על רקע הפסקת המבצעים
האירוע במודיעין בלט גם משום שלפי וואלה, באוגוסט 2026 הופסקו לחלוטין מבצעים יזומים של צה״ל והמשטרה למעצר עריקים חרדים בבתיהם. על הרקע הזה, ניסיון המעצר במודיעין הוצג כאירוע חריג.
תא״ל שי טייב, ראש חטיבת כוח אדם באכ״א, אמר בדיון בכנסת כי ״כלי האכיפה כולל מעצרים הם חלק מהיכולת שלנו לממש את חוק שירות ביטחון״. לפי הנתונים שהציג, כ-40% ממי שנעצרו פנו למסלולי פטור מסיבות שונות וכ-60% התייצבו. לדבריו, כ-20% נוספים הסדירו את מעמדם מיוזמתם, בלי שנעצרו או שהופעלו נגדם סנקציות.
מה מחייבת המסגרת המשפטית
ב-19 בנובמבר 2025 קבע בג״ץ בפסק הדין בעתירה 5819/24 כי על המדינה לנקוט ״צעדי אכיפה אישיים אפקטיביים כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס ולא התייצבו בהתאם״. בפסק הדין נקבע גם שיש לקדם הליכים פליליים ממשיים נגד משתמטים חרדים, תוך שאיפה ששיעור האכיפה לא יהיה נמוך מזה שבציבורים אחרים.
ב-26 באפריל 2026 הוציא בג״ץ צווים אופרטיביים נוספים, לאחר שקבע שלא ננקטו צעדים משמעותיים דיים ליישום פסק הדין הקודם. הצווים נוגעים להיבטים אזרחיים-כלכליים ופליליים של האכיפה.
הכנסת אמנם אישרה ב-14 ביולי 2026 הוראת שעה שנועדה להקפיא מעצר, חקירה ואכיפה נגד תלמידי ישיבות מסוימים. אולם למחרת הוציא בג״ץ צו ארעי שמנע את כניסת ההסדר לתוקף עד להכרעה בעתירות. לכן, המצב המשפטי הקיים אינו מעניק פטור גורף מאכיפה.
הוויכוח הציבורי והפוליטי נמשך. יו״ר ועדת החוץ והביטחון, בועז ביסמוט, אמר כי ״מדיניות המעצרים יוצרת קרע עמוק ומתח קשה״, והציג את הוראת השעה כצעד זמני. מנגד, העמדה המשפטית שהוצגה נגד החוק גורסת כי הוא יוצר מנגנון אכיפה מפלה ופוגע בשוויון, משום שהוא מעניק הגנה ייחודית מעריקים שהם תלמידי ישיבות.
כלי האכיפה האפשריים
מן הצווים והצעדים המתוארים במסמכים עולה כי לצד מעצרים אפשר להפעיל גם כלים אזרחיים וכלכליים. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, אלה כוללים מניעת הטבות והנחות ממי שלא הסדירו את מעמדם, סיוע של משטרת ישראל למשטרה הצבאית במעצרים ועיכוב יציאה מן הארץ.
אפשרויות הפעולה המתוארות במקורות כוללות חידוש פעולות יזומות בליווי משטרתי רחב יותר, עיכובים במפגשים אקראיים והפעלת סנקציות אישיות. בין 1 באוגוסט 2025 ל-1 באוגוסט 2026 עוכבו 1,528 בני אדם שזוהו כמשתמטים או עריקים; 298 מהם עוכבו בעת יציאה מן הארץ. באותה תקופה נעצרו 27 מתוך 89 שהיו בני-מעצר.
לפי עדכון שהוגש לבג״ץ בספטמבר 2026, בשנת הגיוס 2025 התגייסו 4,298 חרדים, לעומת 2,811 בשנת הגיוס שקדמה לה — עלייה של כ-53%. באותו עדכון נמסר כי מתחילת 2026 הוגשו 348 כתבי אישום נגד משתמטים, אך רק 34 מהם נגד חייבי גיוס שלפי הערכת התביעה הצבאית הם מן הציבור החרדי. בסיכום דיון מעקב של היועצת המשפטית לממשלה נאמר כי חרדים הם כ-80% מכלל המשתמטים, וכי משלוח צווים, אכיפה אזרחית-כלכלית, אכיפה פלילית והרחבת מסלולי שירות מותאמים תרמו לעלייה בגיוס.
המסגרת הקיימת משלבת אפוא אכיפה פלילית, עיכובים, מגבלות אזרחיות-כלכליות ועיכוב יציאה מן הארץ, לצד סיוע משטרתי בפעולות המשטרה הצבאית.
כשאכיפה פוגשת את מבחן האחריות
העימות במודיעין מזכיר עד כמה חברה זקוקה לחוק, אך גם עד כמה יישומו דורש אחריות וזהירות. התורה מצווה: ״שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ״ (דברים טז, יח). הפסוק מציב יחד את השופטים, המבררים את הדין, ואת השוטרים, המוציאים אותו אל הפועל. אין די בעקרון כתוב; כדי שחברה תתקיים נדרשים גם מנגנונים שיכולים לממש אותו.
חז״ל הוסיפו שהמשפט אינו עניין טכני בלבד. המשנה מצווה: ״הוו מתונים בדין״ (אבות א, א). מתינות אינה ויתור על אמת או על סדר. היא דרישה לשקול את המציאות, לבחון את תוצאות המעשה ולא לתת לכעס, ללחץ או לרעש הציבורי לנהל את ההכרעה. גם בעלי סמכות נדרשים לזכור שכוחם מופקד בידיהם כדי להגן על הציבור, לא כדי לנצח בעימות.
מן הצד האחר, פרשת קדושים מציבה גבול ברור למחאה ולמחלוקת: ״לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ״ (ויקרא יט, טז). מחלוקת ציבורית, קשה ככל שתהיה, אינה פוטרת איש מן האחריות לשלומם של אחרים — אזרחים, שוטרים וחיילים כאחד. התנגדות הופכת למסוכנת כאשר היא מסכנת בני אדם או מבטלת כל אפשרות לשיח ולסדר.
המסר אינו הכרעה בשאלה הציבורית שעל הפרק, אלא תזכורת לדרך שבה ראוי לנהל מחלוקת: להכיר בחובת החוק, לדרוש הפעלה שקולה ומידתית של סמכות, ולשמור על כבוד האדם גם בעיצומו של ויכוח עמוק. חברה חזקה אינה חברה שאין בה מחלוקות; היא חברה שיודעת שלא להפוך אותן לאלימות ולניתוק.
מקורות
- מעצר העריק נכשל: המוני חרדים קיצונים התפרעו במודיעין וצרו על חיילים – ynet
- מהומות במהלך הלילה במודיעין בעקבות ניסיון למעצר עריק – N12
- יותר מ-1,500 חרדים חסמו שוטרים שהגיעו לעצור עריק במודיעין – וואלה חדשות
- מהומות במודיעין: מאות מפגינים הפריעו למעצר עריק, ששוחרר בהמלצת המשטרה – i24NEWS
- בג״ץ 5819/24 — התנועה למען איכות השלטון בישראל ואח׳ נ׳ שר הביטחון – מאגר פסקי דין בג״ץ
- ועדת החוץ והביטחון קיימה דיון בהצעת חוק שירות ביטחון – הכנסת
- שידור חי מבג״ץ: דיון בעתירות נגד חוק הקפאת המעצרים – המכון הישראלי לדמוקרטיה
- בשנת הגיוס החולפת התגייסו 4,298 חרדים, לעומת 2,811 בשנה שלפני כן – ynet
תגובות
💬מה דעתכם? היו הראשונים להגיבעדיין אף אחד לא הגיב על הכתבה הזו. נשמח לשמוע מה אתם חושבים.כתיבת תגובה