אזהרת ראש השב״כ בנגב: מה ידוע על גורמים חמושים והברחות נשק

ראש השב״כ דוד זיני התריע בישיבת הקבינט שנערכה ביום שני, 5 באוקטובר 2026, מפני ניסיונות להקים בפזורה הבדואית בנגב מסגרות חמושות בעלות אופי צבאי. לפי הדיווחים, זיני אמר כי השב״כ מזהה מוקדים עם תשתיות כאלה ומסכל את הפעילות בהם באופן שוטף. ההתרעה באה על רקע פרשות הברחה מגבולות מצרים וירדן, ובהן שימוש ברחפנים להעברת אמצעי לחימה וסמים.

ההתרעה בקבינט והחשש מזליגת פשיעה לטרור

לפי הדיווחים, זיני תיאר ניסיונות להקים בפזורה מסגרות דמויות גדודים והגדיר את התופעה מדאיגה. הוא ומערכת הביטחון ייחסו לחלק מהגורמים זיקות אפשריות לארגוני טרור, לצד תשתיות של פשיעה, הברחות וסחר בנשק.

מדובר בהערכת מצב ביטחונית. החקירות וכתבי האישום שפורסמו עוסקים בחשודים, בנאשמים וברשתות הברחה מסוימות. אין לייחס את החשדות לציבור הבדואי בנגב כולו; הפשיעה והנשק הבלתי־חוקי פוגעים גם בתושבים הבדואים והערבים באזור.

באוגוסט 2024 הודיעו השב״כ והמשטרה על חשיפת התארגנות נפרדת של תושבי הנגב שתכננה פעילות טרור בישראל. אותו אירוע אינו מזוהה עם ההתארגנויות שעליהן התריע זיני באוקטובר 2026.

רחפנים מעל הגבול: נתיבי ההברחה

כתבי אישום וחקירות שפורסמו בשנים האחרונות מתארים שימוש גובר ברחפנים להעברת מטענים מעבר לגבול. בפרשה שנחשפה במאי 2026 הואשמו שישה תושבי הדרום במעורבות ברשת שפעלה, לפי הנטען, בין 2024 ל־2026. לרשת יוחסו עשרות הברחות של נשק, סמים וסיגריות באמצעות רחפנים וכלי רכב, ובהן עשרות אקדחים ורובי M16, שלושה מקלעים ואלפי כדורי תחמושת.

בכתב אישום אחר, הנוגע להברחות מגבול מצרים, נטען כי נאשמים רכשו רחפנים במאות אלפי שקלים לצורך העברת נשק וסמים. לפי האישום, ביולי 2025 הוברחו שלושה רובי M16, או כלי נשק דומה, באמצעות רחפן. חודש לאחר מכן, לפי הנטען, רחפן בעל יכולת נשיאה של לפחות 40 קילוגרם נשא ארבעה מקלעי MAG-FN; צה״ל זיהה את הרחפן, הפיל אותו ואסף את המטען.

גם בגבול ירדן תועדו ניסיונות הברחה. בכתב אישום שהוגש בספטמבר 2026 נגד תושב ביר הדאג׳ נטען כי ניסה להכניס שישה אקדחי גלוק 17 באמצעות רחפן. לפי הפרסום, צה״ל השתלט על הרחפן וסיכל את ההברחה. באותה פרשה נטען גם לתפיסת כ־19.8 קילוגרם חשיש, שלושה רחפנים וציוד הפעלה ואיתור; הנאשם הכחיש את האישומים וההליך בעניינו טרם הסתיים.

ב־24 בספטמבר 2026 הוגש כתב אישום נוסף נגד תושב הנגב, בחשד להברחת כ־15 קילוגרם מתאמפטמין ממצרים בעזרת רחפנים. לפי האישום, הרחפן יצא ממצרים, המטען נאסף בישראל ולאחר מכן הוחזר הרחפן מעבר לגבול. הפרקליטות ציינה באותו הליך כי מאז תחילת 2025 בוצעו אלפי הברחות באמצעות רחפנים.

כניסת השב״כ למאבק

ב־15 ביולי 2026 אישרה הממשלה תוכנית לשילוב השב״כ במאבק בפשיעה בחברה הערבית, בדגש על הברחות וסחר באמצעי לחימה. במסגרת ההחלטה הוסטו כ־497 מיליון שקל מתוכנית החומש 550: כ־364 מיליון שקל יועדו לשב״כ להקמת יחידה ייעודית ולחיזוק יכולות מודיעיניות ומבצעיות, וכ־132 מיליון שקל יועדו למשטרה להקמת יחידה ארצית.

ברקע להחלטה עומד היקף ההברחות והחשש שנשק המגיע לישראל ישמש גם גורמים בעלי מניע לאומני. לפי נתוני הפרקליטות שצוטטו בספטמבר 2026, נתפסו מתחילת אותה שנה יותר מ־110 כלי נשק שהוברחו מגבולות מצרים וירדן, וזוהו מאות חציות של רחפנים. הנתונים מצביעים על היקף התופעה, אך אינם קובעים את יעדם של כלל אמצעי הלחימה.

מבקר המדינה כבר התריע בעבר כי המשטרה לא הקימה יחידה מבצעית ייעודית לטיפול בהברחות מגבול ירדן, וכי פעולות לאיסוף נשק לא הצליחו לבלום את התרחבות הפשיעה באמצעות נשק.

מחלוקת על מקור התקציב

החלטת הממשלה עוררה ביקורת בשל מקור הכסף. לפי דיווח בכלכליסט, התקציבים הוסטו מתוכנית "תקאדום" לפיתוח כלכלי־חברתי של החברה הערבית, שכללה גם השקעות בתעסוקה, בתרבות ובספורט. מבקרי המהלך טענו כי קיצוץ בהשקעות אזרחיות עלול לפגוע במניעה ארוכת טווח ובטיפול בגורמי העומק של הפשיעה.

הממשלה, מנגד, הציגה את שילוב השב״כ והקמת היחידות החדשות כמהלך הכרחי לנוכח היקף הנשק הלא־חוקי וההברחות. המחלוקת עוסקת בחלוקת המשאבים בין מודיעין, סיכול, חקירה והעמדה לדין לבין השקעה אזרחית בחיזוק החברה הערבית.

התרעת זיני מוסיפה ממד ביטחוני לתופעת ההברחות בדרום: לפי הערכתו, תשתיות פשיעה ונשק בלתי־חוקי עלולות לשמש גם גורמים המבקשים לקדם טרור. המאבק בתופעה מחייב אכיפה וסיכול ממוקדים, הגנה על הגבולות והקפדה על אחריות אישית ועל הימנעות מהכללה כלפי ציבור שלם.