דיוויד מילשטיין: טענות לעיכוב דוחות ביקורתיים בשגרירות ארה״ב

תחקיר שיוחס ל״ניו יורק טיימס״ מעלה טענות על אופן העברת המידע משגרירות ארצות הברית בירושלים לוושינגטון. לפי הדיווח, דיוויד מילשטיין, יועץ בכיר של השגריר מייק האקבי, עיכב, חסם או ערך מחדש דיווחים פנימיים שעסקו בישראל, בגדה המערבית ובעזה. לפי המקורות שצוטטו, השינויים הציגו תמונה חיובית יותר של ממשלת ישראל בפני הממשל האמריקני.

האקבי דחה את הטענות. מחלקת המדינה לא השיבה לגופן של הדוגמאות שתוארו, ומסרה כי עובדיה ממוקדים בקידום סדר יומו של הנשיא דונלד טראמפ תחת העיקרון של ״אמריקה תחילה״.

עדויות ומסמכים במוקד התחקיר

לפי הדיווח ב-ynet, תחקיר העיתון האמריקני התבסס על ראיונות עם 15 גורמים אמריקניים שעבדו עם מילשטיין ועל שיחות עם תשעה דיפלומטים אמריקניים לשעבר. עוד דווח כי העיתון השיג או בחן עשרות מסמכים, מברקים, תזכירים והתכתבויות פנימיות הנוגעים למעורבותו של מילשטיין בדיווחי השגרירות.

המקורות טענו כי התערבותו של מילשטיין חרגה מעריכת מסרים מדיניים והגבילה את המידע המקצועי שהועבר לוושינגטון. מילשטיין הוא יועץ בכיר להאקבי, ובמוקד הטענות עומדת השפעתו על דיווחים בנושאים רגישים הנוגעים לגדה המערבית ולעזה.

הדיווחים שלטענת המקורות נבלמו או שונו

אחת הדוגמאות שהובאו בתחקיר נגעה לסוף חודש מרץ. לפי שלושה גורמים אמריקניים, דיווח דחוף וביקורתי על אישור בנייה נרחב בהתנחלויות לא הועבר בסופו של דבר לממשל בוושינגטון. לטענתם, מילשטיין עצר את העברתו.

מקרה נוסף עסק באפריל, לאחר שגורמי צה״ל התריעו, לפי הדיווח, כי אלימות מצד מתנחלים בגדה המערבית עלולה להצית התקוממות פלסטינית חדשה. שלושה גורמים רשמיים מסרו כי אנשי השגרירות ביקשו להעביר את האזהרות לוושינגטון, אך הדיווחים לא נשלחו בנוסחם המקורי. תחת זאת, לפי התחקיר, נשלח דיווח שהדגיש את צעדי ממשלת נתניהו נגד האלימות.

לפי התחקיר, חברי קונגרס ביקשו מידע על מותם של תשעה פלסטינים-אמריקנים בגדה המערבית לאורך ארבע שנים. גורמים רבים טענו כי דוח מפורט שהכין צוות השגרירות נעצר. לדברי אותם מקורות, הדוח תיאר חקירות שהתקדמו מעט, תיקים שנסגרו והיעדר העמדה לדין. במקום הדוח המפורט, כך נטען, הוצע לשלוח מכתב שלפיו ישראל מטפלת בחקירות כנדרש.

גם בדיווחים קודמים עלתה טענה דומה בנוגע לקרן ההומניטרית לעזה, GHF. אתר Responsible Statecraft דיווח כי דיפלומטים ניסחו מברק דחוף על משבר הסיוע והרעב המתקרב בעזה, אך במקומו יצא דיווח שהציג את פעילות הקרן באור חיובי. הדיווח התבסס על שני גורמים במחלקת המדינה שהכירו את הפרטים.

ההשפעה על עבודת השגרירות

לפי מקורות שצוטטו בתחקיר, מילשטיין החל לדרוש אישור לתכתובות יוצאות של המחלקה בשגרירות המטפלת בעניינים פלסטיניים. לטענתם, בעקבות זאת ירד היקף הדיווחים מכמה בשבוע למספר מועט בחודש. חלק מאנשי הצוות, כך נטען, נמנעו מכתיבת מסמכים מחשש שאלה יעוכבו או ישוכתבו.

הטענות מצטרפות למחלוקות קודמות שעליהן דווח בתוך מחלקת המדינה סביב ניסוחי מדיניות הנוגעים לישראל ולעזה. ״וושינגטון פוסט״ דיווח באוגוסט 2025 כי מילשטיין היה דמות מרכזית בעימות עם קצין העיתונות לענייני ישראלים-פלסטינים, אהד גוריישי, שפוטר לאחר מחלוקות על נוסחי מדיניות. לפי מקורות ששוחחו עם העיתון, מילשטיין התעמת עם עובדים בעת שהגן על עמדות ממשלת ישראל.

סוכנות AP דיווחה באותה תקופה כי גוריישי פוטר לאחר תלונות שהגיעו מהשגרירות בירושלים, וכי המחלוקת כללה תגובה לשאלת הסוכנות על ביקור יו״ר בית הנבחרים בגדה המערבית ועל המינוח שבו תשתמש מחלקת המדינה.

לפי ynet, ארבעה גורמים מסרו כי התסכול מפעולותיו של מילשטיין הגיע גם לבכירים בוושינגטון, ובהם גורמים בבית הלבן.

תגובת האקבי ומחלקת המדינה

מייק האקבי לא התייחס בפירוט לכל אחד מהמקרים שתוארו. בתגובה שפורסמה ב-ynet הוא מסר: ״אני באופן אישי ובאופן מוחלט דוחה את הטענות שמוצגות בתחקיר״. מחלקת המדינה מסרה כי כלל עובדיה ממוקדים בקידום סדר היום של הנשיא טראמפ תחת העיקרון של ״אמריקה תחילה״.

בספטמבר התייחס האקבי בפומבי לאלימות מתנחלים. בריאיון ל-AP הוא אמר שהשתלטות על רכוש, הצתת כלי רכב או ונדליזם במסגד אינם רק מעשים פליליים, וכינה פעולות כאלה באנגלית ״act of terror״.

בלב התחקיר עומדת הטענה כי שינויים בדיווחים פנימיים צמצמו את המידע שהועבר למקבלי ההחלטות בוושינגטון. מנגד, האקבי דוחה את הטענות באופן מוחלט, ומחלקת המדינה הסתפקה בתגובה כללית.